כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כורך וגם כרוך בקיר

    הכורך דברים כורך כל מיני תולדות -
    הכל עם תמונות.

    0

    אמריקה! האם פסל החירות המקורי ניצב בכנסיה בפירנצה?

    20 תגובות   יום שני, 30/1/17, 22:51

    האם פני פסל החירות באמריקה, הם דיוקן האמא של אזרח צרפתי ממוצא גרמני בעל שם איטלקי?

    האם פסל החירות הכל כך אמריקאי הזה הוא חיקוי מדוייק של פסל הנמצא על מצבת קבר בכנסיה בפירנצה?

    הכורך דברים לא חיפש לכרוך את גברת החירות של העיר ניו - יורק עם פסל צנוע בקתדרלה הפרנציסקנית בפירנצה. אבל הם זהים באופן מפתיע. האם הם באמת כרוכים זה בזה, בצורה שאחד מהם הוא העתק של השני?

     

    ''


    נכון שהבטחתי לספר כבר על תעלומות ארמון המסתורין בפירנצה ועל הפיענוח שלהן, אבל אמריקה בחדשות עכשיו, אז הבה נצא לדרך כדי לראות אם יש כאן סיפור.

    אם יש, הכורך כבר יגלה אותו ויספר לכם, ואם יתאפשר,  גם בקיצור נמרץ  מאד.


    בתמונה שלמעלה זוהי ה- Statue of Liberty, סמל העיר ניו - יורק, אייקון אמריקאי, כולל הכיתוב המיתולוגי הקורא לכל הסובלים והנדכאים לבוא לאמריקה ולחופש. במערכת הבחירות שהסתיימה עתה, המועמדים המרכזיים - המכשפה הקמצנית והערס הג'ינג'י, הזכירו לשווא בנאומיהם הנפוחים את הפסל ואת כל מה שהוא מסמל לעולם.

     

     

    ''

     

    יש מאות העתקים של האייקון הזה ברחבי העולם, גם די גדולים, מגרמניה ןעד לאס - וגאס.

    גם בפריס נהוצבו עותקים של הפסל, שכידוע נוצר שם כמתנה של צרפת לאומה האמריקאית הצעירה והמאוחדת.

     

    ''

     

    וזה מה?

    זה מה שמצא הכורך דברים בשיטוטיו החטטניים בפירנצה, ובגללם אתם תסבלו עכשיו.

    זהו פסל הניצב בקתדרלה היפה של הפרנציסקנים בפירנצה.

     

    ''

     

    הוא נקרא, על שם הדמות המפוסלת: "חירות השירה" במובן של חירות האמנות או חירות הרוח.

    הוא הושלם והוצב שם שלוש שנים לפני הפסל בניו - יורק.

     

     

    אז מה עושים עכשיו?

     

    מי הבחורה המקורית? הצרפתיה או האיטלקיה?

     

    קודם כל נתאר קצת את שני הפסלים, "החירות" האיטלקיה מול "החירות" הצרפתיה שבניו - יורק.


    הפסל האיטלקי מתאר אשה, הדמות האלגורית של חירות הרוח.

    היא עוטה גלימה ארוכה בסגנון ניאו - קלאסי שהוא הסגנון המכובד.

    ראשה עטור נזר שבוקעות ממנו קרניים.

    ברגל אחת היא דורכת על שלשלת שבורה, סימן לשחרור מעריצות ולחופש.

    יד ימינה מונפת למעלה ואוחזת גם היא בשברי שלשלאות.

     

    ''

     

     

    ביד שמאל היא מחזיקה בסמלי השירה. היא מפוסלת בשיש, והיא כמובן קטנה יחסית לצרפתיה, מעודנת יותר בפרטים ונחשבת יפה יותר, לפחות לפי מה שכותבים עליה אנשי פירנצה.

     

    האיטלקיה מזווית אחרת:

     

    ''

     

    הפסל הצרפתי  בניו - יורק הוא ענק, גובהו יחד עם הבסיס מאה מטרים.

    הוא עשוי מקונסטרוקציית ברזל  ומצופה בלוחות נחושת, לא שיש. עם השנים הנחושת התחמצנה והפכה להיות ירקרקה.


    הגברת הניו - יורקית לבושה בצורה דומה: בגלימה בסגנון עתיק, גם לראשה נזר עם קרניים. הכוונה בקרניים, בשתי העבודות, היא שהחירות תזרח ממה אל העולם כולו.

    יד אחת שלה אוחזת בכתב יד של החוקה, ידה האחרת מונפת אל על מחזיקה לפיד.

    גם תחת רגליה שלשלת שבורה, אידיאל החופש מול עריצות העבר.

     

    כאן היא מצולמת בזמן ההרכבה בפריס:

     

    ''

     

     

    עד כאן הזהות החיצונית, אבל מה שמחריף עוד יותר את השערוריה, היא ההיסטוריה של הפסלים.

    לפני השלמת הפסל והעברתו לניו - יורק (האניה שהובילה אותו כמעט טבעה בסערה באוקינוס האטלנטי), הוצגו ביריד העולמי בפריס הראש והיד המניפה לפיד:

     

     

    ''

    ''

     

    אחרי שהוחלט להעניק פסל, כמחווה של אחווה מצרפת לארה"ב הצעירה, נבחרה הצעתו של פסל צרפתי ממוצא גרמני, אוגוסטין ברתולדי.

    את הקונסטרוקציה הפנימית מברזל, כולל גרם מדרגות ספירלי פנימי, עשה מהנדס שכולם מכירים, גוסטב אייפל.

     

    ''

     

    הפסל החיצוני עצמו עוצב כאמור מלוחות נחושת בידי ברתולדי.

     

    בצרפת ריכלוו עוד בזמן שהפסל נבנה ועוצב, כי דיוקן גברת החירות הוא דיוקן אמו של ברתולדי, כך שפסל החירות המסמל למעשה את אמריקה, הוא דיוקן של גברת גרמניה ישישה, שמשפחתה בעלת השם האיטלקי למהדרין, התגוררה במחוז אלזס בצרפת.

     

    בהקשר זה, ברתולדי היה מבוקש מאד גם כפסל "ראשים", כלומר דיוקנאות של אנשים עשויים שיש.

    כאן הוא בסטודיו שלו בפריס עובד על אחד כזה.

    מולו משמאל ניצבת דוגמית של הפסל שנשלח לאמריקה.

     

    ''

     

    ובחזרה לפירנצה:

     

    פסל החירות האיטלקי שבפירנצה נעשה בידי פיו פדי - Pio Fedi והתכניות והשרטוטים של ההכנה החלו עוד בשנת 1870.

    מה עושה שם הפסל?

     

    הפסל הוא חלק ממצבת קבורה חגיגית למשורר, מחזאי ופטריוט בשם ג'ובאני ניקוליני, אהוד מאד במאה ה-19 כפעיל ומטיף, גם ביצירותיו, לאיחוד השטחים בחצי האי ותקומת מדינת איטליה.

     

    התקופה היא תקופת מלחמות גאריבלדי לשחרור איטליה מכובשים זרים, צרפת בדרום ואוסטריה בצפון, איחוד ערי המדינה השונות, וסיפוח מדינת האפיפיור שהחזיקה בכל מרכז איטליה -  לכלל מדינה מאוחדת מודרנית.

     

    ''


    קברו של ניקוליני שמעוטר ב"חירות" של פירנצה, ניצב בכנסיה שהיא אחת המעניינות והעשירות באמנות בעולם כולו.

    היא ניצבת ברובע סנטה קרוצ'ה Santa Croce , רובע "הצלב הקדוש" הנקרא על שמה, קרוב לנהר במרכז ההיסטורי של פירנצה.

     

    ''

     

     

    חדי העין יבחינו במגן דוד גדול המעטר את החלק העליון של החזית.

    זהו באמת מגן דוד עברי. החזית הושלמה כ- 650 שנים אחרי תחילת הבנייה של הכנסיה האדירה.

    האדריכל שנבחר לעיצוב היה יהודי בשם ניקולו מאטאס מהעיר אנקונה.

    הסמל העברי על הכנסיה, גם הוא ביטוי לחופש הרוח, שכן האמן עשה כרצונו ואיש לא חשב לשנות את ההסכם שנחתם אתו.

     

    מדובר במתחם גדול ויפה, הכולל חוץ מהקתדרלה, גם מנזר ענק של המסדר הפרנציסקני, כמו זה בדלית אל כרמל וכמו הכנסיה היפה ברחוב יפת ביפו, הבנויה כחיקוי חדש של מבנה רנסנסי.

     

    פנים נקתדרלה הזו נראה כך, לצילומי היצירות שבה, שאינם נראים בתצלום, לא יספיק ספר שלם.

    ''

     

    יש בו גם בית ספר וגן ילדים שכונתי, פארק, חצר פנימית ובה כנסיה פרטית המפורסמת בעיצוב האדריכלי המעניין שלה, שכל סטודנט לאדריכלות יודע להרצות עליו, הלא היא הקפלה של משפחת פאצי. Pazzi, כאן מולכם בצילום:

     

    ''

     

    הבאתי סיפורים על עלילות משפחת פאצי ברשימה אחרת כאן במאי 2012 שנקראת "מקימרון הזקנה למשעול המטורפים ".

     

     

    הכנסיה משמשת כמקובל גם אתר קבורה לאיטלקים גדולים. הגדולים במיוחד זכו למצבות קבורה מפוסלות וחגיגיות, כמו הפילוסוף לאונרדו ברוני, דנטה, מיכלאנג'לו, שקבור במקום אחר והקבר המפוסל שלו כאן הוא רק להנצחה, גליליאו גליליי, מקיאוולי, רוסיני וכאמור המחזאי ניקוליני.

    גם הפסל פיו פדי עצמו, זכה לכבוד ולעונג להיקבר שם בזכות היותו משורר פטריוט אהוב, שפעל גם הוא בימי המאבק לעצמאות ואיחוד איטליה.


    זוהי מצבת הקבר בשידור חוזר.

    ''

     

    אם נחזור להיסטוריה של הפסל שנעשה בפריס, הזכרתי את הפסל שעיצב אותו, ג'ובאני ברתולדי.

    ובכן, מסתבר כי בשנות השבעים של המאה ה-19 ברתולדי שהה תקופה ארוכה באיטליה, גם בפירנצה. הוא גם נלחם לצד חייליו של גאריבלדי, כי היה לו חשבון אישי עם כיבוש ועריצות ועם שחרור וחירות, הסיבה:

    אחוזת משפחתו בחבל אלזס אבדה לו עם הכיבוש הפרוסי במלחמת צרפת גרמניה.

    הוא היה אוהד מושבע של המרד האמריקאי בשלטון הבריטי ,ופיסל עבודות למען ערים בארה"ב,

    זו למשל מזרקה אלגנטית שלו הנמצאת בוושינגטון:

     

    ''

     

    יש עדויות על כך שלמד גם עם המורה שלימד את פיו פדי ומן הסתם לפחות ראה את שרטוטי ההכנה של פסל החופש של פירנצה.


    מאה שנים אחר כך, קמה גם ועדה אמריקאית - איטלקית שהכירה בפסל בפירנצה כמקור אפשרי לחיקוי שבאמריקה.

     

    יש משהו להגיד גם על הפסל האיטלקי פיו פדי:

    בתקופה בה הכורך דברים היה עכבר ארכיונים מאובק, הוא שם לב בחיטוטיו שיש גם לפיו פדי מקור השראה ל"חירות" שלו, אם כי לא מדובר בחיקוי.

     

    ובמה מדובר (רק כדי להוסיף על התסבוכת)?

     

    את איטליה נהוג לסמל בפסל דמות אשה, מנהג שהוא מורשת מיתולוגיות של העולם הקלאסי ביוון ורומא.

    הפסלים האלה, שרבים מהם מתנוססים ברחבי איטליה, נקראים Italia Turrita, "איטליה מיגדלית".

    לראשה נזר עם חומה ומגדלים, ביטוי למבצר, למקום בטוח. Tower = Torre

     

    זו שבוונציה אפילו נושאת לפיד ממש ניו - יורקי בנוסף למבצר על הראש שלה:

     

    ''

     

    זו נמצאת בפארק במילנו, יש לה כמקובל, ביצורים בצורת חומה בתסרוקת.

     

    ''

     

    פסלים של הדמות האלגורית "איטליה" נוצרו כבר ברומא העתיקה, גם בימי הביניים ואחרי כן, אף שאלה היו תקופות בהן המושג "איטליה" לא ייצג את המדינה המודרנית של היום.


    ממש באותה כנסיה שלנו בפירנצה ניתן אפילו לראות גם שני פסלי איטליה המיגדלית, כמו זה של פדי, ניצבים על שני קברים אחרים, אחד מהם הוא קברו של דנטה.


    הדמות בצד שמאל.

    ''

     

    לא ניכרוך בזה כאן עוד דברים, אולי רק עוד את "החירות" של יווון ורומי, אלת החירות, בלטינית Libertas ודי.

     

    כך היא מוטבעת על מדליון רומי ידוע, ובנוסף לגב' ברתולדי, גם ה- liberty הרומית הזו בת האלפיים ומאתיים שנים דומה מאד, לדעתי, לדיוקן בפסל בניו יורק.

     

    ''

    ''

     

     

    אז מה מסכמים בנוגע לאמא של ברתולדי שהובאה לשאת לפיד בניו - יורק?

     

    פשוט מאד: גם בעולם החדש, אין חדש תחת השמש.


    (שלמה המלך אמר את זה, אני רק כותב פוסטים עם תמונות.)

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/17 09:30:
      מרתק, תודה.
        4/4/17 20:45:

      ''

        31/3/17 10:07:
      סקירה נהדרת ומרתקת!!! תודה
        1/3/17 02:47:
      תודה על פוסט מרתק. תודה מורי
        17/2/17 00:16:
      פוסט מושקע ומרתק. השכלתי ! תודה
        9/2/17 14:33:
      מרררתק תודה
        3/2/17 18:45:
      תודה רבה . שבת שלום
      אוהו סוף סוף! תודה ויישר כוח. עכשיו - יש מה לקרוא כאן.
        2/2/17 20:41:
      פירנצה - מקום להתאהב. גודש אדיר של אסתטיקה , הסטוריה ויופי.
        2/2/17 06:22:

      הכל קשור בהכל ומשתלב בצורה מושלמת.

      ומה שאני קיבלתי, זה סרט תעודי מרתק !

        2/2/17 00:38:

      ''

        1/2/17 19:25:
      מעשיר ומעניין! תודה!
        1/2/17 18:39:
      פוסט מרתק תודה, מאוד נהניתי לקרוא אותו.
        31/1/17 17:34:
      תודה גדולה. זה כריך מאוד טעים ופיקנטי. ה"חירות" של פירנצה חיננית וקלילה ממש חופשיה מכבלים.וברזל בפנים ובחוץ
        31/1/17 14:30:
      מעניין ויפה
        31/1/17 11:43:
      כנראה שניהם שאבו מאותו מקור קלאסי
        31/1/17 09:55:
      תודה מקרב לב. מאד נהניתי למקרא ולמראה החומר שהבאת. ההתרחקות מהנעשה ביום-יום, והצפייה באמנות העבר היא מרפא נפלא למצב - רוח חיובי.
        31/1/17 09:33:
      תודה, מרתק
        31/1/17 02:17:

      ליברטי? איזה ליברטי זה?

      אמרו שעכשיו תרנגולים ממקסיקו,

      לא יוכלו יותר להכנס לאמריקה!

      ''

        30/1/17 23:36:
      בית ספר לאמנות

      פרופיל

      כורך דברים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין