כותרות TheMarker >
    ';

    אריק שרון – בלי בכי ובלי נהי – שלוש שנים לפטירתו

    1 תגובות   יום ראשון, 26/2/17, 20:11

    איש גדל ממדים, בכל המובנים, מצביא צבאי גדול בסדר גודל עולמי – האיש שדחף את המטכ"ל לביצוע צליחת התעלה, ביצע אותה ופיקד עליה וכך הביא לתפנית במלחמת יום הכיפורים ולניצחון המזהיר שהוציא את צה"ל מכשלון לניצחון היסטורי.

    כמו בקריירה הצבאית, כך גם בקרירה הפוליטית, הפתיע מדי פעם את יריביו וקטף את הפירות.

    היה איש של ניגודים ומחלוקות, אך חבריו, פקודיו הלכו אחריו באש ובמים. היה חבר, היה נאמן, נתן גיבוי לקציניו וחייליו ולא ברח מלקחת אחריות.

    מאחורינו הנפילים – הצבאים והפוליטיים.

    "סוד ההצלחה, הוא דבקות במטרה". (בנימין ד'יזראלי)

    ראה את חיילך כבנים וילכו אחריך אל העמוקה שבבקעות, ראה אותם כבנים החביבים עליך ויעמדו לימינך עד מוות. (סון טסו)

    כוחו של החייל הוא בין הנכבדים שבגורמים". (נפוליאון בונפרטה)

    גילוי נאות:

    1.      הייתי משך 7 שנים היועץ המשפטי של רצועת עזה וצפון סיני, בתקופה שאריק שרון היה אלוף פיקוד דרום (לפני מלחמת יום כיפור), ועבדתי איתו באופן צמוד.

    2.      בתקופה זו, בפיקודו, השראתו וגיבויו, מוגר הטרור ברצועה, ביד רמה ובזרוע נטויה – למרות התנגדות נמרצת ועקבית מצד הממשל האזרחי ברצועה בראשות תת אלוף פונדק, שהיה אחראי על הצד האזרחי של הרצועה.

    3.      עשרות תלונות וחקירות מצ"ח – היו בתקופה זו כנגד חיילים וקצינים, תוך מלחמתם בטרור, ורבים מהם הגיעו לבית הדין הצבאי או לועדות חקירה למיניהן.

    4.      בכל המקרים, התייצב אלוף אריק שרון, לצד החיילים והקצינים, הופיע בבתי הדין הצבאים, לקח אחריות, טען והסביר שהחיילים/קצינים פעלו על פי הוראותיו ופקודותיו.

    5.      איפה יש היום עוד אלופים ומפקדים ברמתו שנוטלים אחריות ונותנים גיבוי מלא לחיילים וקצינים שבפיקודו.

     

    שלוש שנים מאז פטירתו – ותהפוכות רבות עברו על ישראל. יש להניח שאילולי המחלה שקטפה אותו, אולמרט לא היה ראש ממשלה וגם ביבי בספק רב, והמדינה היתה נראית אחרת.

    אמנם אפשר להעביר ביקורת צבאית ופוליטית על שרון – אבל אי אפשר לקחת ממנו את הכריזמה, מנהיגות והדביקות במטרה.

    חבל-חבל כי אין לנו במלאי הפוליטי והצבאי אנשים בסדר גודל כזה.

    אסור לשכוח, ששרון לאורך כל הקריירה שלו, הצבאית, פוליטית, היה איש של ניגודים התנגשויות ומעשים רבים.

    מעשיו ואישיותו – קנו לו הרבה תומכים ומעריצים, אך גם הרבה שונאים ומבקרים.

    ואף על פי  - ולמרות הכל – אישיותו, מעשיו, פועלו ובמיוחד תרומתו הבלתי ניתנת להערכה לביטחון ישראל – מכניסים אותו למסגרת המנהיגים הצבאיים, פוליטיים שהשפיעו וישאירו רישומם על ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז עצמאותה.

    לאורך כל ההיסטוריה האישית שלו, אריק שרון הוכיח שבאמצעות מהלכים מסובכים שביצע, אפשר להגיע לתוצאות מרשימות.

    הוא חצה את התעלה ביום כיפור, עם תחבושת על הראש כמצביא רב פנים והישגים, מעין שילוב של גנרל פטון ופלדמרשל רומל – באדם אחד.

    מבחינה צבאית, הוא נחשב כמפקד נערץ, מוערך, בעל יוזמה, אמיץ ובעיקר מחדש שיטות לוחמה, החל מלוחמה זעירה ועד למערכים צבאיים גדולים. החל מיחידה 101 למבצעים מיוחדים שהניחה את הבסיס הצבאי אידיאולוגי לסיירת מטכ"ל ומשם לסיירות הנבחרות האחרות, דרך חטיבת הצנחנים ולמערכים של אוגדות וארמיות, כפי שהופעלו במלחמת ששת הימים, ומלחמת יום כיפור.

    כבר נכתב רבות על הנחת יסודות ללוחמה מודרנית, לצד יסודות ועקרונות כמו "אין משאירים פצוע בשטח", "אין משימה בלתי אפשרית", או דבקות במטרה, אהבת המולדת, תוך דאגה לחיי אדם ומניעת נפגעים. יסודות אלה – שהונחו ע"י אריק שרון וקציניו ב-101, צנחנים, שריון, פיקוד דרום – הפכו לנכסי צאן ברזל – במורשת הקרב של צה"ל, ולו יש חלק גדול ביצירת מיתוסים אלה, שחלקם גם דבקו בו באופן אישי.

    כדוגמא לנאמר לעיל, אציין ארבעה מקרים, בהם באה גדולתו של אריק לידי ביטוי, שניים מצה"ל ושניים מהפוליטיקה והם רק דוגמאות נבחרות. כמו שחקן שח מחונן, מהגדולים בתחום, יכול היה אריק לראות ולתכנן 4-3 מהלכים קדימה – ולצפות את התוצאה הרצויה.

    "קרב אום כתף" – במלחמת ששת הימים וקרב צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, נלמדים עד היום, באקדמיות הצבאיות הנחשבות ביותר בעולם, כקרבות קלאסיים.

    מדובר בשני קרבות, מסובכים, מסוכנים שדרשו הפעלת כוחות ותיאומים מדוקדקים של אלמנטים מכל זרועות הצבא, הם דרשו קצינים מוכשרים שנבחרו ע"י אריק, לביצוע המשימות, כשהוא יודע שהם לא יאכזבו אותו, והוא לא אותם – וכל מי שהיה שם, יכול רק לומר דברי תשבחות, על ניהול, שליטה, אומץ מנהיגות וחיילות מקצועית.

    אבל במציאות, הדברים התנהלו בקצב אחר ובעיקר באווירה אחרת.

    במלחמת יום הכיפורים, עת שירת כמפקד אוגדה, התחילה "מלחמת הגנרלים" – שהיו לה השלכות לא יפות על הנעשה, בניהול המלחמה וכמובן במה שבא אחריה.

    המהלך הטבעי, היה למנות את אריק חזרה לתפקיד אלוף פיקוד דרום, אותו עזב רק חודשים ספורים לפני כן, כולל תכניות מגירה שהכין, לרבות צליחת התעלה.

    משיקולים שונים, חלקם כנראה פוליטיים וחלקם אישיים, אגו, נקמנות, פחד משרון, פחד שתהילה צבאית אחרי הקמת הליכוד, תקפיץ את מניותיו, לא הסכימו לא רק למינוי אלא גם להצעות שלו על מהלכים צבאיים, כמו דרך ועיתוי לצליחת התעלה.

    "מלחמת הגנרלים" – הוציאה את כל "הדם הרע" בין הקצינים הבכירים – את השנאות, הקנאות, תוך הדלפת "קלטת מלחמת יום הכיפורים", כדי להראות ולהדגיש את הצדדים השליליים באישיותו, לא מקבל מרות, לא מבצע פקודות, דאג לעצמו וקידומו.

    דרך אגב, ביטויים אלה ואחרים ליוו אותו כל הקריירה, כאשר יריביו מפיצים את התיאורים האלה תוך ציטוט מביטויים של בן-גוריון ובגין ז"ל. המעניין בסוגיה זו, שדווקא שני אישים אלה מגדולי מנהיגי ישראל לאחר עצמאותה – אהבו וחיבבו את אריק הרבה מעבר למצופה ע"י יריביו.

    בתחום הפוליטי, יזכרו לאריק את הקמת הליכוד – שגרם למהפך במפה הפוליטית ועלייתה לשלטון, ואת ההתנתקות ופינוי גוש קטיף, כחלק מראייה אסטרטגית מרחיקת ראות, לייצוב גבולות הקבע של המדינה היהודית הציונית הדמוקרטית בגבולות בטוחים בני הגנה.

    התוצאה הנלווית והנגזרת מתכנית זו – היא אמנם הקמת מדינה של חמאס בעזה, אבל כשאין לך פרטנר לשיח או לשח, אתה משחק מול עצמך או מול המחשב. לכל הטוענים בהתרגשות ובהתלהבות שלשרון אין תכנית ולא יודעים מהוא רוצה – לעומת זאת כל החוכמה הפוליטית מדינית מצויה אצלם או במפלגותיהם, ניתן לומר, חבל – אתם קצרי רואי וראות – ולא תופסים שעל בסיס "מפת הדרכים" בתרגום העברי, שלה, בתרגום שרון – טמון הפתרון. כלומר, אם המנהיגות הפלסטינאית, לא תתעורר ולא תשתף פעולה, הזמן במקרה זה פועל לרעתם.

    גם אם יהיה צורך, במהלכים חד צדדיים נוספים – כדי לייצב את גבולות המדינה וביטחונה, הסיכון כדאי והכרחי.

    כפי שאמרתי: איש גדול ממדים בכל התחומים. מנהיגים מסוגו חסרים תמיד למדינה, במיוחד כמו ישראל, הנאבקת על קיומה וביטחונה באזור עוין, לא ידידותי ולא חברתי, אבל בלי בכי ובלי נהי – נמשך לשמור על המדינה, ערכיה וביטחונה.

    ולסיום בפסוק מהתנ"ך – המתאים לזמן ולאיש:

    "ויצו את יהושוע בן-נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך". (דברים לא-23)

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

       

       

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין