בראשית ימי המדינה, הבין מקימה דוד בן גוריון שניחן בתכונת ראיית הנולד, שהיהודים הדתיים יהוו תמיד לשון מאזניים בין שני הגושים הפוליטיים שהתקיימו כבר אז, הלאומיים והסוציאליסטים. הוא ויתר על כבודו - ראש ממשלה ושר ביטחון - והלך לבני ברק לבקר אצל מנהיג הדתיים דאז, רב ושמו החזון-איש, כדי להבטיח את שלטונו. הרב סיפר לו משל שקבע את גורלה של ישראל עד היום: מדינה שלא תהייה לה חוקה, כי הדתיים חשבו וחושבים עד היום שההלכה היא החוקה של היהודים. מדינה שתוותר על שירות צבאי לנשים ולבחורי הישיבות. מדינה שתבטיח את קיומם הכלכלי של לומדי התורה בישיבות. מדינה שתסבול את אי-הכרתם של היהודים החרדים בקיום המדינה, מפאת אמונתם שיש לחכות למשיח ורק הוא יחליט אם ליהודים יכולה להיות ריבונות מדינית.

המשל: עומדות בשני צידי גשר צר שתי עגלות: עגלת הדת ועגלת החילוניים. עגלת הדת מלאה בערכי היהדות מזה מאות שנים ובצד השני של הגשר עומדת עגלת החילוניים ריקה מערכים. העגלה של החילוניים חייבת לתת זכות קדימה לעגלת הדת. במילים אחרות המובנות לכל: לדת במדינת ישראל זכות קדימה בכל. החיים בישראל חייבים להתנהל על פי עקרונות הדת של היהודים האורתודוקסים. כך אנחנו חיים עד היום.

לדת של הרב מבני ברק - החזון איש - נולדו מוטציות בדמותם של נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. הם הפכו למיעוט בן ה-6.6 אחוזים השולט במדינה, מכיוון שבלעדיהם אין לשקרן הלאומי בנימין נתניהו כל אפשרות להיות ראש ממשלה.

אתמול הכנסת נאנסה על ידי נפתלי בנט וקבלה את חוק ההסדרה של ההתנחלויות, שהוא חוק לא חוקתי המאפשר לישראל לגזול אדמות שהן רכוש פלסטינים. החוק הזה יאפשר לפשיסטים של מפלגת "הבית היהודי" לספח שטחים פלסטיניים ולהפוך את ישראל למדינה מוקצה מחמת המיאוס בעולם כולו. 

בנימין נתניהו ניכס לעצמו את החוק הזה כדי להינצל מכתבי אישום פליליים, שהוא חושש בצדק, שעלולים להיוולד מחקירותיו במשטרה.