כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    חי ב-LA LA לנד

    2 תגובות   יום חמישי, 2/2/17, 03:48

    חום יולי-אוגוסט – לקראת תום חופשת הקיץ, מתחילה 'שתחיה' לזוע בחוסר שקט פנימי, תוך שהיא ממלמלת לעצמה מידי שעה עגולה "אז מה נעשה בחופשת ה-Christmas?" רק נסתיימה חופשת המולדת, חיובי האשראי של ארומה וחומוס אבו-חסן עדיין טריים וכואבים

    "עכשיו זה זמן פציעות וגם לעבוד קצת צריך מעת לעת", אני משיב בהתגוננות. מי בכלל פנוי לחשוב על חופשה בעוד חצי שנה?

    מספר שבועות מאוחר יותר, עם שוב כל ה'ציפורים הנודדות' לאי, משתנה השיח המרכזי, מהרכילות הצהובה על העוזרות שהתאהבה במעסיק, (Best boss ever…) לנסיעות חג המולד.

    אם לא נחיש צעדינו ונזמין בהקדם, לא יוותרו כרטיסים במחיר הוגן ואז (חמסה, חמסה) בלית ברירה ניתקע לבד ב'אי האופוריה הנצחית' בשעה שכל ידידנו, רעינו ומכרינו מעלים תמונות של משפחתם המאושרת נופשת בחופים זהובים, גולשת בנהרות שוצפים או מטפסת על הרים מושלגים ואמרו לייק.


    צער בעלי בעלים – למוד אכזבות, שהרי כל כך הרבה פעמים נדרה 'שתחיה' שתעזור, שתתכנן, שתהיה חלק, שתיקח החלטות הרי שבסופו של יום להצלחות אבות רבים אך הכישלונות לא רק שאינם יתומים אלא קשורים לטבורי, לְדִרְאוֹן עוֹלָם בקשר אמיץ.

    "איפה היית עד עכשיו?" יהיה קו ההגנה שאבחר לאמץ ובכל זאת, גם השנה, מלאכת התכנון והביצוע תרבץ על כתפי השדופות וכל עַוְלוֹת הטיול יוטלו על מצפוני לנצח נצחים.

    הלחץ מתחיל לתת את אותותיו, כשאנחנו מגלים שאנחנו האחרונים ב'אי' שטרם גמרו דעת, בשעה שאקספידיה, בוקינג דוט קום ואגודה מתקשרים השכם וערב לדרוש בשלומי, לשמוע את פסיקתי ולרושש את הכרטיס החבוי בארנקי.

     

    גילוי נאות – בשעה שמרבית נימולי 'אי האופוריה הנצחית', נדדו בשנת הקוף, כעדרי בקר Wagyu, לערבות סרי-לנקה, קמבודיה, בורמה  (מיאנמר), לאוס ועוד מדינות פח... (No offence)  הכרטיסים הזולים ל'מראית עין' נחטפו מזמן. בצר לי נאלצתי לראות את עגלי בשדות זרים. מפתיע שדווקא החציה הטראנס-פסיפית נמצאה כאלטרנטיבה הגיונית למדי, טרום ימי בחירת טראמפ.

    שער החליפין של המטבע הירקרק היה בקרשים. בנוסף, עלות שכירת רכב, מלונות ואוכל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, סבירה בהחלט. עקב כך ובהתאם לזאת... כטוב ליבי באקספידיה, הוחלט פה אחד שמגלים את אמריקה במקום לגלות תרבויות אקזוטיות ומקדשים אבודים על פיסטין נידח באיזה ארץ עולב...

    ... ובחלומי... רקמתי על טרק בקניון הגדול, 'שתחייה' על "הקניון" ורצוי  Premium Outlet , הבכורה אָבְתָה על ביקור ביבשת, הסנדוויץ' על פוקימונים ייחודיים בסנטה מוניקה והנסיכה שגם ככה "חיה בסרט" ביקשה להגיע למקור בהוליווד, כך שכל אחד יוצא עם כל תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ.

     

    אוהל הדוד סם – היות ולצאצאי הביולוגים מעולם לא נופקה אשרת מבקרים ליבשת הנכספת, נאלצתי להתמודד עם סבך הבירוקרטיה של הדוד סם. מילאתי בְּלִיל טפסים והצהרות, הצטלמתי בשם ילדי, שילמתי אגרות שונות ומשונות ולמרות כל הטרחה שבדבר, התהליך התברר כיעיל ומהיר. התור לשגרירות נקבע מהיום למחר. משך הראיון היה דקה וחצי בממוצע והדרכונים הכחולים שבו לביתם תוך פחות מיומיים עם מדבקה מהודרת, של נשר או עוף דורס כזה או אחר, אבל הכי חשוב עם גושפנקא חתומה לבקר באוהל הדוד סם בעשר השנים הבאות. אמריקה ורסנו!

     

    נתיבי עוני – הצאצאים שלנו מגיבים יפה למטוסים. אין להם בעיה לשהות בטיובה אפילו 20 או 30 שעות ברציפות... עניין של הרגל וגם גנים טובים. מסתבר, שההורים שלהם היו אנשי צוות אוויר, אי שם בשנות התשעים העליזות, כשעוד הייתה 'שמחה' באוויר, כך שטיסות ארוכות בטח שלא מפחידות אותנו.

    אני חשקתי בטיסה בזולה עם מוביל סיני. 'שתחייה' התעקשה במשנה תוקף שעדיף לשלם מעט יותר ולטוס עם מוביל אמריקאי. שיקוליה, לא בהכרח התבססו על נוחות, שרות, בטיחות או זמני טיסה כמצופה מאדם בוגר ותבוני, אלא על הטענה שבמקרה (שלא נדע) האמריקאים יתורו אחר גופותינו ואילו אצל המלוכסנים לאף אחד לא יהיה אכפת ובצדק! להתנגד לטיעון שכלל עיקרו הוא הרצון ששרידיך יטמנו בנתניה ולא יפוזרו בים כחול וחופים זהובים היה בחזקת מלחמה מיותרת... אז ויתרתי.

    אמריקן אירליינס וקתאי פסיפיק זה מה שהוחלט עבורי. קתאי נפלאים ואמריקאן.... יש להם עוד הרבה מה ללמוד! כל זה לא מנע מאתנו לנחות בשלום בשדה התעופה ע"ש תום ברדלי בלוס אנג'לס אחרי אי אלו שעות טיסה (שאת מרביתם, אגב... ביליתי בשינה עמוקה בניגוד לבני משפחתי) אם לדייק התעוררתי שעה לפני הנחיתה, בדיוק לארוחת הבוקר העלובה. נכון לא צפיתי בשמונה סרטים אבל הי...ישנתי כמו מלך.

     

    אי לאב יו טרמינל – את פנינו מקדמת תמונה ענקית של הנשיא השחור הראשון. היא לא תשרוד שם עוד זמן רב אני מסביר כמבין עניין, לצאצאי שוחרי הפוליטיקלי קורקט. ביקורת הגבולות מייגעת וארוכה, הדבר האחרון שמעניין את שלטונות ההגירה בארה"ב זה לקצר תורים. הילדים לא מתלוננים כל עוד יש Wi-Fi חינם.

    שעתיים מאוחר יותר, אנחנו פוסעים מחוץ לבית הנתיבות. השעה שש וחצי בערב, הטמפרטורה נוחה לבריות  ותוך דקות ספורות מגיע אוטובוס של חברת ההשכרה שאוסף אותנו לאי שם בפאתי LA , לבחור רכב ממגרש ההשכרה האינסופי. חיש קל, התמקמנו ב Nissan Pathfinder כחולה (היות והצבע משמעותי במיוחד עבור 'שתחייה') ומרווחת ופצחנו בנסיעה קצרה לכיוון צפון מזרח ללב ליבו של האקשן בשדרות הוליווד שם גם נתקע יתד נאמן בימים הראשונים למסע.

     

    מילה מדני רופ - החורף בחוף המערבי נחשב ליחסית נוח. אזור LA מוכה שמש עד כדי הסתברות סטטיסטית  זניחה ל 10% ימי גשם. ככל שנצפין עד סן פרנסיסקו ההסתברות לגשם תלך ותגבר. מזג האוויר האיר לנו פנים במהלך כל ימי הטיול. בסן פרנסיסקו הגשומה קיבלנו שלושה ימי שמש בהירים עד כאב. מצד שני השמש שוקעת מוקדם יחסית ואת שעות האור המועטות (באופן יחסי) יש לנצל עד תום.

     

    Californication -  - את הימים הראשונים אנחנו מקדישים לקלישאות הרגילות של 'עיר המלאכים', כמו שדרת הכוכבים בהוליווד, התאטרון הסיני, רודיאו דרייב, בברלי הילס, וניס, סנטה מוניקה ותצפית על שלט Hollywood המפורסם. על The Griffith Observatory ו Getty Center ויתרנו בגלל מצוקת הזמן.

    הימים הם ימי טרום חג המולד אבל קישוטים ואווירת חג אמיתית אנחנו מתקשים למצוא. דווקא במרכז הקניות המהמם, The Grove, אנחנו מוצאים אווירת חג אמיתית. בהחלט מקום ראוי לבקר ולבלות בו עם או בלי קשר לקניות. אגב, אם הגעתם ל-The Grove המלצה על אחת המסעדות הטובות (שהיא רשת שתוכלו למצוא גם במקומות אחרים) - The Cheesecake Factory. האוכל מוקפד, המנות ענקיות, השרות נפלא והמחירים סבירים.


    את השהות בלה-לה לנד אנחנו מקנחים בדיסנילנד (איך אפשר בלי?). הפארק עמוס, התורים יחסית ארוכים ולמרות שכך, אנחנו מבלים יום ארוך ומהנה בפארקים (דיסני לנד ודיסני אדוונצ'ר) עד שהרגלים כבר לא נושאות אותנו יותר, ממש אחרי הזיקוקים. מפה נותר לנו רק להתחיל את ה Road trip צפונה ועל כך בפוסט הבא...

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/17 09:27:
      וואו איזה פוסט יפה ומושקע 'שתחיה' עשתה עבודה יפה מאוד . אחח החיים בלה לה לנד מרגשים יפים ומהנים היזכרת לי נישכחות . לפני 25 שנה גם אני עשיתי טיול כזה עם צאצאיי לצד השני , דיסני לנד בפלורידה אורלנדו וכל האטרקציות מסביב סי וורלד ערביין נייט . חוויה בלתי נישכחת .
        2/2/17 06:36:
      כייף לקרוא. מצפה להמשך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין