היה החיוך בא על שפתותיה בקלות כל הזמן היה הוא הסימן להוויתה ואותו חיוך מאיר עיינים נכבה כמו נורה שכבתה אז איך מחזירים את החיוך אותו חיוך שמילא את האנשים בשמחה ואותי ביכולת להיות בשמחה תמיד חשבה שהכל נתון במחשבה מאירת עיינים וכעת מחשבותיה וזכרונה בוגד בה אהבה לשיר ועתה לא זוכרת מילים ושוכחת את המבצעים
כל כך מפחיד לאבד את הזכרון וקשה יותר לאבד את השמחה
השמחה היא המרפאה האולטימטיבית והדרך אליה לומדת את החיוך אפילו שלא בא בקלות להיות נוכח
להיות נוכחת בתוך הגוף וללבוש את החיוך זה שנעלם
ובארץ רחוקה שבאה מהאגדות סיפרו לה על נסיכה עצובה שזכתה באביר שהצליח אחרי הרבה מאמצים להעלות חיוך על פניה לימד אותה אותו אביר מלאכת אריגה בנול והנה פלא שוב חזרה אליה השמחה אותה שמחה על כח החיים העבודה מרפאת ורותמת להצלחה והנה באה לה שוב השמחה כי עסוקה היתה שוב לא התעצבה היה לה מלא ערכה העצמי חיזוק האני הערכה וחיזוק והעיקר תמיכה צמודה אלו גלגלי העזר להבראה |