כותרות TheMarker >
    ';

    על הקצה

    הוא

    7 תגובות   יום שישי , 20/1/17, 13:44

    רק בא להגיד לה; את נשמעת סבבה, וכל הכבוד באמת, רק אם אפשר אחר כך בבקשה, תבואי ותגרדי לי בגב. ולא שאני מתנשא עליו או משהו, עם הזמן גם אני הפכתי כזה. הוא התהפך בתהליך בלתי נמנע; ככל שהוא הלך והתקדם, כך התמלא בעצמו עד אפס מקום, עד שלא נשאר יותר מקום להיות, ואז הוא התפוצץ לאין ספור פיסות קטנות שאי אפשר לקשור. אז מה נשאר לעשות בקצה, רק לגרד את הגב זה לזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/17 15:29:
      צודקת עוברת, בזכותך שיפצתי את סוף הפוסט, זה אומר שאנחנו פועלים נכון, בשעה שאנו מגרדים זה לזה.

      הידיים שלנו  קצרות מידי גם כדי  לחבק את עצמנו. זה כנראה מותר הקוף על האדם. הרווחנו כמה דברים בדרך אבל גם הפסדנו לא מעט. ובכלל אומרים שאברים שלא משתמשים בהם הם אלה שמתנוונים / משתנים בתהליך. אז מה זה אומר עלינו?

        21/1/17 06:20:
      עכשיו הבנתי.
        20/1/17 17:27:
      אמרתי התגרדות עצמית, מאיפה קפצה לך העבודה הזאת. הטענה שלי בקצרה, שלא היינו נזקקים להתגרדות הדדית, אם ההתגרדות העצמית הייתה מספקת. כלומר זה לא תלוי בנו, אנחנו מתוכנתים להתגרדות הדדית.
        20/1/17 16:59:
      אבל דיברת על "לגרד זה לזה את הגב". איך עברת פתאום לעבודה עצמית?
        20/1/17 16:47:
      האבולוציה בנתה אותנו ככה, שהיד תהיה קצרה מדי ולא תגיע לכל מקום בגב, להתגרדות עצמית, ודווקא הנקודה ההיא, שהיד לא מצליחה להגיע אליה, מבטיחה את מרב העונג הפוטנציאלי.
        20/1/17 15:43:
      נכון, התפוצצה, אין שיחה יותר, אבל נראה לי שלא השיחה היא שמילאה את עצמה עד אפס מקום אלא הדוברים. המקרה הידוע של "הרצאה" ולא "שיחה". בכל מקרה, אני לא הייתי ממהרת להתנגד לגירודים הדדיים בגב :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (1)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין