חברי מוני היקר כתב על פרשת השבוע "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלא בקרבו". התורה ממשיכה לספר לנו על המכות שה' הביא על פרעה ועל מצרים ובהמשכה של הפרשה בנ"י מצווים במצווה הראשונה והיא "החודש (ניסן) הזה לכם ראש חודשים" ולאחר מכם מצוות קורבן פסח ואכילתו. ישנם הבדלים בין המכות שהוזכרו בפרשה הקודמת פרשת וארא, לבין המכות המוזכרים בפרשתנו. בפרשת וארא עיקר המכות כוונו ונועדו להביא את פרעה להכיר בה', ולאחר שפרעה הגיע למסכנה זו כפי שנאמר בסוף פרשת וארא "וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט', כז'), בפרשתנו עיקר המכות כוונו ונועדו לשחרר ולשלוח את בנ"י ממצרים. לאור זאת, אופי המכות משתנות בהתאם לצורך החדש. בפרשת וארא המאפיינים של המכות היו: מכות מטרידות אך לא משחיתות, סילוק המכה נעשה רק למחרת בעקבות פנייתו של פרעה, החרטומים הם אלה שהיו עוזריו הבכירים של פרעה. ופרשתנו כל זה משתנה, המכות הם קשות משחיתות ונועדו בעיקר לשבור את הכלכלה המצרית. מכת הארבה באה לא להציק למצרים כמו למשל מכת צפרדע, אלא להרוס את מאגרי המזון של המצרים. כנ"ל גם מכת ברד שבאה לא להשאיר פליטה בתוצרת החקלאית המצרית וכן מכת חושך השביתה את מהלך החיים לחלוטין והייתה מעין מוות זמני ועל מכת בכורות וההשחתה שבה אין צריך להרחיב את הדיבור. סיכומו של דבר מדובר בפרשתנו במכות שמטרתם הוא לאיים על הרס המדינה ומוות כלכלי וחברתי. במכות שבפרשת וארא היה צורך להביא את פרעה לידי הכרה פנימית בה' שהוא מלך מלכי המלכים ולכן היה מן הנמנע להפעיל כח רב מדי שהיה שובר אותו באופן מידי. ובמכות המסופרות בפרשתנו ה' מעוניין לגרום לפרעה לשלוח את ישראל, ולשם כך יש מעבר לשימוש בכח רב שיכניע את פרעה וישבור אותו באופן מידי. בנוסף בפרשתנו הסובבים צמוד לפרעה הם עבדי פרעה ולא החרטומים כפי שהוזכרו בפרשת וארא. עבדי פרעה הינם המערכת האזרחית המנהלת את המדינה והדואגת לתפקודה היום יומי. עניינם אינו בשאלות התיאולוגיות אלא בשלום הממלכה ומשאביה. ממילא, כל עוד פרעה התגושש עם משה מסביב לשאלת מי ה' ולא נגרם מכך כל נזק למדינה, הם לא התערבו בנעשה אלא החרטומים הם אלו שהיו לצדו של פרעה. ומרגע שהמדינה מתחילה להיפגע ומרכז הכובד של המכות הוא ניסיון לשבור את התשתית הכלכלית והאנושית של מצרים, אזי הם במוקד העניינים, ודעתם משקפת את יעילות המכות. כבר במכת הארבה הפותחת את פרשתנו הם אומרים לפרעה "ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים" (שמות י', ז'). כמו כן גם הסרת המכות בפרשתנו הם מידיות שלא כמו במכות שהוזכרו בפרשת וארא שנעשו רק למחרת. הפטרת השבוע מהנביא ירמיה אשר ניבא ואמר על מצרים שתהיה לשממה וחרבה כפי שניבא הנביא יחזקאל וכפי שאנו רואים אותה היום, ובסוף נבואת ירמיהו הוא פונה לעם ישראל ואומר: "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה" (ירמיה, מו', כז-כח').