פתאום נהייתה לי חברה אחרי כל החודשים השחונים האלה של הסקס הביזארי. תבינו, אני רווק תל אביבי בן 34 שחי חיי מותרות. ומהחלון שלי רואים רק ראשי מגדלים וזהב מבצבץ מבין החלונות. תל אביב פרושה מתחתיי כמו קערה ואי שם מנצנץ הים בין שקיעה לשקיעה, ובצד השני יש דמות של צלוב שמשקיפה בשקט מאיים על העיר. וכל הרוחניות הזאת לא תתפרץ לעולם.

הייתה אצלי מישהי לפני איזה חודש. אבל השתכרתי באופן אנטיפתי והיא הלכה ממני כעבור זיון קצר שהוכתר כבלתי מוצלח בעליל. אני תמיד מדמה את הבנות שלי לשיקוף של העיר אצלה בין הרגליים, יוצא להן משם עשן אגזוזים, ואם מצמידים את האוזן ניתן לשמוע סירנות ביום טוב. אבל עכשיו הכל שונה. לפני כמה שבועות הייתי שיכור ביום שישי אחרי הצהריים בשוק מחנה-יהודה, והלכתי עם שתי ידידות שלי. ופתאום בלונדינית אחת יצאה מאחד הברים, והמבטים שלנו נפגשו, נתתי לה את הטלפון שלי ואמרתי לה שתתקשר אליי כשהיא בתל-אביב. וכך אכן היא בדיוק עשתה.

עכשיו אנחנו ביחד. היא עובדת בתור חופרת בחפירות ארכאולוגיות, וצעירה ממני בכ-10 שנים. והסקס משובח מאין כמוהו. לקחתי אותה שבוע שעבר ליער בן-שמן ושם נדרנו כמה נדרים. וגם הראיתי לה כמה פרחים. הרקפות השתגעו השנה ויצאו מבין חגווי הסלע מוקדם מהצפוי, אולי הרגישו בקצות השורשים את תזוזת הלוח הטקטוני ומתריעות בפנינו על סכנה חבויה. ואולי הכל בראש המשוגע וההוזה שלי. אחרי זה ראינו עדר עיזים ללא רועה, מה שהתמיהה אותנו בהתחלה, אבל נראה היה שהן יודעות בדיוק לאן ללכת, הייתה שם עז גדולה מכולן שפעמון היה תלוי ממנה וכל העדר הלך בעקבות הצליל החדגוני, עקבנו אחריהן מעט מתוך תקווה שאלה יגיעו למקור מים, אבל שום באר לא פצתה את פיה, וירדנו משם לאורך אפיק של נחל אכזב, שעכשיו היה מפכה בשלוליות מרופשות. ושם בין הצמחייה וחלוקי הנחל אמרתי לה סוף כל סוף שאני אוהב אותה, והתחבקנו.

יש לה חזה עצום שמכיל בתוכו את כל מה שגבר מתגעגע אליו.