הבה נתאר סיטואציה: אישה נשואה רוצה להתגרש מהבעל, אך הבעל מסרב. לכאורה, כאשר אנו רוצים להתגרש או להיפרד מבן הזוג, אנו יכולים לעשות כן, מכיוון שהרצון של הצד השני לא אמור להשפיע על כך,  שכן מדובר במעשה המגלם את האוטונומיה הפרטית שלנו. למעשה, במדינת ישראל, כאשר בעל מסרב להתגרש מאשתו, המשמעות היא כי לא ניתן להתגרש. 

לחוסר רצונו של בעל להתגרש מאשתו, יש שם: "סרבנות גט". נסביר על כך בהרחבה במאמר שלהלן, אותו חיברנו לנוחיות הגולשים והגולשות:

מהו הדין הרלוונטי בעת גירושין?
דיני הגירושין והנישואין בישראל אינם מוסדרים בהתאם לחוק האזרחי (כלומר, חוקי הכנסת), אלא הם מוסדרים מכוח הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. אנו נתמקד בדין החל על אזרחי ישראל היהודים. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו על פי דין "תורה". ללמדנו, כי כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

תביעת גירושין המתבררת בבית הדין הרבני היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה מפורט מבחינה עובדתית וכן מוטלת עליו החובה להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוגדרות בדין הדתי-עברי. 

בין עילות הגירושין ניתן למצוא, למשל, עילת בגידה (כלומר: אישה נשואה אשר מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר), עילה של מום גופני, עילת מורדת ועוד מגוון רחב. אם בית הדין הרבני מצא כי הוכחה עילת גירושין, אזי הוא יורה על סידור גט, כלומר: יינתן פסק דין לגירושין ולאחר מכן ייערך טקס מיוחד לשם כך. במסגרת אותו "טקס", על הבעל "לגרש" את אשתו (נוהג ארכאי, אך נהוג עד היום). מה קורה במקרה שבו בית הדין מורה על גירושין, אך הבעל מסרב לתת גט לאשתו? 

במקרה כזה, הבעל הוא סרבן גט ובמקביל האישה מוגדרת בתור אישה עגונה. כלומר: אישה ש"כלואה" בנישואין שהיא אינה מעוניינת בהם. יש לכך משמעויות מהותיות, כפי שנסביר תחת הכותרת הבאה. 

מהי סרבנות גט?
סרבנות גט היא סיטואציה שבה הבעל מסרב לתת גט לאשתו. יכולה להתקיים סיטואציה הפוכה, שבה האישה מסרבת לקבל גט - אך לא נרחיב על כך במאמר זה. במקרה של סרבנות גט ע"י הבעל כלפי האישה, ישנן השלכות קשות מאוד.

האישה מוגדרת במקרה כזה בתור "אישה עגונה". היא עדיין מוגדרת בתור "אשת איש", כלומר: אישה נשואה. במקרה כזה, היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. בנוסף, אם היא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר, היא תוגדר בתור אישה שזנתה תחת בעלה. המשמעות היא שילדים שייוולדו לה כתוצאה מקיום יחסי אישות עם גבר אחר, יוכרו בתור ממזרים. המשמעות של "ממזר" היא: שהוא אסור בחיתון. כמו כן, היא לא תהיה זכאית למזונות אישה ולכתובתה. 

אילו פעולות יכול בית הדין הרבני לנקוט, כדי לחייב את הבעל להעניק גט?

ההלכה היהודית מעניקה לבית הדין סמכות לנקוט סנקציות נגד בעל שמסרב לתת גט לאשתו. ההלכה קובעת כי במקרה של סרבנות גט, יש "לכפות על הבעל עד אשר הוא אומר רוצה אני". בעבר, משמעות הכלל ההלכתי הייתה, כי יש לכפות על הבעל באלימות או בעינויים להעניק לאשתו את גטה. עם זאת, גט שניתן בכפייה הוא גט מעושה, כלומר: גט שלא ניתן ברצון ולכן קיימת הסתייגות של רבנים רבים ממתן גט מעושה. כיום, הסנקציות שמטיל בית הדין אינן כפייה אלימה, אלא סנקציות הניתנות על פי חוק. בין הסנקציות שבית הדין יכול להטיל: קנסות כספיים, מזונות מעוכבת (כלומר: מזונות שמשולמים ע"י הבעל עד מתן גט כדי לדרבן אותו), שלילת רישיון נהיגה ואפילו מאסר מאחורי סורג ובריח. 

מה יכולה אישה עגונה לעשות במקרה של סרבנות גט?
אישה מסורבת גט יכולה לפעול במספר דרכים, אך חשוב להבהיר כי במקרים כאלו ובמסגרת הליך גירושין, חשוב מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין. מסורבת גט יכולה לפעול כדלקמן: 

(1) לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להטלת סנקציות.

(2) להגיש תביעה אזרחית נגד סרבן הגט. בשנים האחרונות בתי המשפט הכירו בתביעות כאלו, שהן למעשה תביעות נזיקין. לא אחת נפסקו פיצויים גבוהים מאוד בשל פגיעה בכבוד האדם, לטובת מסורבות גט. אך כל מקרה נבחן לגופו וחשוב להיות מיוצג ע"י עו"ד משפחה.