פוסטים פופולאריים
-
שבועות – כיצד הציל שמשון את עם ישראל
19/5/17 | 105738 צפיות
-
מי ניצח בוש או בן לאדן
23/8/10 | 1568 צפיות
-
ליברמן - מסע סוד הקסם המסתורי
3/10/10 | 1152 צפיות
-
על העיוורון
7/3/15 | 1181 צפיות
-
רכבת העמק פרק ה
27/8/18 | 570 צפיות
-
יש לי סימפטיה
1/5/14 | 806 צפיות
עוד כישלון כזה...
לכבוד הפרידה מהנשיא אובמה – מי שנחשב בעיננו ובעייני הרפובליקאים בארה"ב לא רק ככישלון אלא כאחד מהנשיאים הגרועים בארה"ב. כדי לבחון את עומק הכישלון שווה לעשות השוואה קצרה בינו לבין מי שנחשב לנשיא הרפובליקאי הטוב ביותר במאה השנים האחרונות.
מדובר כמובן בנשיא רייגן שבזכות הפעולות שלו להבראת המשק האמריקאי קיבל הילה של נביא. ההצלחה שלו הייתה כל כך גדולה, עד שהכלכלה שלו קיבלה מושג: Reaganomics (כלכלת רייגן), והיא משמשת כהוכחה הנצחת, שלא לומר כמצפן הכלכלי של תומכי שוק חפשי מכל העולם.
על מה התהילה? בשנת 1981 ירש רייגן מדינה במשבר כלכלי. הנתון העגום ביותר היה שיעור האבטלה הגבוה 7.4 אחוז. בתוך שמונה שנים הצליח רייגן להביס את האבטלה ולהורידה לשיעור של 5.4 אחוז (שווה ערך לממוצע הרב שנתי של אבטלת ארה"ב). הנתון מרשים הרבה יותר כאשר זוכרים שתוצאות של מהלכים כלכליים לוקחים זמן. לכן את המגמה הכלכלית של השנה הראשונה נהוג לייחס לנשיא הקודם. בסוף אותה שנה אחוז האבטלה עלה ל-8.6 אחוז. בסך הכל ירידה של3.2 אחוזי אבטלה ב-7 שנים, בהחלט עניין להתפאר בו.
נתונים לקוחים מ: http://historyinpieces.com/research/us-unemployment-rates-president
לעומתו גם אובמה ירש מדינה במשבר כלכלי. המשבר התבטא בין היתר ב-7.8 אחוזי אבטלה. כעבור שנה האבטלה הגיעה ל-10 אחוז. תוך שבע שנים האבטלה ירדה ל-4.6 אחוז. כלומר במקרה הזה מדובר בירידה שלכ-5.5 אחוז במשך 7 שנים. והשאלה מה קורה פה? איך זה שהכישלון אובמה השיג תוצאה טובה כמעט פי שתיים מנביא הכלכלה רייגן?
לשאלה הזו סיפקו הרפובליקאים תשובה מוחצת. האבטלה בתקופתו של אובמה הרבה יותר גבוהה, משום שמדיניותו הביאה לעליה הגבוהה ביותר ממתייאשי העבודה (אנשים שחיפשו עבודה תקופה ארוכה עד שבסוף וויתרו על החיפוש (discouraged worker). המאמץ להציג נתוני אמת על אותם מתייאשי עבודה העלה חרס. מכל עשרות המאמרים שמדברים על התופעה איש לא טרח להציג נתון להוכיח את טענתו. אם יש דרך כלשהי לבדוק את אמיתות הטענה הזו היא על ידי נושא שכן נבדק – כמות המובטלים שמחפשים עבודה זמן רב ולא מוצאים (מן הסתם מתייאשי העבודה באו מתוך קבוצה זו).
הנתונים מראים שמדיניות אובמה לא רק שלא החריפה את התופעה אלא צימצמה אותה מ-45 אחוז ב-2010 (שנה לכהונה - שיא המשבר הכלכלי) ל-30 אחוז ב-2015 (התיעוד האחרון שמצאתי). ירידה של 15 אחוז בחמש שנים. במקרה הנתון ה"קשה" הזה כמעט מקביל לביצועים של רייגן - כאשר מודדים את הירידה משיא המשבר ב-83. כאשר מודדים את ביצועיו של רייגן משנה לכניסתו לתפקיד – מדובר בירידה מתונה יותר של כ-10 אחוז. - כלומר במקרה זה ביצועיו של הכישלון אובמה מעפילים רק ב-50 אחוז על אלו של האליל הכלכלי.
כאן חשוב להכניס למשוואה – את אחד הכישלונות המרכזיים של אובמה. ההתנעה של הכלכלה הותירה חוב לאומי חסר תקדים. בתקופתו, החוב הלאומי תפח בכ-60 אחוז. (מכמעט 12 טריליון לכמעט 20 טריליון). מדובר בנתון בעייתי שמאיים על כלכלת ארה"ב. (להגנתו של אובמה ניתן יש להפחית 880 ביליון דולר מתקופת כהונתו, משום שהוא ירש מהממשל הקודם את חוק ייצוב הכלכלה – חוק שהציל את הבנקים האמריקאים מפשיטת רגל ועלותו כאמור כמעט טריליון דולר). 2009 | Barack Obama in | $11,909,829,003,511 2017 | Barack Obama out | *$19,961,818,201,010
אבל הבזבזנות של אובמה, היא בגדר הישג כלכלי כאשר משווים זאת לחשבון ההוצאות שרייגן הגיש לחילוץ הכלכלה. על מנת להתניע את הכלכלה רייגן העלה את החוב הלאומי מקצת פחות מטריליון דולר לכמעט-3 טריליון דולר, כלומר עליה של כמעט 300 אחוז. במקרה הזה התוצאה של ה"נשיא הכושל" טובה פי חמש מזו של נביא הכלכלה.
1981 | Ronald Reagan in | $997,855,000,000 1989 | Ronald Reagan out | $2,857,430,960,187
* נתוני החוב פר נשיא לקוחים מ-http://www.polidiotic.com/by-the-numbers/us-national-debt-by-year/ מלבד הנתון האחרון שנלקח מונה החוב האמריקאי (מה שמבטיח תוצאה גבוהה יותר מהחוב הרשמי).
כלכלנים רציניים לא יכולים לבחון את התוצאה רק על פי הישגי האבטלה ושאלת העלות (החוב). החוב חייב להימדד ביחס להכנסה – או במילים אחרות ביחס לתוצר הגולמי. אולי כאן אפשר למצוא את ההבדל המיוחל בין הנשיא הכושל לנביא הכלכלה? ובכן כאן מדובר בכישלון מובהק של אובמה – שכן בתקופתו בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה -החוב הלאומי האמריקאי עלה על התוצר. בתחילת כהונתו של אובמה התוצר הגולמי הלאומי עמד על 14.4 טריליון דולר לעומת חוב של 11.9 טריליון. כלומר החוב היה כ-82 אחוז מהתוצר. בתום כהונת אובמה התוצר עמד על 18 טריליון (על פי נתוני הבנק העולמי). החוב כאמור קרוב ל-20 טריליון. כלומר החוב גדל ל-110 אחוז מהתוצר. המשמעות הוא שבתקופת כהונתו של אובמה היחס בין החוב להכנסות השתנה לרעה בשלושים וחמש אחוז.
עתה הזמן לעבור לסיפור ההצלחה. רייגן ירש תוצר גולמי לאומי של 6.6 טריליון דולר. החוב כאמור היה קצת פחות מטריליון. כלומר החוב היה כ-15 אחוז מהתוצר. בסוף כהונתו של רייגן התוצר עלה ל-8.7 טריליון, והחוב לכמעט 3 טריליון. כלומר החוב הוא כ-32 אחוז מהתוצר הלאומי. המשמעות היא שבתקופת כהונתו של רייגן היחס בין החוב השתנה לרעה ביותר ממאה אחוז. גם כאן הביצועים של הכישלון טובים פי שלוש מאלו של הנשיא השמרן הכי מוערך.
הנתונים הבעייתים הללו שמראים שלדאבון הלב ביצועיו של הכישלון אובמה עולים בהרבה מזה של האליל רייגן, מעלים את החשש שמדובר במשוואה לא הוגנת. יכול להיות שאובמה פשוט התמודד בתנאים הרבה יותר נוחים מאלו של רייגן. אולי צריך לבדוק באיזה תנאים התמודד כל אחד מהנשיאים?
המשבר הכלכלי שרייגן ירש נבע ממשבר הנפט של שנות השבעים. תחילתו בחרם של מדינות אופק, בעקבות התערבות ארה"ב לטובתנו במלחמת יום כיפור. חרם שהעלה את מחירה של חבית נפט כמעט פי 3. בתחילת שנות השמונים המשבר החריף פי כמה בעקבות המהפכה האיסלמית באיראן, ומלחמת איראן עיראק. התוצאה הייתה שמחיר הנפט הוכפל. כלכלת ארה"ב שמונעת במידה רבה על ידי הנפט, חוותה אינפלציה מעליית מחירי הנפט, ואבטלה במיוחד בגלל השפל בענף הרכב. אל הבלגן הזו נכנס רייגן , חמוש באסכולה הכלכלית האוסטרית. הוא החל מיד במשימה להפחית מסים, ולהקטין את הממשלה. בשנה הראשונה לכלכלת רייגן הפירות עדיין לא נבטו, ובארה"ב נוסף עוד אחוז למעגל המובטלים. בשנה השנייה השיטה התחילה לעבוד סוף סוף, והאבטלה צמחה מ-8.6 ל-10.4 אחוז! לקראת סיום השנה הנוראית רייגן החליט לשנות דיסקט. הוא זרק את האסכולה האוסטרית לפח האשפה, וביצע את אחת מהעלאות המסים הגדולות בארה"ב שלאחר מלחמת העולם השנייה. ואז כשנראה שכלכלת ארה"ב הולכת לתהום קרה נס – התגלו עתודות נפט חדשות בים הצפוני, מחיר הנפט נחתך ב-600 אחוז, וכלכלת ארה"ב התעוררה לחיים.
לעומת זאת המשבר הכלכלי שאובמה ירש נוצר כתוצאה מהתפוצצות בועת פיננסית. המשמעות היא שהנכסים שעליהם מבוססת הכלכלה איבדו את ערכם, וטריליוני דולרים התאדו באוויר. כתוצאה מכך חלק ניכר מהבנקים, חברות הביטוח ושאר מוסדות הפיננסים פשטו רגל. מיליוני איש איבדו את בתיהם. בקיצור מדובר במשבר הפיננסי השני בחומרתו שספגה ארצות הברית (מהמשבר הקודם, ארה"ב הצליחה להשתקם רק כעבור 17 שנה!!). אם לא די בכך ארה"ב הגיע למשבר עם חוב לאומי של כמעט 12 טריליון דולר (לאחר שהנשיא הקודם כמעט והכפיל את החוב), ועם שתי מלחמות שהעלות השנתית שלהן מוערכת בכחצי טריליון דולר לשנה. רק בשביל האנקדוטה צריך להיזכר שבאתן שנים ממש ארה"ב התמודדה עם משבר נפט דומה בהיקפו - ואולי אפילו עמוק יותר מזה שרייגן התמודד עימו. אבל הבעיה הדרמטית שעמדה לפתחו של רייגן – הייתה רק בעיה שולית מרצף הבעיות שאובמה התמודד עמן, ועם נתונים מרשימים בהרבה מאלו של הגאון הכלכלי.
נדמה לי שהנתונים הכלכליים נותנים לנו פרספקטיבה להעריך את גודל כישלונו של אובמה – האיש השיג ביצועים טובים לפחות פי שלוש, מההישג הגדול ביותר של הנשיא הרפובליקאי הנערץ, בתנאים קשים בהרבה. והשאלה היא מתי גם אנחנו נתברך בכשלונות שכאלה? |
בניחותא
בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.
פרופיל
תגובות אחרונות
-
גילהסטחי
בתגובה על מה לאכול בחג השבועות
-
דוד פלד, David Peled
בתגובה על אלטלנה - הקרב על הזיכרון
-
א ח א ב
בתגובה על אלטלנה - יום הדין
-
א ח א ב
בתגובה על מפלצת ושמה היסטוריה - אלטלנה פרק א
-
גילהסטחי
בתגובה על ספוליטיקה
-
גילהסטחי
בתגובה על אשה יפת תואר
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם הוא היה כל כך מוצלח איך זה שארה"ב בחרה אחריו נשיא רפובליקאי - ועוד אחד כמו דונלד טראמפ?
ברוטוס: לא מתווכח עם העובדות שהבאת רק טוען שחלק מהכישלון של הילארי קלינטון מונח על צווארו של אובמה הגאון שלך
נטוס: באיזה שהוא מקום, אמריקה עוד לא מוכנה לקבל אשה כנשיאה וזאת מבלי להזכיר את נקודות התורפה של המועמדת הדימוקרטית
..