אצל יגאל לביב למדתי על מגזין 4688 (הקישור הוא להעתק של הפוסט בישראבלוג, הפוסט כאן בקפה הוא כמעט בלתי קריא בגלל בעיות עימוד) המתרקם במרתפי SBC, ושידוור היישר לבתיהם של 4688 בני מזל מן האלפיון העליון. חיפוש קצר העלה את ההודעה הזו ב-ICE עם הפסקה המופתית הבאה

מגזין 4688 יביא לידיעת קוראיו כתבות ומדורים על הבתים היקרים ביותר, החידושים האחרונים בתחום היאכטות היקרות ביותר בעולם, הטיולים הגיאוגרפים והחופשות המפנקות ביותר לאלפיון העליון, חדשות וכתבות בתחום שעוני יוקרה, תכשיטים, מרוצי סוסים, משחקי פולו, גולף וטניס, ועוד.

תודו שעכשיו גם אתם רוצים להניח את ידיכם הפרולטריות ואצבעותיכם שחוקות המקלדת על יצירת הפאר. חבל, כי בחנויות לא תמצאו אותו. אולי אפשר לבקש כאן מנוחי דנקנר שיעביר את העותק שלו אחרי שיגמור לקרוא.

כמו שכבר הבנתם, שמו של המגזין הוא כמספר המנויים שלו, למרות שב-SBC מבטיחים לשמר את השם גם כשיצוצו מיליונרים חדשים או כשהבורסה תמחוק כמה מן המנויים. לביב מנצל את הרעיון האבסורדי הזה כדי לסקור את ההיסטוריה של מעמד המיליונרים הישראלי, החל מהכחשות גורפות לגבי קיומם של 40 מיליונרים בישראל של שנות החמישים (בעקבות תחקיר 'על המשמר'), דרך עבודת התחקיר המעמיקה שנערכה לפני בניית פרויקט Sea and Sun כדי לוודא שאכן יש לו קהל יעד בארץ, ועד לימינו.

הדיון של לביב מרתק ושווה קריאה, במיוחד לנוכח הפער הבלתי נתפש בין ימי Sea and Sun כפרויקט יוקרה יחיד וייחודי לבין ימינו שבהם מגדלי מיליונרים צצים בכל פינה של תל אביב בקצב שיכול היה לספק פתרונות דיור למפוני גוש קטיף.

אבל אני רוצה להתמקד בפן אחר של המספר המגוחך הזה - 4688. ב-SBC טוענים שהמספר מבוסס על ניתוח של ידיעות מהעיתונות הכלכלית, מדד ה-100 של הבורסה, רשימת העשירים של 'פורבס' ועוד. אפשר להניח שגם חוקרי היחידה לפשיעה בינלאומית מסרו כמה טיפים לגבי מלביני הון כבדים. קשקוש.

גשו לידיעה ב-ICE, תראו איזה איזון יש בלוגו הזה, ה-46 בלבן, ה-88 באדום. כמה נחמדה הסדרה החשבונית הקטנה הזו שמסתתרת לנו כאן בפנים. כמה מדוייק ומדעי נשמע המספר הזה, כאילו יש לו איזושהי משמעות, כאילו יש באמת הבדל אמיתי בין אחרוני המנויים לבין האומלל שהגיע למקום ה-4689 ברשימה הדמיונית. זה שייאלץ להודות בפגישת עסקים מזדמנת שלא יצא לו לקרוא על היאכטה החדשה עם סיפון הטיטאניום המאובזר.

ב-SBC מכוונים בדיוק אליו. אל המתעשר החדש שזקוק לטפיחה היוקרתית הזו על האגו, שיפעיל קשרים, ירים טלפונים נזעמים ולא ינוח עד שהסמרטוטון הזה יונח גם על שולחנו.

מרגיזה אותי היומרה הכמו-מדעית שבמספר הזה, היומרה להרכיב רשימה מדוייקת למרות שכל תנודה אקראית של הבורסה הסינית תשנה את הרכבה. מרגיזה אותי העובדה שההגיון הזה הוא גם זה שעומד מאחורי כל כך הרבה מחקרי שוק מופרכים שמוצגים בפנינו כאילו יש להם איזושהי משמעות. מרגיז אותי שבידיעה ב-ICE אין אזכור של שמות הכותבים במגזין, רק הרשימה הנבובה לעיל של "תחומי עניין". אבל יותר מהכל מרגיז אותי לחשוב שאנשי SBC צודקים, שהאנשים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית בביצים באמת יתעניינו בזוועה הזו שתאפשר להם להמשיך ולהסתגר במגדלי השן שלהם, ולהתעלם מהחברה המתפוררת סביבם.

ההיסטוריונים שיחקרו יום אחד את המהפכה שעוד תבוא לא יצטרכו לשאול אם מישהו אכן אמר "אם אין לחם שיאכלו עוגות" או למי בדיוק לשייך את גילוי האטימות  המחריד הזה. תהיה להם רשימת המנויים של 4688.