חברי מוני כתב על פרשת השבוע "וידבר ה' אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקוב". התורה ממשיכה לספר לו על הדרישה של משה לפרעה "שלח את עמי", ובהמשכה של הפרשה התורה מספרת לנו על המכות שה' מעניש את המצרים כתוצאה מהכבדת ליבו של פרעה, שלא היה מוכן להכיר בה' ולשלוח את בני ישראל, בסוף פרשת שמות התורה סיפרה לנו על שליחותו הראשונה של משה לפני פרעה, וכתוצאה משליחות זו פרעה גוזר על בני ישראל "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי השקר" (שמות ה',ט'), וכן בני ישראל אומרים למשה ואהרון לאחר יציאתם מפרעה "ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את רחינו בעיני פרעה" (שמות ה', כא'). לאור כישלון שליחותם הראשונה של משה וארון אצל פרעה, משה פונה לה' ואומר לו : "ויאמר ה' למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה' כב'-כג'), גם בפרשתנו משה אומר אל ה' |"הן בני ישראל לא שמעון אלי ואיך ישמעני פרעה", שמות ו', יב'), לשאלתו הראשונה של משה, "למה הרעתה לעם הזה"? ה' עונה לו "ויאמר ה', אל משה אתה תראה אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו" (שמות ו',א'), אך לשאלתו השנייה של משה:"למה זה שלחתני"? לשם מה יש צורך בשליחותי אל פרעה, הרי ממלא פרעה יסרב? לשאלה זו ה' לא עונה, שאלה זו עוד יותר קשה כאשר מתבוננים בפרשתנו על משא ומתן בין משה לפרעה, לכל אורך הדרך מקפיד משה שלא לבקש מפרעה להוציא את בני ישראל ממצרים לצמיתות, אין הוא תובע אלא ימי חופש ספורים, כדי ללכת לעבוד את ה', במדבר ולחזור למצרים, אך פרעה מסרב אפילו לדרישה זו. בהמשך לאחר שניתו על פרעה מכות נוספות, פרעה מביא את הסכמתו העקרונית לשליחתם של בני ישראל אך המו"מ נכשל בגלל פרטים קטנים וחסרי משמעות כגון האם יצאו הנשים והטף וכו', מדוע מתחנן משה כך להסכמתו של פרעה? וכי אין ה' יכול להודיע לפרעה כי עם ישראל יוצא ממצרים לצמיתות על אפו ועל חמתו? או במילים שלנו מה התורה רוצה ללמדנו מהדו שיח החרשים בין משה ופרעה? הרמב"ן בתחילת הפרשה (שמות ו',ב') כותב את שיטתו המפורסמת היסודית והפילוסופית: בעניין נסים נסתרים, לדבריו, כל מערכת השכר והעונש היא בעצם נס נסתר, לדוגמא ירידת גשמים, רובו של העולם יאמר שירידת הגשמים מושפעת לפי חוקי היטבע ומשיקולים מטאורולוגיים בלבד, ולא מושפע ממעשי בני אדם/שכר ועונש. אך התורה שלנו מלמדת אותנו את העובדה שיש קשר "אם בחוקותי תלכו, ונתתי את גשמיכם בעיתם" (ויקרא כו',ד') ירידת הגשם היא אינה רק תלויה בחוקי טבע, אלא גם זה הוא בגדר נס נסתר. מכיוון שעקרון השכר והעונש כמו שהתורה כותבת "אם בחוקותי תלכו" הוא אחד העקרונות היסודיים בתורה ועליו מבוסס הרעיון של נס נסתר, עדיין יהיו אנשים שיאמרו כי אמנם ה' מסבב את כל המאורעות ומנהיג את הטבע על פי מעשי בני האדם, אך אין לו שליטה על רצונותיו של האדם, ובדיוק לשם יטענה זו באה התורה ומספרת לנו על המשא ומתן עם פרעה, לו אילץ ה' את פרעה להוציא את בני ישראל, היה פרעה טוען שעשה זאת בעל כורחו וכנגד רצונו. לכן ציווה ה' על משה לבקש שלושה ימי חופשה, לאחר כמה מכות היה פרעה אמור להבין שההפסד הכלכלי שינבע משילוח בני ישראל לימים ספורים הוא פעוט ושולי ביחס להפסד העצום שגורמות המכות. כל בר דעת היה מבין מיד שכדאי להיענות לבקשת משה ולתת לבני ישראל חופשה קצרה, לעקשנותו של פרעה אין אלא הסבר אחד, ה' הכביד את ליבו, פרעה פשוט לא יכול להסכים, ה' השתלט על רצונו, והמשא ומתן בין משה ופרעה נועד להיות אות לכל העולם כי ה' אינו שולט רק על מה שמתרחש בעולם בפועל כי אם גם על רצונותיהם ומחשבותיהם של בני האדם, זו המסר החשוב של פרשתנו.

בפרשה קכא פסוקים 121 גימטריות: מבנות פוטיאל = 634, אביה יתרו = 634.

השבוע לפני ג' שבט 1942 התקיימה ועידת ואנזה, ה' שבט 19488 נפלה שיירת ה' לה, ז' שבט 1944 מפקד האצל מנחם בגין מודיע על מרד בשלטון הבריטי.

שבת מבורכת ומענגת וחודש טוב, שבט = שיהיו בשורות טובות.

תודה למוני.