| את האמת אני אילמת. ובחיי לא אמרתי דבר. את האמת, אני חושבת על היבלת ברגלי עכשיו.
היכנשהו גם פחדנית. ומבזבזת עולמית
של זמן חיים יקר מאד
אשר נזל לי בין האצבעות בתהיות ובהיות ולא יחזור
עוד.
את האמת- אני נדהמת. כי אות שחורה על דף לבן הוציאה מעיני הימנית דמעה. אחר כך צחוק. והשלמה עם כמה שדונים שמציקים לי כבר חיים שלמים. ועל גבי רצוא ושוב כביש מהיר- עשרים נתיבים צמרמרים צמרמרים.......
לא ידעתי מהו מזוכיזם טרם פגשתיך (טרם) הסטירה שלך כואבת כה נעים כה חמים הדם אשר זורם אל לחיי מספרי הציניות נחות בצד אני כאן בולעת מלים, לבד, חיה שוב את חיי מול כריכה אחת רכה שיצר כאב וחוזק המכה.
|
קאיה
בתגובה על שנה
קאיה
בתגובה על פס
קאיה
בתגובה על עכשיו
ליריקה-
בתגובה על אני היא שתיים
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מירי...טוב שבאת.
חזק וחותך.
ואת הספר העניקה לי במתנה ה"ספתא" שלך כאן מעלי...
צוללת אליו השבוע.
אאוצ'
♥
נראה שצבטת אותי
אייה
אפשר שתקראי את ענתיכ .. רק שאני חתומה בסוף ?
בדיוק מה שהיא אמרה. אוהבת אותך !
*
אין כמוך בלהגיד אותי, במילים שאין לי,
ואת לשה אותן ויוצרת מהן רגשות....
כמה אני אוהבת לקרוא אותך
*
וכמה אני אוהבת אותך @
מיתית,
והנה אני כבר חשבתי שנפרדו דרכינו.
שרק נפגשנו, אמרנו שלום חרש והמשכנו.
למרות שבאתי להציץ אל מסתרי האותיות שאת מחברת...
תודה יקירה.
הכאיב בטוב כמובן,
רונן פורת בספרו "בסוף יבוא מלאך".
מומלץ מומלץ, מומלץ!!!
איזה כיף לי...
מותר להגיד כנ"ל?
נתחיל עם זה.
בדיוק כך.
אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך.
....
הכתיבה מדהימה בעוצמתה.
אחר - אמשיך עם זה - - -
טרם. טרם רוויתי.
מי מכאיב לך, מירי'לה?
באה לסדר לו את הצורה מיד
ובצבאית: מולך בישיר:)
אין לך מושג כמה התגעגעתי:)
אליך! כמובן.