כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : משפטים - שקלים

    6 תגובות   יום רביעי, 22/2/17, 23:04

    מה מתגלה אלינו בעולם משפט התורה ?

    "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" .

    פרשת משפטים מלאה במצוות רבות הקשורות לעולם המשפט .

    מה העיקרון שעומד מאחורי חוקי התורה - האם לדון בענייני בן אדם לחברו ,

    נזיקין וקניין , שופטים ודיני עדות ?

    האם ניתן לישם את משפטי התורה , את ההלכה , בתוך מערכת החוקים האזרחית של מדינת ישראל ?

    נקודת ההנחה היא שמאחורי מצוות משפטי התורה עומד מוסר וצדק .

    אי אפשר לומר שאין מוסר וצדק במשפטי התורה , אך ניתן לראות משפטים שבהם המוסר לא ברור בראייה אנושית , ולא תמיד הצדק נראה שבא לידי ביטוי .

    למשל , מצוות השבת אבידה שמופיעה בפרשת משפטים , מחייבת כל רואה מציאה להרים אותה , לא תוכל להתעלם , ולהשיבה לבעליה .

    במערכת החוקים של היום קשה להסביר זאת .

    החוק מחייב רק את מי שהרים כבר את האבידה , להשיבה , אך כל עוד לא הרמת את האבידה אין לך חובה לעשות זאת .

    דיני משכון מסתדרים עם החמלה והרחמים על העני, אך לא עולים בקנה אחד עם הצדק : "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ".

    עליך להשיב את המשכון לעני בלילה , אם זאת כסות לילה הוא צריך אותה בלילה :

    "כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שמות כ"ב).

    הגמרא במסכת בבא בתרא דף קנ"ט ע"א אומרת שקרובים פסולים לעדות , לא בגלל קרבתם והסיכוי שישקרו , אלא גזירת הכתוב היא , שהרי משה ואהרון בוודאי

    שלא ישקרו , ובכל זאת אינם יכולים להעיד והם פסולים יחד לעדות .

    וכך אומר הרמב"ם בהלכות עדות פרק י"ג :

    "זה שפסלה תורה עדות הקרובים לא מפני שהן בחזקת אוהבין זה את זה.

    שהרי אינו מעיד לו לא לטובתו ולא לרעתו אלא גזרת הכתוב הוא .

    לפיכך האוהב והשונא כשר לעדות אע''פ שהוא פסול לדיינות .

    שלא גזרה תורה אלא על הקרובים".

    דבר נוסף הקיים בהלכה הוא תוקפם ותפקידם של העדים בדין .

    העדים אינם באים רק להעיד שאירוע מסוים התרחש , אלא ללא עדותם אין כלל ענישה , שהרי בכדי להעניש מחלל שבת או רוצח , חובה שיהיו במקום עדים והתראה  - שיתרו העדים בפני החוטא שהדבר שהוא עושה הינו אסור וכך וכך הוא העונש , ואז אומר החוטא : אף על פי כן אני עושה , רק בתנאים אלו ניתן להענישו בבית הדין .

    ואם לא היו עדים , או שהיו אך לא התרו בפניו , למרות שמתברר מעל לכל ספק שהוא עשה את המעשה , לא ניתן להענישו בעונש התורה .

    דבר זה בא גם לצמצם את העונשים על פי התורה , שהרי כבר אמרו בגמרא במכות שסנהדרין שהרגה אחת לשבעים שנה נקראת חובלנית .

    במשפטי התורה אין רק מוסר אנושי , אלא יש בהם דבר אחר שלא ניתן להכניסו למערכת חוקים אנושית . במשפטי התורה מתגלה אלינו הקב"ה .

    לעולם ההלכה אם כן יש שיקולים 'ארציים' של מוסר וצדק , אך יש גם שיקולים 'רוחניים' שחלקם מובנים לנו יותר וחלק מובנים לנו פחות .

    למשל , אדם שמגיע היום לבית המשפט ומודה בעבירה שעשה , הרי שניתן להענישו על פי דבריו .

    אך על פי כללי ההלכה , "אין אדם משים עצמו רשע" ולא יענישו אותו על פי הודעת עצמו . ולא בגלל שלא יתכן שאכן חטא , אלא יש כאן עיקרון א-לוקי רוחני גבוה הרבה יותר ,

    עד כדי שמוכנים 'להקריב' את ערך הצדק ואותו אדם לא יתחייב על מעשהו ,

    וזאת בכדי להעדיף את הערך הגבוה יותר שאדם לא משים עצמו רשע , אדם לא יכול להסתכל על עצמו כאדם שלילי וחוטא .

    "גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שניים עדים... הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה , שמא נטרפה דעתו בדבר זה , שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות, שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות , שמא כך זה יבוא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג .

    וכללו של דבר : גזירת מלך היא" (רמב"ם הלכות סנהדרין).

    טעם אחר מביא הרדב"ז :

    "לפי שאין נפשו של אדם קניינו אלא קנין הקב"ה... הילכך לא תועיל הודאתו בדבר שאינו שלו...".

    האם ניתן לטעון דבר כזה בבית משפט שרוצה לשפוט הכל ולהגיע לידי הכרעה תמיד ?...

    בעולם ההלכה מתגלה הצדק והמוסר הא-לוקי , הקב"ה מתגלה אלינו בתחומי העולם הזה , בן אדם לחברו .

    דרך עולם ההלכה אנחנו מתקשרים אל הקב"ה והוא מתגלה אלינו.

     

    עד מתי ישארו הגויים בארץ ישראל ?

    התסבוכת הקיימת בין עם ישראל לבין העמים היושבים כאן בארצנו, איננה בעייה חדשה . במהלך הדורות התמודדו בני ישראל עם עמים שישבו כאן יחד עמם בארץ ישראל ופגעו בהם הן מבחינה רוחנית , עבודה זרה , התבוללות , והן מבחינה צבאית מדינית .

    אך עיקר המלחמה איתם לא מתחילה על שטח ,  על פיסת אדמה , אלא זאת מלחמה על הכרה בזכותו של עם ישראל להתקיים בכלל , ולחיות את חייו בארץ ישראל שהיא ארצו , בפרט .

    התורה עצמה בפרשת משפטים מזהירה ומתארת את הסיבוך הזה :

    "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ .

    לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.

    מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ .

    לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית .

    לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ" (שמות כ"ג).

    אומר הקב"ה לישראל : גם כאשר תגיעו סוף סוף לארץ ישראל , העמים שכאן לא יסתלקו מכאן מאליהם , וגם אתם לא תצליחו לסלקם בבת אחת , וזאת מפני קדושתה של ארץ ישראל , שלא תישאר שוממה כל עוד ישראל אינם בכמות מספקת למלא כל שטחה של ארץ ישראל.

    כמו כן , ישיבתם של העמים כאן בארץ ישראל הינם ניסיון לעם ישראל שלא ילכו בדרכם של העמים אלא ישארו נאמנים ודבקים לדרך ה' , וכך במידה שישראל יעזבו את דרך ה' , אזי העמים כאן הם כלי ביד ה' להעניש את ישראל .

    אמנם נראה מהפסוק שכאשר תהיה יד ישראל תקיפה , אז הם יגרשו לגמרי את הגויים מכאן , אך הכוונה היא שכל עוד הם נשארים לעבוד עבודה זרה , אז אין מקומם פה .

    אך אם עזבו את העבודה זרה שלהם , הם יכולים להישאר כאן :

    "יזהיר שלא יכרות להם ברית להניח ע''ז שלהם , אלא שיהרסם וישבר מצבותיהם .

    ויתכן שיאמר שלא יכרות להם ברית ועם אלהיהם כאחת , אלא שיהרסם וישבר מצבותיהם .

    והכוונה לומר כי בעודם עובדים את אלהיהם לא יכרות להם ברית , אבל אם קבלו עליהם שלא לעבוד ע''ז רשאי הוא לקיימם" (רמב"ן).

    אם סילוק העמים מכאן תלוי ביכולת המספרית שלנו למלא את ארץ ישראל , הרי שזאת אחת מן המשימות הלאומיות שלנו , להעצים את עם ישראל בילודה ובקיבוץ גלויות , בכדי להצדיק את הרחבת גבולותיה של הארץ המובטחת .


    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/2/17 10:05:

      ניתוח שהלכה.

      דיון תלמודי-משהו, תודה! (כרגע אין כוכבים...)
        24/2/17 00:11:
      כל כך הרבה ידע במקורות. יישר כוח, שלמה. את הפרק השני בדבריך אהבתי מאוד - כל כך נכון! שבת שלום.
        23/2/17 19:13:
      לגבי החלק הראשון - יצירתי הפתרון של "קניין הקב"ה".. לגבי החלק השני - עניין ההתמודדות עם עמים אחרים, אציין משהו שהבחנתי בו כשקראתי את הפרק - הסיוע האלהי בעניין הזה ניתן כתמורה לעשיית מצוות אנושיות שהן לעילא ולעילא, כמו לסייע לחמור של שונאך, וכד'. כלומר, לא רק שאין כאן סנקציה (כלומר אם לא תעשה תענש..) אלא יש רק תמורה, והתמורה היא - עזרה בהתמודדות עם האויבים. בעצם - עזרה שמאפשרת להגיע לרגיעה. ורגיעה היא תמורה של מעל ומעבר,
        23/2/17 16:14:

      יישר כוח על דברי התורה הנפלאים והמאירים למרחקים-

      בנושא פרשת משפטים.

       נהניתי לקרוא וללמוד.

       בשורות טובות.

       

       בברכה

       אהובה

        23/2/17 10:52:
      שבת טובה לך ולמשפחתך...