הבנק יכול לעקל כספים עד לגובה הבטוחות שהעמיד הלקוח
פסק דין חדש (תא (ת"א) 2176/08 משה אלבס נ' בנק מזרחי-טפחות בע"מ), המצוי כעת בערעור בבית המשפט העליון, קובע כי הזכות למשיכת יתר על פי הסכם מסגרת אשראי הינה זכות הניתנת לעיקול בגובה הבטוחות והערבויות המוחזקות על ידי הבנק. נטל ההוכחה להוכחת קיומן או אי קיומן של ערבויות בטוחות מוטל על הבנק.
[ לקריאת המאמר המלא | לאתר של עו"ד עפרה שפר ] בתקווה שעזרתי (: |
בטרם ניתן פסק הדין, ההלכה שניתנה בפסק הדין (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ) היתה כי סכומי כסף מסוימים המופקדים לחשבון עובר ושב של הלקוח החייב בבנק לא ניתנים לעיקול, הם עצמם, ע"י נושה של החייב, אלא מה שניתן לעיקול הוא יתרת זכות בחשבון לטובת הלקוח החייב, אם זו קיימת לאחר הפקדת הכספים. כלומר, שכאשר בכל תקופת העיקול לא עומד החשבון ביתרת זכות, העיקול לא תופס דבר ואין על הבנק כמחזיק חובה להעביר דבר עפ"י העיקול ללשכת ההוצל"פ. להדגיש, כי גם כאשר חשבון הבנק של החייב פעיל והבנק מאפשר הפקדות ומשיכות מהחשבון, אך הכל כאשר בסוף כל יום בתקופת העיקול יתרת החשבון היתה בחובה, נקבע שהעיקול לא תפס דבר.