כותרות TheMarker >
    ';
    0

    האם אריסטו עדיין אקטואלי?

    0 תגובות   יום ראשון, 26/2/17, 17:32

    האם אריסטו עדיין אקטואלי?

    כתבה, זהבה חן

     

    העוסקים בטיפוח מנהיגות ערכית, מנסים תמיד לאתר דמויות מעוררות השראה שיהוו דוגמה ומופת לקהלי היעד שלהם: דמויות היסטוריות פורצות דרך, דמויות שהצליחו לשנות מציאות, דמויות שהובילו אחריהם עם רב של בני אדם סביב רעיון, ביצוע משימה וחזון, מתוך כריזמה אישית או מתוך יכולת להשפיע על אחרים בצדקת הדרך.


    נשאלתי פעם: "אם הייתה לך יכולת להיפגש עם דמות היסטורית מן העבר, במי היית בוחרת?"


    השבתי ללא היסוס: "באריסטו..."


    אריסטו, פילוסוף יווני, הקדים את זמנו ואת זמננו: הוא דבר על אתיקה, בעידן של אימפריות עובדות אלילים, כאשר הבערות הייתה נחלת רוב הנתינים באותן ממלכות. חשוב לחזור ולעיין בכתביו ולבדוק את מידת הרלוונטיות של משנתו לימים אלה.  אנו מנסים היום להטמיע מונחים כמו "אתיקה", "תורת המידות" ו"חינוך המידות" - מושגים שאריסטו השתמש בהם באופן קבוע בכתביו השונים עוד לפני יותר מאלפיים ושלוש מאות שנים.


    אריסטו לא חי בעידן הרשתות החברתיות הדיגיטאליות, אך הוא כנראה צפה את הנולד וכתב על צורת משטר שנקראת אוכלוקרטיה- הלא היא צורת המשטר של האספסוף, משטר כביכול, המבטא הרס של כל שיטת משטר אחרת, שגם אם יש כנגדה ביקורת, עדיין היא נחשבת ללגיטימית ויציבה. אם נשליך על חיינו- אנו, בעידן הנוכחי, אותה חוכמת ההמונים ברשתות החברתיות יכולה בן רגע לשנות את דמותם וצורתם של המשטרים המוכרים לאותו "משטר אוכלוקרטי" שההמון בו קובע את החוקים החדשים כשהוא בז לחוקים הקיימים, מפעיל את כלי השיימינג כלפי אנשים הגונים וישרים שחושבים אחרת, יוצא לרחובות "לסגור חשבון" בהתנהגות בריונית, ממלא תפקיד של שופט ודיין חסר השכלה והכשרה, מקובע בקיצוניותו תוך התלהמות ואלימות מילולית בכל כלי התקשורת.


    טוב שיקשיבו לדברי אריסטו אותם חברי פרלמנט ושרים, אשר חוטאים תדיר בשימוש בביטויים המפלגים את העם ובכך מהווים מודל לתרבות דיבור בקרב ילדים, צעירים ומבוגרים. אריסטו מטיל אחריות כבדה על המחוקקים כאחראים על נורמות ההתנהגות של האזרחים במדינה ומבקר קשות את אותם מחוקקים שלא הצליחו במשימתם כנראה מתוך אינטרסים אישיים ושיקולים זרים.  בספרו "אתיקה" הוא כותב את המשפט האלמותי:  "המחוקקים מתוך שהם קובעים מנהגים, הריהם נוטעים באזרחים סגולה טובה. המחוקקים שלא מצליחים בכך, החטיאו את מטרתם ובזה מצוי ההבדל בין משטר טוב ומשטר גרוע."

     

    אריסטו טען, באופן נחרץ, בשני ספריו: "תורת המידות" ו"אתיקה", כי אדם צעיר "אינו מתאים להיות שומע הרצאות במדע המדיני, כי חסר הוא ניסיון במלאכת החיים..." אם מערכת החינוך והאקדמיה היו מאמצות את גישתו הפילוסופית של אריסטו, לא היו נפתחים מגמות וחוגים למדעי המדינה כלחמניות טריות, כפי שהם מתקיימים כיום. לטענתו, צעירים שפונים ללימודי מדע המדינה הם חסרי ניסיון בחיים או במעשה המדיני ולכן הלימודים שלהם חסרי תכלית. אם נקרא בין השורות נבין את טענתו הנסתרת של אריסטו שמי ששומע הרצאות בתחום זה לא עושה את זה מתוך רצון להשתלב בתפקידים בשלטון, אלא כברירת מחדל לקבלת תואר שהוא חסר משמעות מבחינת ההבנה המדינית- מאחר שניסיון אין שם. המצב יכול להיות שונה אם בתוכנית הלימודים של מדעי המדינה ישלבו תיאוריה ומעשה כדוגמת תוכניות הלימודים של "הצוערים לשירות המדינה" או "צוערים לשלטון המקומי". אריסטו מוכן להתפשר על קהל היעד הפונה ללימודי מדע המדינה ואם היינו משליכים את עצתו לימים אלה, היו האוניברסיטאות מתנות קבלת סטודנטים למדעי המדינה רק לבעלי רקע בעבודה חינוכית מגיל צעיר, או בעלי ניסיון פרקטי במשרדי ממשלה. וכך כתב: "צריך הרוצה להבין כהוגן שיעורים בענייני הטוב והצדק ובענייני המדינה בכלל, להיות אדם שהודרך היטב בדרכי המידות"

     

    אילו אריסטו היה חי היום הוא היה מביט בגיחוך על כל אותם "צדיקים" שתרמו תרומה גדולה למען חלכאים ונדכאים או למען ביטחון המדינה, אך במקביל ביצעו מעשי שחיתות ועברות מין למיניהם ומבקשים שבזכות אותם מעשים טובים שעשו בעבר צריכים לסלוח להם. בספרו " תורת המידות" הוא מדגיש: ""מי שעושה מעשי צדק ומתינות צריך לעשות אותם כפי שעושים באופן קבוע הצדיקים והמתונים. מעשה חד פעמי אינו הופך את האדם לצדיק ומתון".


    לכל אותם השואלים והמקשים כיום, כיצד ניתן למדוד את מעשיו של מנהיג ערכי? אריסטו מיטיב לענות במשפט קצר: "מעשים שבתחום הסגולות הטובות, שיחשבו כאיכותיים, צריכים להתקיים בשלושה תנאים: לעשותם מתוך ידע, לעשותם מתוך רצון, לעשותם מתוך דעה יציבה ובלתי הפכפכה." כדאי שמשפט זה יהיה תלוי במשרדם של קברניטי המדינה באופן בולט ונראה לעין.

     

    שנים רבות חלפו מאז ימי אריסטו, אך הוא השאיר אחריו מורשת פילוסופית שלא ניתן להתעלם מהאקטואליות שלה שבאה לידי ביטוי גם במשפט הבא: "בחינוך המוסרי, אין אמיתות נצחיות, אלא כללים שתקפם רק על פי הרוב."  כאשר מדברים על חינוך מוסרי, לא מדובר על אופנה חולפת- מדובר על הרגל ( אתוס), חינוך לאורך זמן, בעל מדיניות ברורה ויציבה. חינוך שמטפח חשיבה ביקורתית ומחייב  להציב  דילמות מוסריות אקטואליות, ללא חשש ומורא ולשאול את השאלות הקשות ביותר. לנסות להתמודד אתן עם סט הערכים שבידינו, תוך דיון ודיאלוג מכיל , גם אם הפרשנות שלנו לסט הערכים הקולקטיבי לפעמים שונה. כל הדיאלוג והדיון באותן דילמות אתיות צריכים להתנהל על פי הנורמות והכללים שאנחנו יצרנו בעזרת המחוקקים שלנו. אני מאמינה שאסור לנו ,תכלית איסור, לכופף את הכללים והחוקים בתהליך בזק כדי שיתאימו מחדש לסיטואציה שמעוררת אי נחת לאחד הצדדים הפוליטיים, בהתאם למצב רוחו של ההמון מזרם זה או אחר.


    בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים של כתיבת קודים אתיים בחברות עסקיות, ארגונים חברתיים, משרדי ממשלה, בתי ספר ועמותות שונות. כתיבת הקוד האתי עם צוות העובדים ממחיש שוב ושוב, עד כמה יש צורך ונחיצות לעגן את הכללים המוסכמים בכתב, שהנורמות תהינה ברורות ושהגדרת הערכים תהיה משותפת, מדוייקת ונגישה. וכפי שאריסטו ציין ובלי להשאיר מקום לטעות: "כללי ההתנהגות קובעים אילו דרכים נקבעות כבלתי ראויות".


    הציטוטים נלקחו מהספרים הבאים:

    אריסטו, המידות- ספרים א/ב, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים,תרצ"ג.

    אריסטו, אתיקה,הוצאת שוקן, תל אביב, 1985 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין