כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    משל הגן הקסום והדרך המסריחה......ישראל, מרץ 2017

    0 תגובות   יום ראשון, 5/3/17, 12:19

    יצאתי היום לסיבוב על המדרכה ליד הבית. החלטתי שאני רוצה ללכת לעבר הגן הפורח שנמצא בקצה הרחוב. גן שיש שם מזרקות, פריחת סחלבים ויקינתון, דשא ירוק, מזרקה מוסיקאלית ואנשים שמחים ובית קפה מדהים עם העוגות הכי טובות שרק אפשר מתוקות, טעימות ומופלאות.
     

    הלכתי על המדרכה, בדרך לגן הפורח, אבל פתאום לאחר 100 מטר גיליתי צואת כלבים מרוחה על כל המדרכה,  אי אפשר היה לעבור שם  והדרך היחידה היתה או לדרוך על זה או לחזור חזרה או לרדת לכביש ולהסתכן.
     

    החלטתי שאני במקום זה אלך הפוך חזרה ואולי אמצא לי נתיב אחר לגן המקסים.
    איך שאני מסתובב והולך עוד מספר מטרים אני מגלה שגם שם קרה אותו דבר והדרך חסומה בצואת כלבים והמדרכה מרוחה ואין דרך לעבור או לדרוך על זה או להתפלש בזה או להימנע מזה.

    הייתי אובד עצות, אז מה עוד נשאר לעשות ? לרדת לכביש המסוכן ואו לטפס על הגדר שבצד המדרכה, אבל היא גדר עם קוצים וגבוהה וזה מסוכן.

    החלטתי לקחת סיכון ולנסות לרדת לכביש אבל גם פה גיליתי הצפה של ביוב על הכביש הגדול ובעצם זה אומר שהכל שם שטוף בסירחון ואי אפשר לרדת גם לכביש כמוצא של ביטחון.
     

    באין ברירה, החלטתי להתקשר לחבר טוב וביקשתי שיגיע עם כלי טייס ויאסוף אותי ויטיס אותי מפה כי אי אפשר ללכת מפה, אי אפשר ללכת מפה, מקום אחר מוצף ביוב ובעצם רק באמצעות מטוס אפשר להעלם מכאן ואולי כך להגיע לגן הפורח.
     

    לא לקח הרבה זמן, הגיע החבר הטוב, הנמיך טוס עם כלי הטייס, ואסף אותי ואז אמרתי לו שהמטרה שלי היא להגיע לגן המקסים בקצה הרחוב והוא אמר לי:

    למה לגן הזה נשמה, למה לשם אתה רוצה להגיע, בוא אקח אותך לגן יותר יפה קצת יותר רחוק וקצת יותר מדהים, ובסופו של דבר הוא שיכנע אותי שפה שום דבר לא ישתנה ובטח שנגיע לגן גם הוא יהיה אותו דבר כמו הדרך ואז.... הוא לקח אותי למרחקים, לגן במקום אחר, והאמת, המקום קסום, מדהים והדרכים אליו נקיות, הוא הראה לי אותן והאמת הגן הזה פשוט מושלם.
     

    ולמה הדבר דומה ?

    מדינת ישראל, 5 במרץ 2017 ובואו נסתכל:

    שהלכתי קדימה נתקלתי בליכוד, ביבי, חקירות, בלאגן, ניהול כושל של מדינה, הרס וחורבן הבית שלנו ובעצם שהמצב פה זוועה שלא נותן לנו שום תקווה, ראש ממשלה שחושב שהוא מעל הכל, חושב שהוא כל יכול, חושב שהוא מלך השלטון ואיתו חבורה שמנסע לקעקע כל דבר שטוב פה, הוא חוסם את הדרך בכל צורה אפשרית כדי שיהיה פה מנהל תקין ונעים ויהיה כיף להגיע למקומות נפלאים בארץ המופלאה הזו שלדעתי עדיין אני מאמין שהיא ארץ זבת חלב ודבש.

    שרציתי ללכת אחורה נתקלתי בבוז'י, כבל, שלי, גבאי וכל החבורה הזו שמראים כמה השלטון שלנו כושל גם במלאכת האופוזיציה, כמה כאן גם להתנהל כדי להלחם עם כוחות השלטון זה זוועה, כמה שחיתות פה, ואין לי מושג מכל זה מי צודק ומי לא במפלגת העבודה אבל הסירחון צועק וזועק לשמיים אם זה בוז'י אם זה שלי אם זה איתן זה נראה מסריח ורע.

    שרציתי לרדת לכביש וראיתי את השיטפון של הביוב זה העלה בי את המחשבה על מה שקורה עם החרדים היום: שודדים את הקופה, משתמטים ורק אוכלים את המדינה, לוקחים כל דבר שקיים לוקחים לחילוניים את השבת, לא נותנים לנו תחבורה נאותה ביום המנוחה,  ועוד יותר מזה כובשים את המדינה ודורשים רק לקבל ודורשים עוד ועוד כי החזירות עלתה להם לראש ויותר מזה הם יודעים רק לקחת אבל לא לתת וזה מזכיר את הביוב שמסריח ומציף אותנו ומעורר דאגה.
     

    ושאמר לי החבר שהוא יטיס אותי מכאן לגן אחר, הוא התכוון לכך שאולי עדיף למצוא מדינה אחרת להיות בה ולא לחיות יותר בישראל, לעלות על מטוס, לברוח מכאן כי הכל מסריח והכל מעלה סירחון ועשן. הוא שאמר שייקח אותי למקום אחר ולא לגן שלנו כי שם בטוח עד שנגיע יסריח הכל גם שם התכוון לזה במלוא מובן המילה כי עד שכבר מצליחים לעשות משהו פה טוב אז מתגלה שיש משהו שיש פה שחיתות וסירחון.
     

    החבר שאמר להטיס אותי רחוק התכוון לזה ברצינות כי באמת נעלמה פה התקווה, נעלם היופי של המדינה והפכנו מארץ מופלאה, מדהימה ונעימה לארץ שכולה סירחון אחד גדול בכל פינה.
     

    כן, לא סתם לא הצלחתי להגיע לגן הקסום בישראל כי סביר להניח שאם הייתי מגיע אליו בסוף גם שם היינו מגלים משהו מושחת ועלוב.
     

    לא מרצון, לא מאהבה הטיסה לארץ רחוקה.
     

    רע פה היום, כואב פה היום, איפה שאתה נוגע וסליחה לכל הקוראים שאני כותב לכם פה אבל בכל מקום היום שנוגעים אתה נוגע בחרה והכל פה נראה רע והאמת אין פה תקווה.

    איך שהכל פה מתנהל מביא לא מעט ישראלים לארוז מזוודה ולחפש חיים אחרים במקום אחר וזה עצוב, כי זו המדינה שלנו ואין לנו משהו אחר.
     

    נכון אנטישמיות בכל מקום וכל פינה אבל מצד שני כבר נמאס לדרוך על כלכך הרבה חרה במדינה כלכך קטנה שאמורה להיות מופלאה ונעימה.

    האם יימצא האיש שיידע להחזיר את הניקיון והזוהר לכביש ולעיר או שמא, המצב רק יחמיר ?
     

    ולזה באמת אין לי תשובה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין