כותרות TheMarker >
    ';

    מאזניים

    מחשבות על הכל מכל כל, פילוסופיה, פוליטיקה, ספרות, שירה, מוסיקה -- בקיצור על החיים כמסע ועל מסע החיים.

    פוסטים אחרונים

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/8/18 19:00:
    אהבתי.
      8/2/17 21:28:
    סיפור יפה. חוץ מהדבק המהיר שקרע לי את הלב...
    0

    המיטה -- סיפור קצר

    2 תגובות   יום שלישי, 7/2/17, 19:25

     

    המיטה

    סיפור קצר

     

     

    מה שנותר זה להחליף את המיטה.  כל מה שהובא לדירה שלא בידיעתו על ידי אשתו לשעבר כבר הוחלף במהלך שלוש השנים שחלפו.  כן, נזכר במישהו שאמר לו כי ברהיטים שהיא הביאה שכנה אנרגיה שלילית, ועל כן טוב להחליפם.  ואכן את המיטה שנא יותר מכל ומשום מה היא הייתה האחרונה לצאת.  המיטה החדשה, אותה מצא בחנות לרהיטים משומשים הייתה כמעט קטנה מדי, אבל בכל זאת הרגיש שתספיק.  הוא ישן לבד, ואם בעתיד יתמזל מזלו ותשוב ותצטרף אליו בת זוג הם יסתדרו, ואולי הדבר אפילו יוסיף לאינטימיות.  מה שיחד אותה הייתה מסגרת העץ הכבדה והבהירה והמזרון הקשה שחיפש במיוחד.  זאת הייתה מציאה מסוג המציאות שאהב ושגרמו לו נחת.  בסיוריו הקבועים בחנויות לדברים משומשים היה מוצא פורקן ועיסוק.  הוא ידע שיש בזאת משהו פגום, מעין התמכרות, אלא שזאת הייתה כזאת שיכל להבין ולסלוח עליה לעצמו.  פה מצא תמונה ושם צלחת,  וכשהיה בהם שילוב של דבר יפה ומציאה במחיר זול חש סיפוק, כאילו כבש אישה, או משהו בדומה לכך.

     

    מיד כשהגיע לדירה, טרח והוציא את המיטה הישנה, השנואה, אל המסדרון, והודיע לשכנו הצעיר, בעל הרכב המסחרי שעזר לו מספר פעמים בהעברת חפצים, שהנה המיטה הישנה לרשותו והוא יכול לקחתה בכל רגע, וכל שהוא מבקש תמורת זאת הוא שיעזור לו להביא את המיטה החדשה.  זה ייקח פחות מחצי שעה, הבטיח לו, ואם הם פותחים בתשע וחצי בבוקר בעשר כבר הכל יהיה מאחוריו.  אך הצעיר לאכזבתו הקלה היה פנוי רק אחר הצהריים והם קבעו להיפגש בארבע ליד החנות ולהביא את המיטה אחר כבוד. 

     

    כבר ברבע לארבע החנה את רכבו ליד החנות וחזר ובדק את המיטה החדשה.  היא הייתה מושלמת. היא שידרה איכות וחוסן.  עובדי החנות עזרו לו להוציאה החוצה ובמהלך נסיונם זה הוא הבין שהמיטה כבדה במיוחד, ובעלת מבנה מסורבל ובעייתי שכן ככל שהייתה צרה הייתה גם ארוכה.  מכל מקום, לא פחות מארבעה איש נזקקו על מנת להזיזה אל הרחבה.  עם שהם נושמים ונושפים הגיע שכנו בטנדר השחור, שהיה ישן ומוזנח, אך באחת, כזה המשדר יעילות פשוטה.   היה זה רכב כל כך גדול שלקח לו כמה דקות לטפס ולמצוא את מקומו בינות לעיתונים הישנים וקופסאות הסיגריות שהעידו, כמו צבע שיניו החום צהבהב, על כך שבעליו היה מעשן בשרשרת, סיגריות מן האיכות הפחות טובה.  היה זה בחור כבן שלושים, גבוה ורחב, ומעט שמנמן.  על פניו הייתה מעין רצינות קבועה. ענייו היו עגומות כעיני כלב עצוב. שיער ראשו היה קצר וזהוב וזקן התיש בגוון דומה השלים את מראה פניו.  פה ושם, כשנסעו להביא רהיטים עבור חדר הילדים או כיסא מתנדנד עבור חדר המשפחה שהיה עמוס כמחסן או מרתף מוזיאון ברהיטים, ותמונות, ואובייקטים כאלה ואחרים, גילה לו פרטים על חייו.  הוא הסתבך עם סמים וישב בכלא מספר פעמים ועכשיו לא רק שנגמל אלא שהוא החל לעבוד כיועץ גמילה למכורי סמים. 

     

    את אשתו של שכנו פגש למעשה בנפרד, עוד לפני שידע שהיא נשואה לו.  היא הייתה יושבת בחנייה הפומבית ומעשנת ומשוחחת בטלפון הסלולרי.  השיחה בינהם החלה כשהוא העיר לה שאסור לצעירה כמותה להזניח את בריאותה וכפי שביקש זאת מבתו הוא מפציר בה לשקול ברצינות להפסיק לעשן.  והיא חייכה את חיוכה הגינג'י ואמרה שהיא מנסה להפסיק אבל אינה יכולה.  באמצע שנות העשרים לחייה, לא הייתה יפה אבל היה לה חיוך ילדותי וכשחייכה אורו עיניה.  מדי פעם לאחר מכן שוחחו בחנייה, וגם היא סיפרה לו שהייתה מכורה לסמים וכי היא נמצאת בהשגחת בית המשפט. הוא גם היה עד לתהליך הקעקוע שהלך וכסה חלקים נוספים מצווארה וקרוב לוודאי גם למטה מזה כל פעם שנתקל בה.  רק מאוחר נודע לו ממנו שהם נשואים, ובצורה משונה חש שהם זוג טוב ותומך.  מכל מקום, הוא הרגיש שיש משהו חיובי בכך שהוא מתייחס אליהם בכבוד הגם שלמבוכתו התגנבה חרדה מהלא מוכר.  אכן, כרסם בו הקול שתהה בדאגה מי הם באמת ומה הם מסוגלים לעשות.  מאוחר יותר היא תספר לו שהוריה גרים בגרמניה והם באים לבקר והיא הייתה רוצה מאוד שייפגש עימם אלא שהדבר לא הסתייע.

     

    מכל מקום, לאחר מאמצים לא קטנים המיטה הועמסה על הטנדר והם נסעו בחזרה אל הדירה.  עתה נותר רק להכניס את המיטה לחדר השינה, דבר שנראה אולי קל אלא שמסתבר שהיה לא פשוט כלל וכלל.  תחילה דלת הכניסה לדירה הייתה קטנה מדי והם היו צריכים לנסות שוב ושוב על מנת למצוא את הזווית הנכונה.  לאחר מכן, המיטה בשל אורכה נשארה כמו תקועה בין לבין.  היא לא הייתה לגמרי בפנים לדירה ולחדר אי אפשר היה להכניסה שכן פתח הדלת לחדר היה קטן אף הוא.  תחילה הוחלט להוציא את הדלת ממשקופה ובכך להרחיב את הפתח אבל גם זה לא עזר.  רגעים הם צחקו בכל לב ורגעים התסכול משל בהם.  לאחר שיקולים משיקולים שונים הצעיר החליט לקרוא לחבר שלו שיעזור, ובמיוחד הוא נתבקש להביא מסור שבאפשרותו הוא האמין שאפשר יהיה לנסר חלק מגב המיטה ובכך לאפשר למיטה למצוא את מקומה בשלום.   ואכן, לאחר שקופד ראשו של גב המיטה, היא אכן החליקה פנימה אל החדר.  עכשיו הייתה המיטה באמת מרשימה בגודלה ובמזרון הלבן הקשיח שעליה אלא שראשה היה די מכוער.  הוא החליט לקחת את החלק שנגדע ולהדביקו חזרה אל ראש המיטה.  הדבק המהיר עשה את שלו אבל הצלקת המכוערת נשארה.  שוב חשב וחשב והחליט לכסות אותה במעין כיסוי גמיש של עץ זרדים דקים שהיה במקרה ברשותו ומעל זאת שם את הכריות כך שהמיטה עם שמיכת הפוך היפה שגם אותה קנה בהזדמנות אבל הייתה מאיכות מעולה במיוחד, נראתה לא רע בכלל, והחדר עם "הפיל" הרצוי במרכזו או שמא בשל צורתה של המיטה הדימוי היותר מתאים לה היה של ליוויתן, היה אף הוא נאה ומרווח למראה.  בינתיים, שני הצעירים נפרדו ממנו לשלום והוא נתן להם כסף כדי שיקנו להם ארוחת ערב טובה.  והוא, עם הבגדים המלוכלכים ועדיין מיוזע משעות של עמל השתרע על המיטה החדשה ונרדם כשחיוך על פניו.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דוד ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין