החיים יפים
בצידו האפל של הירח,
חיים אנשי הצללים בדממה.
איש קולם אינו שומע,
מושפלים עד אדמה.
אך בלילות של ירח מלא,
בין חושך לחמה,
זאב בודד בשמם קורא,
זועק אל..
השממה.
***
כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
***
כוכבים, יש רק בשמיים...
***
אשמח לתגובות
כול הזכויות שמורות
צוריאל צור
פוסטים פופולאריים
-
על אמביציות ותשוקה לחיות וליהנות... TOSSA DE MAR
14/9/16 | 16910 צפיות
-
זיכרונות בטעם צמר גפן ורוד מתוק.
24/4/14 | 5887 צפיות
-
לאן נעלמו ציפורי הדרור ?
14/1/13 | 5061 צפיות
-
חורשת האקליפטוס עצובה.
19/6/13 | 1612 צפיות
-
עלובי החיים
3/1/13 | 1029 צפיות
-
הקצב הקוהרנטי של הלב
4/2/13 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- bella luna 28/7/19
- יום בחייו של סלומון 6/1/19
- הרוצח השקט 13/3/17
- מחר תזרח השמש 31/1/17
- מגע של בדידות 13/12/16
- כייף בקופת'חולים ! 15/11/16
0
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
here comes the sun
*
רק אם תדעי לחזור.....
כל כך הרבה עצב במשפט הזה.
אם שמש בליבה - היא תדע לחזור
יופי של מילים
" אחרי כל עננה מסתתרת שמש " תרתי משמע
* כוכב אהבה ושבת נהדרת צוריאל חברי