מול הלוע הפעור מול הצווחה האין סופית - של סתימת הגולל לעולם ההבטה הזו העמידה הזו מטהרת את הטפל ועיניי לחות מן השוכבים שם דומם שוכבים, שוקטים וכל כולם מלאים אומר, כי ההיות של כל רגע חי מתקבץ למהויות - לנשמות ובעת המיתה הנשמות מתגלות ולפעמים הרגעים נראים דלים ופשוטים אך הנשמות הנן גדולות ומופלאות. |