פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 139936 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 228325 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 180302 צפיות
-
האובססיה
23/11/18 | 163001 צפיות
-
וידוי קורע לקראת פורים
22/2/18 | 383234 צפיות
-
ה"אושר" מכה בעקביות ושיטתיות
24/8/18 | 120232 צפיות
פוסטים אחרונים
- מצווה גדולה היא לתת לכלבתול "לתפוס תחת" 2/10/19
- מכוער זה היפה החדש 18/9/19
- למען בריאות הנפש השברירית שלנו 4/9/19
- זה לא רק רישיון וחדוות ציד זו חברה חולה 29/8/19
- זה היה היום שהלב שלי מת עוד קצת 22/8/19
- שבת עם חברים 7/8/19
ארכיון
0
אם לעשות משהו טוב אז עד הסוף
אם לעשות משהו טוב אז עד הסוף
יוזמה "מדהימה" שממש לא היכתה אותי בתדהמה הוא החוק החדש שהתקבל למען הקשישים, האמת, שאם זה לא היה עצוב זה היה מגוחך. הרי קשישים בגיל הזה לרוב אינם במצב של יכולת ללכת לבדם למקומות שונים ולעמוד בתור, לרוב המטפלת עושה זאת עבורם, ושנית זה כל כך לא מה שהם צריכים. מצבם מביש בשטחים אחרים, שלהוציא חוק דווקא לגבי עמידה בתור כמעט ולא רלוונטית עבורם, ומעלה גיחוך ציני. המצוקה שלהם בקצבאות קטנות לא מעשיות ולא מעודכנות ליוקר מחייה, יחס לא הולם ומביש פעמים כה רבות של המוסד הנודע לביטוח לאומי, שמקשה עליהם לקבל זכויותיהם, ומשפיל אותם פעמים רבות. ודברים רבים אחרים. אז "ביג דיל" מה עוזר החוק הזה? מישהו רוצה להראות שהוא "עשה משהו" למענם? זו בדיחה. אם אתה רוצה ממש לעזור ולפעול למענם תחשוב על כל הצדדים, הסביבה בה הם חיים ועם מה הם נאלצים להשלים, דברים הרבה יותר חשובים ומשמעותיים עבורם, ואני כבר לא מדברת על מה שקורה בבתי האבות השונים שזו זוועה בפני עצמה. לא יכולתי להימלט מזה, אבל החוק הזה הזכיר לי מהרבה בחינות אנשים מסוימים שרוצים "לעשות משהו" למען חתולי רחוב, אז הם נותנים להם לפעמים אוכל, אבל הם נותנים אותו בצורה מאד לא סימפטית, כמו לזרוק אותו מהחלון (אל תדאגי הם כבר תופסים את זה ומחכים לי כל יום), או לזרוק אותו על הרצפה בצורה מלכלכת וגורמת הטרדה לסביבה. כשעושים זאת בצורה כזו, כמו החוק הזה לא חושבים עד הסוף ועל הסביבה בה חיים מי שאמורים להנות מזה. כשאתה זורק שאריות מזון מהחלון זה גורם הטרדה לשכנים וליכלוך, אותו דבר כשאתה מפזר שאריות מזון על הרצפה. הכלכלוך נאסף גורם לרצפה שמנונית, לסרחון, והחמור מכל - גורם לאנשים התגנגדות עזה "לחתולים" ש"עושים לכלוך" בזמן שזה אינו נכון כמובן. מי שהולך מהמקום אחרי שהוא זורק כך אוכל לחיות רחוב, משאיר את אותם חתולים לחסדיהם של אותם שכנים שכבר עם התנגדות ודיעה שלילית עליהם, וזה אינו נגמר בטוב, החתולים סובלים. אז איפה אתה אוהב חתולים ומאכיל אותם? גם ככה וגם ככה, זה בעיני בכל מקרה "לצאת ידי חובה", "להראות שאתה עושה משהו למענם" כשאתה למעשה אפילו במידה מסוימת משפיל אותם כי לא כך צריכים להעשות דברים כשאתה חש נוסף לחמלה גם מעט כבוד כלפיהם. אם אתה עושה משהו תמיד בכל מקרה, גם אם זה עבור חיית רחוב קשת יום ובוודאי אם זה קשיש שיכול להיות שהיה פעם אדם משכמו ומעלה, תעשה זאת עד הסוף, עם כבוד, ובטעם. שאותו מוטב של המצווה שלך יפיק ממנה תועלת באמת ולא כשהמעשה שלך כמעט ואינו רלוונטי עבורו או שאפילו עלול להזיק לו, יבייש אותו. בדיוק כמו שאתה נותן מטבע למקבץ נדבות, אל תשליך זאת לכלי מגבוה, הנח זאת שם עם כבוד, הוא מספיק מושפל גם כך. |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה אני מגיב על המאמר הראשון שנחתה עיני עליו בבלוג: אני כמובן מסכים איתך וכשאני כבר נאלץ להאכיל את החתולים, אני משתדל למשוך אותם בנועם למאחורי הבית (אני גר כיום בהוסטל ובעלת הבית משכה אל ההוסטל ביחס האוהב שלה המון חתולים. ממש הרבה מדי חתולים). והנה שמתי פה כוכב
תודה לתגובתך.
כמה נושאים, אך נושא אחד בכללותו - חוסר ההומניות והתתחשבות לגבי ה"שקופים" של החברה, בין אם הם קשישים, חסרי בית, או בעלי חיים עזובים.
ואין אחד חשוב יותר מהשני בעיני, כולם חשובים - מסיבה פשוטה שלחיים באשר הם חיים יש ערך בעיני.
לרוב כשאדם הומאני ורואה אחד, הוא גם רואה את השני.
ואכן אם החברה היתה בנויה כמו שצריך מבחינת ערכים וגם מבחינת השלטון ומשרדי ממשלה היו אכן ממלאים תפקידם כראוי, כל אלה היו במידה פחותה הרבה הרבה יותר.
מקווה שאני עושה רק טוב, ושזה שלמעלה יאפשר לי כל חיי לעזור ולעשות למען אחרים ושלא אצטרך. מקווה כך עבורך, עבור יקירייך, ועבור כל מי שפועל למען האחר ללא ציפיה לתמורה.
תודה שביקרת.
הם אכן יצורים מקסימים החתולים, בדיוק כמו כל בעל חיים אחר, גם כאלה שאיננו מכירים כל כך או פוחדים מהם, או שיצאה להם סטגימה לא נחמדה, גם הם נחמדים ומקסימים כשמכירים אותם.
אוה, עלית על הנקודה אותה ניסיתי להבהיר ולהעביר, וזה קורה רבה במיוחד עם אופנת הפייסבוק, עושים משהו, לא תמיד ממש יסודי כי ממהרים לפייסבוק לדווח על זה....
ככה נראים גם המעשים של הפוליטיקאים שלנו.
כן...
תודה, זה באמת מה שאני מנסה לעשות.
במקום לתת למישהו נזקק ורעב אוכל ממשי, הוא נתן לו נייר יפה עם ציור סוכריה.
אם את קוראת אותי גם את כבר צריכה להיות קצת ככה....
ככה, לאט לאט לאט....
כי אי אפשר אחרת.
אמן. סוף סוף דברי עניין. זו צריכה להיות דרך חיים, ולא "יום" אעלק....וגם ביום הזה קונים ומבזבזים כסף ואהבה באמת לא הרבה רואים בו.
כן.
מי שזורק אוכל מהחלון בודאי שאינו מכבד ולא אוהב את החתולים, ומי שמוכר כרטיסים למשחק שהיה בשבוע שעבר - אינו אדם מוסרי, מי שקונה אותם ממנו, הוא טיפש גמור, וחבל לא רק שהוא קונה אותם, אלא שגם לא שם את אותו טיפוס במקומו הראוי.
והנותן בכלל עדיף על מי שאינו נותן, ועל מי שאינו רואה אותו בכלל.
אז בואו נתלוש את עלה התאנה ששמים כל בעלי התפקידים הציבוריים והפוליטקאים ובעלי משרות ציבוריות ונוכיח אותם על כך, בכל דרך שאנו יכולים.
להפסיק לשתוק.
תודה.
אך דברי כוונו ממש לא רק לשתי דוגמאות אלה שהבאתי אותן. זה אמור לגבי כל דבר בחיים. וכשאני רואה איך משרדי ממשלה פועלים, איך אישי ציבור ידועים ולא ושרים ופוליטיקאים ממלאים תפקידם זה כמובן מופנה גם אליהם.
אבל הם אינם שומעים וגם אינם רואים וחדלו מלהרגיש את העם, וכך הם ממלאים את תפקידם כדי להעביר את הקדנציה ולא לעשות בלגן לעצמם יותר מדי.
עושים בכאילו.
ויש מקרים שנמאס מזה והגיעו מים עד נפש.
והעם הזה צריך לא רק לומר את דברו, למחות, לכתוב, ולצרוח את דברו ולא לשתוק.
כן, משהו בדומה לזה שכאשר משקים עציץ, שזה שתיל כלוא במתחם מוגבל, לא צריך להשקות אותו עד הצפה שלא ירקב וצריך לחשוב על הכמות והזמן המתאימים לעשות זאת כראוי.
לא כל האנשים שיש להם בבית עציצים בעצם אוהבים אותם, לפעמים הם שם לראווה, כי זה יפה, וכשהם מתים הם מוחלפים באחרים ללא מחשבה שניה.
אז איפה האהבה כאן?
תודה יצחק שהיית ראשון להגיב.
כן, כשעושים משהו ללא אינטרס למען מישהו אחר צריך לעשות זאת מכל הלב ולוודא שהוא אכן
יפיק מזה תועלת ולא ינזק מזה חלילה.
מזכיר לי קבצן אחד שהיה יושב ליד מקום עבודתי. כל פעם הייתי נותנת לו את הסנדויץ מהעבודה, לפעמים גם מביאה לו לשתות. עד שיום אחד באתי וראיתי מציץ מהתרמיל שלו את הסנדויץ שנתתי לו אתמול.....
הזדעזעתי בשל תנאי התברואה שהוא שמר זאת, ובשל העובדה שהוא עוד עלול למהנזק מהמצוה שלי.
להבא, הקפדתי לתת לו סנדויץ רק עם גבינה וכאלה ולא עם טונה....
אנשים יודעים שהמדינה על הפנים, אבל יקראו "אנטישמי" לכל מי שמשמיץ אותה, במיוחד אם הוא יהודי.
במקרה או שלא במקרה אנו חיים באקולוגיה חסרת רחמים כלפי כל מה שחלש. האינפקציה הזאת קיימת בכל התחומים. כחברה אנחנו חברה שסועה החוגגת את החיים עם שירי דיכאון.
זיכרי. זקנים זה עם שלא מתלונן...
הם רואים, יודעים וגם שותקים...
את הרמת את הדגל.. עבודתך, השתדלותך ראויה לשבח.
יפה כתבת, תיארת מציאות. תודה.
זה ברור. לי לפחות...
ויוזמת החוק , עוד רקורד לפרלמנטר....
ברוטוס: מי שזורק אוכל מן החלון, ככל שמטרתו האמיתית היא באמת לתת אוכל לחתולים - עושה נזק לשמם הטוב של החתולים שאחר כך מואשמים בלכלוך
נטוס: מי שחשב על החוק הזה, הוא כמו מי שמוכר כרטיס למשחק של ברצלונה שהיה בשבוע שעבר. החוק הזה במקרה הטוב הינו מס שפתיים במקרה הרע אוזלת יד מוצהרת של השלטון
..
בונבוניטה יקרה לי
כמה נכון מה שכתבת ומצטרפת לכל מילה ומילה
מביאה לכאן משפט שגדלתי עליו על צדקה ועזרה לפי הצורך
שהנותן מאכל לעני מתוקן יותר טוב ממה שייתן לו מעות.
* כוכב אהבה וחיבוק אוהב
שבת נהדרת
נכון, כשרוצים לעשות מעשה טוב צריך לעשות עם התכוונות אמיתית ומכל הלב.
בגובה העיניים ובהתחשבות מלאה.
מה שכתבת בפוסט נכון.
יש משמעות רבה לא רק למה שעושים אלא גם לאיך עושים.
כאשר מישהו רוצה רק להראות מועיל
זה שונה ממי שרוצה להועיל באמת.
כאשר מתחילים לעשות מעשה לטובת חתולים,
בני אדם או כל יצור אחר,
צריך גם לעקוב ולראות איך מתנהלים וממשיכים הדברים,
לבדוק את תוצאת עשייתך
ואם יש צורך לשנות משהו כדי לשפר את עשייתך.
שגר ושכך היא ערובה לכישלון,
היא סימן לחוסר איכפתיות.