כותרות TheMarker >
    ';

    עין לציון צופיה

    נושאים הקשורים לנעשה בישראל, בתחומי האקטואליה, ההגות, החינוך, הספרות, והמשפט.

    0

    נישואין = גירושין

    28 תגובות   יום שבת, 11/3/17, 09:52

    נראה שהגירושין הפכו בימינו למכת מדינה. ומדובר לא רק במדינתנו אלא בעולם כולו.

    מה היה בעבר?

    אנחנו קבוצת בנות שלמדה בבית ספר יסודי, בתל-אביב, מכתה א' עד ח'. במשך שנים אנחנו נפגשות מפעם לפעם. אין בינינו אשה גרושה אחת! (לצערי, יש אלמנות). אבל לכל אחת מאיתנו, ללא יוצא מהכלל, יש ילד או ילדה גרושים!

     

    במשפחה בה אני גדלתי, היה "סיפור גדול" שעסק בדודתי, אחות אמי (שהיתה צעירה ממנה בעשרה חודשים).. היא נשאה לעולה מגרמניה שהגיע עם משפחתו העשירה לארץ ישראל כדי "לבנות מולדת". המשפחה בנתה (עם אחרים כמובן) את כפר שמריהו, גן השומרון ובאר טוביה. לזוג נולד בן, שהיה הראשון בכפר שמריהו וניתן לו שמו על שם היישוב. הדודה למדה בבית ספר מפורסם לאחיות בירושלים (ואמי טיפלה בילד). לאחר סיום לימודיה רצתה הדודה לעבוד בבתי-חולים והדוד רצה להיות חלוץ ועובד אדמה. הם התגרשו. הדוד נישא מחדש והדודה נדחתה על ידי גברים כיוון שהיתה גרושה. היא לא נשאה מעולם.

    הבן, שסבל מאד בילדותו, נישא לחברתו בגיל עשרים ואמר כי הוא לא יתגרש לעולם. אבל, אחרי שנולדו להם שלושה ילדים, והוא עבד בעיקר בחוץ לארץ כדי לברוח מאשתו, גם הוא התגרש.

     

    אחד מבניי, בעל האופי הטוב שביניהם, היה בקשר נישואין וחברות שמונה עשרה שנים, בשבת אחת הודיע לנו שהוא מתגרש. אנחנו לא חשנו בשום ניכור או ריב בביתם אבל הפסיכולוגית שהם פנו אליה, אמרה להם, לאחר פגישה אחת כי אין מה לטפל בהם, עליהם להיפרד.

    מעניין כי גם חברותי ציינו בפניי כי הגרוש בביתם הוא הילד או הילדה הטובים ביותר, לדעתם. מדוע עוזבים הטובים? ואולי אין לכך קשר לנושא.

     

    מופלא בעיני נושא הגירושין בזמננו. הזוג (החילוני) נפגש בצבא, בעבודה, בלימודים. לאחר זמן, הם חיים יחד בדירה משותפת (בני הגרוש גר שלוש שנים בדירה עם חברתו בעיר לימודיהם). רק אחרי שנים הם מחליטים להתחתן או להיפרד. אם הם מתחתנים - היתה להם תקופת הכרות ממושכת והתנסות מכל הבחינות. מה מתרחש כעבור שנים, בודדות או רבות, שהם מחליטים להיפרד?

     

    אני ערה לעובדה שיכולים להיות מקרים של שינויים אישיים באופי ובהתנהגות של בני הזוג. אבל בלתי מתקבל על הדעת שכל הגירושין נובעים מכך. זה לא הגיוני.

     

    תופעת הגירושין הסיטונאית החלה בארצות הברית, עברה לאירופה, והיא כיום אינה מעוררת כל תמיהה ונתפסת כשיגרה. כמובן שעצמאות האשה בעבודה יש לה משקל רב בהחלטה להתגרש. מי שמשלם את המחיר, ועל כך אין עוררין כלל, הם הילדים. אבל כאשר הם מתבגרים, מתחתנים , גם הם מתגרשים.

     

    האם נושא זה ישתנה אי פעם? מה דעתכם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/17 14:15:
      חג שמח לך וכל בני בייתך ((:
        10/4/17 14:14:
      היי ד"ר לאה בהחלט נושא שראוי לחפור ולהעמיק בו . לדעתי הטובים מתגרשים כי יום אחד נמאס להם להיות הקורבן נמאס להם כל הזמן לוותר כאשר אין הערכה המערכת מתפרקת . לדעתי המגמה "גירושין" תעצר . יותר ויותר נשים היום כבר מבינות שנעשה עוול לתינוקות וילדים שנשלחים לפעוטונים וגנים והן תעדפנה להישאר בבית ולגדל את הילדים והבעל יהיה מפרנס עיקרי כך שהאשה תכבד ותעריך את בעלה הגבר שמזין אותה ואת ילדייה ותשמור יותר על נישואייה .
        4/4/17 17:13:
      שלום לך דוקטורלאה שמחה שנקלעתי לפוסט המעניין שלך. לדעתי זה עניין של תקופה. בדור שעבר הנשים חששו יותר כיצד יחזיקו מעמד ללא מפרנס וגם היה משקל רב מאד ל"מה יגידו השכנים" או "מה יגידו ההורים".... בימינו הנשים עצמאיות יותר, ובכלל הכל משתנה כל כך מהר כולל אנחנו כבני אדם. ומה שהתאים מה לא מתאים כיום. מאחלת לך חג שמח ומיוחד
        4/4/17 17:12:

      שלום לך דוקטורלאה
      שמחה שנקלעתי לפוסט המעניין שלך.
      לדעתי זה עניין של תקופה.
      בדור שעבר הנשים חששו יותר כיצד יחזיקו מעמד ללא מפרנס וגם היה משקל רב מאד ל"מה יגידו השכנים" או "מה יגידו ההורים"....
      בימינו הנשים עצמאיות יותר, ובכלל הכל משתנה כל כך מהר כולל אנחנו כבני אדם. ומה שהתאים מה לא מתאים כיום.
      מאחלת לך חג שמח ומיוחד

        18/3/17 19:51:
      דוקטורלאה שבוע טוב, אכן נושא כאוב וטוב שהעלית אותו. נדמה לי דמדובר כאן במגיפת העולם המערבי, שלהבדיל מהעולם הפחות מפותח סף היכולת שלו - כלכלית, מנטלית, רגשית וחברתית - לנטוש את הקיים ולהתחיל דף חדש גבוהה יותר. האם זה טוב? לא בהכרח. כמו כן אני חייבת להתנצל על שלא קראתי את הפוסט הזה לפני שקראתי את הפוסט האחרון שלך. את בהחלט צודקת, ובאשר לי - בהחלט אני מככבת וקוראת, הבעיה שאיני כל הזמן במרקר קפה ולפעמים "מפספסת" פוסטים טובים. סליחה.
        18/3/17 16:39:
      תודה למגיב על פוסט זה, "אזוטריקה-יומן לימוד". אבקש רק לתקן את הכתיב במשפט: "נוסטלגיות אשר עבר עליהן הקלח". הציטוט הנכון הוא "אבד עליו הכלח" לפי ספר איוב, ל' ב' והכוונה - התיישן מאד. "קלח" - שייך לחקלאות. תודה לכל מי שטרח לקרוא ולהעיר.

      .

      עמי100

        11/3/17 16:58:

      תופעה שחובקת עולם..בראייתי לעתיד נראה לי שעולם הנישואין יעבור מהעולם...הפכנו לעולם תחרותי בין הגבר לאישה..ללא סבלנות וללא פשרות..איש ואישה בדרכם מאמינים..

      .

      .

      מסכים עם כל מילה של עמי..

      פוסט מורכב. מצטט מדברי דוקטור לאה, ומעבר לנוסטלגיות אשר עבר עליהן הקלח.. נאמר: אבל לכל אחת מאיתנו, ללא יוצא מהכלל, יש ילד או ילדה גרושים! 

      כאן ברצוני להוסיף שכיום זה כבר במקום שבו צעירים מבהירים להורים. לא רוצים חתונה. הילד אומר. הרי זה בלוף. אחרי עשר שנים היא רוצה גירושין. לי ולילדים אין זכות.. הם זכרים צעירים, אבל יודעים... יש ילדים שכבר מצטטים, אני לא קונה פרה שלמה בעד כוס חלב.

      הילדה אומרת ובצדק אני לא רוצה להיות זונה שלו. אנחנו הולכים כל יום לעבודה ולמתח. חוזרים הביתה עם כל המתח וזה מצטבר.. האישה אומרת. הרי זמן האיכות שנשאר לי, זה לפני השינה. אבל בגלל התסביכים שלה. היא מרגישה שהיא זונה. אפילו וזה לא נכון, עדיין בראש שלה זה נכון. עכשיו יש לה זכות מוסרית לגירושין והילדים והבעל משלמים.

       

      וגם נאמר.

      אבל, אחרי שנולדו להם שלושה ילדים, והוא עבד בעיקר בחוץ לארץ כדי לברוח מאשתו, גם הוא התגרש.  

      הרי הדברים מדברים בעד עצמם ומשני הצדדים. הקורבנות של העדר זה הילדים. זה בגלל השפע והנצנצים המפתים. גבר אחרי הגירושין בוכה ומתגעגע לילדים. הצד השני, מיד יוצא אל חנות יד שנייה. חלקי חילוף לצרכי שיפוצים... הרי הרחובות מוצפים בזימה.

       

      ילדים זה לא חילוקי דעות. איך..?

      ילדים זה לא נושא שנוי במחלוקת.

      אנחנו מדושנים וברחובות מסתובבים ילדים. רבים מהם עושים כרגע את הסטאג' שלהם בסחר סמים. הרצפה בוערת מתחת הרגליים שלנו, ואנו מתמוגגים על מה שהיה פעם.

      תודה על הפוסט המעניין והנוגע ברבים..

        18/3/17 12:39:
      זוגיות היא לא תמיד מערכת יחסים. לעתים חשים בה בדידות וניכור. אני חושבת שהרבה פעמים מהקשר נעלמת האינטימיות והיכולת להקשיב ולראות את החצי השני לעומק ולקבל אותו ללא שיפוטיות. ואנשים רוצים חיבוק ואהבה. רוצים שיראו אותם.
        13/3/17 08:59:

      כתבת פוסט מעניין בנושא עכשווי.


      אני דווקא נשואה ובאושר מזה... 37 שנים...
      חושבת שהצעירים של היום,
      כמו שמתקלקל משהו הם לא מתקנים,
      אלא זורקים וקונים חדש...
      אותו הדבר בנישואין.


      מטבע הדברים יש חיכוכים כאלה או אחרים
      במהלך השנים.
      הטרנד העכשווי הוא לא להשתדל יותר מידיי,
      לא לטרוח ולהשקיע.
      לא טוב? ממשיכים הלאה.

      כמובן שכל מקרה לגופו.
      יש שמתפתחים בכיוונים שונים ומה שהתאים פעם
      לא מתאים כבר היום.

      בזוגיות צריך להשקיע.
      השגרה שוחקת.
      אם לא משקיעים?
      התוצאה לא תאחר להגיע...

      בנוסף,
      פעם היו מוכנים להתפשר הרבה יותר.
      למשל,מה שסבא שלי היה מוכן לספוג מסבתא שלי,
      הבו שלי לא יהיה מוכן לספוג מאשתו...

       

      אז מה יותר טוב?

      אין תשובה אחת נכונה.

        13/3/17 08:53:
      דוקטורלאה היקרה! העלאת נושא רגיש...עם פנים רבות ולכל אחד ואחת, החוויה שלו ושלה. שאלת אם הנושא הזה ישתנה...השאלה היא "ישתנה למה..." החברה המערבית המודרנית אמורה לאפשר את מגוון המשפחות. גם המשפחה המסורתית וגם המשפחות החדשות. זה כל היופי והאתגר בזמנים האלה. לאפשר ולקבל באהבה את השינויים. לדעתי, זו הנקודה בו השינוי מתחיל. בלאפשר מתוך כבוד משפחות מגוונות, בלי שיפוטיות, בלי מלחמות... וכך נהגתי כשהחלטתי להתגרש. תודה♥
        13/3/17 08:29:

      צטט: Themis Θ 2017-03-12 01:22:09

      מעניין מה שאמרת על כך שהגרוש הוא דווקא "הילד הטוב" בבית... בוודאי יש לכך הסבר... אולי דווקא הילדים הטובים, אלו שמרצים את ההורים ואת כולם, קצים בכך בשלב כלשהו בתוך הנישואין...יתכן אף שהתחתנו רק על מנת לרצות, לרצות את ההורים, לרצות את בת/בן הזוג, מבלי להיות ממש מחוברים לרצון העצמי שלהם... עוד מעניין, איך פסיכולוגית אומרת אחרי פגישה אחת בלבד שאין שום סיכוי לשיקום הנישואין... נישואין זה אתגר לא פשוט, אין ספק... זוגיות בכלל... צריך קודם כל רצון מאד חזק להצליח, למרות כל הקשיים. ונכונות לעשות את המאמצים הללו, למרות האכזבות והמשוכות שיש לעבור... לשם כך צריך אמונה שהזוגיות והנישואין אכן שווים את כל זה... יתכן שבתרבות של היום ("הקידמה") בני הזוג שמים את נוחיותם, טובתם, רצונותיהם, הפנטזיות הכמוסות שלהם, לפני הרצון המשותף, פשוט כי אין כזה יותר...

      אהבתי את מה שכתבת. ומסכימה גם. תודה

        13/3/17 05:33:
      אהבה, היא אשליה. ולאהוב, זאת עבודה קשה! והשאלה היא: עד כמה מוכנים היום (לעומת, אז...) בני-אדם לעבוד קשה, אם בכלל...
        12/3/17 21:03:
      בתור גרושה, אני יכולה לתרום לשיח הזה את הסיבה שלי, זה מאוד פשוט, האמת שלי כבר לא הייתה שם. ברור שאפשר להישאר ולהמשיך להעמיד פנים, ואו להישאר במקום הבטוח והמוכר כי מאוד מפחיד לשנות הרגלים ולהתמודד לבד. אבל מי שמעוניין לחיות את האמת שלו ויהי מה פשוט יאמר תודה על הקשר והחוויות וכל מה שהחיבור הזה הביא לחייו כולל המשפחה באם יש , וממשיכים הלאה. זה אינו הכרח המציאות או חוק כלשהו שאומר שאנו צריכים לחיות עם בן זוג אחד כל החיים. וע"פ רוב גברים וגם נשים נשואים מחפשים את מה שחסר להם בחוץ. אז מה עדיף ,לבגוד באמון או לסיים ולהמשיך הלאה? כל אחד בוחר אחרת.
        12/3/17 20:45:
      נישואין אינם תכנית כבקשתך וגם לא מתכון לאושר. כיום יותר מבעבר אפשר להתגרש. כלכלית וחברתית. משום מה יש החושבים כי הדשא של השכן ירוק יותר ויותר...
      כתבת מעניין ולעניין.
        12/3/17 18:08:
      החלטות שמתקבלות בגיל צעיר יחסית, לאו דווקא עומדות במבחן הזמן ולאורך שנים. זה נכון לגבי תחום העיסוק, מקום המגורים וגם בני זוג. אדם שלא שלם עם עצמו בכל אחד מהתחומים, (או בתחומים אחרים), יכול וצריך לשנות. אני לא רואה טעם בהישארות במקום שלא מספק אותך.
        12/3/17 14:56:
      זה אכן קורה כך, לא אחת אני מנסה לחשוב על הסיבות: 1.שינוי במעמד האשה שגורם לשינוי בהגדרות של התפקידים בין בני הזוג ולבלבול, מה התפקיד של כל אחד בזוגיות וכו'. 2.שינוי בתלותה של האשה בגבר מבחינה כלכלית, תלות שבעבר הקשתה על הנשים להפרד מבעליהם ולשמר את הקיים 3.אשליית הריבוי והקלות לכאורה למציאת בן/בת זוג, אשליה שמספק עולם פתוח לכאורה, ברשת ובמדיה 4,עלייה מתמדת בחשיבות "האני" או במלים אחרות, אגוצנטריות, שמונעת פשרות וויתורים 5.שחרור מהדת, שמאפשר לבעוט ביתר קלות במקובל ועוד ועוד
        12/3/17 01:22:
      מעניין מה שאמרת על כך שהגרוש הוא דווקא "הילד הטוב" בבית... בוודאי יש לכך הסבר... אולי דווקא הילדים הטובים, אלו שמרצים את ההורים ואת כולם, קצים בכך בשלב כלשהו בתוך הנישואין...יתכן אף שהתחתנו רק על מנת לרצות, לרצות את ההורים, לרצות את בת/בן הזוג, מבלי להיות ממש מחוברים לרצון העצמי שלהם... עוד מעניין, איך פסיכולוגית אומרת אחרי פגישה אחת בלבד שאין שום סיכוי לשיקום הנישואין... נישואין זה אתגר לא פשוט, אין ספק... זוגיות בכלל... צריך קודם כל רצון מאד חזק להצליח, למרות כל הקשיים. ונכונות לעשות את המאמצים הללו, למרות האכזבות והמשוכות שיש לעבור... לשם כך צריך אמונה שהזוגיות והנישואין אכן שווים את כל זה... יתכן שבתרבות של היום ("הקידמה") בני הזוג שמים את נוחיותם, טובתם, רצונותיהם, הפנטזיות הכמוסות שלהם, לפני הרצון המשותף, פשוט כי אין כזה יותר...
        11/3/17 18:18:

      צטט: ד. צמרת 2017-03-11 10:24:34

      יפה כתבת, כתבתי על כך פוסט הנשים למטבח 5* מהנעליים אין הנשים מוכנות להתפטר, לעומת זאת מהגברים הן מתפטרות, אולי ימצאו מציאה או דיל.
      הקישור לפוסט הנשים למטבח 5* גזור ושמור אולי יעזור לקשוחות להתרכך ולקשוחים לתת הרבה תשומת לב.
        11/3/17 16:58:
      תופעה שחובקת עולם..בראיתי לעתיד נראה לי שעולם הנישואין יעבור מהעולם...הפכנו לעולם תחרותי בין הגבר לאישה..ללא סבלנות וללא פשרות..איש ואישה בדרכם מאמינים..
        11/3/17 14:19:

      פעם זוגות שלא הסתדרו ביניהם, המשיכו להשאר ביחד ולסבול רק למען הילדים. היום אנשים שמים את עצמם וטובתם האישית לפני הכל.רוצים להנות מהחיים שעוברים מהר ולא לסבול בכל מחיר.
      היום גם הפיתויים גדולים יותר מבעבר והשמרנות פחותה.
      הרבה נישואים שמתחילים באהבה ( רגש שגורם לשינויים ביוכימיים בגוף שמפריש הורמונים של "היי") דועכים יחד עם ההתרגלות והשגרה. ואם אין דבק חזק נוסף שמאחד אותם כמו הערכה הדדית, כבוד , ערכים, חוסן כלכלי ילדים ושפה משותפת, זה מתפרק.

        11/3/17 13:21:
      הסיפור פשוט,היום הכל יותר קל, הכל נעשה באופן דיי מהיר והסבלנות היא קצרת מועד ועקב החיים הטכנולוגים כמעט אין אינטימיות כולל בין בני זוג
        11/3/17 13:21:
      * כל עוד אנשים לא ישנו את הדרך בה הם רואים את החיים, חושבים בתוך הקופסא ובהתאם למה שהורגלו ולסטיגמות חברתיות, אין לצפות שזה ישתנה. צריך להיות בוגרים נפשית ומוכנים להשקיע כדי לבנות נישואים טובים, זה לא בא ללא מאמץ. והדור הזה זה דור אינסטנט, דור תכנים צהובים ולא ערכים של ממש, אז קשה לו כנראה יותר עם דברים שלא באים בקלות. אהבה לדעתי באה גם מתוך הרגל אך בשום אופן לא רק אלא בהחלט גם מתוך עבודה והשקעה. וכשאין את אלה....לפעמים זה מתפרק. בדיוק כמו עבודה שהיית בה הרבה שנים שפתאום אינך יכול לשאת אותה יותר, והחלפת מקום עבודה ועיסוק בכלל. נישואים זה לא כמו פעם מושג מקודש. אדם אינו חייב לסבול אם לא טוב לו. אבל מצד שני אדם כדאי שילחם ויאבק על דברים טובים לשמר אותם, ולא יראה דברים כמובנים מאליהם. נראה לי....
        11/3/17 11:58:
      למיכל לאה אייזיק: מה שאת מרגישה הוא כמובן חיובי עבורך ויש בו תקווה לעתיד. אבל כדי להרגיש כך חייבים גם להאמין, במה שאת מאמינה (תחיית המתים והעולם הבא) וזה עניין אישי וכמובן אינו כללי. כידוע, אנו אומרים "אשרי המאמין". וזה בהחלט נכון.
      לפי דעתי זה קשור למצבו של המרקם-האנושי. (the human condition). אנשים רבים מאותה סיבה שיש מלחמות בעולם ובאמת בגלל זה כל קשר עם אדם מעיק באופן מסוים. פעם הנורמות החברתיות היו יותר חזקים מזה. אני מאמינה שלכל סיר יש מכסה/נפש תאומה - אבל זה יקרה על בטוח בעולם הבא (אחרי תחיית המתים). לפי דעתך אני פסימית או אופטימית? :-) לי זאת הרגשה טובה ואופטימית.
        11/3/17 10:56:

      אכן נושא מורכב.

      מה שאותי מפליא שבימינו מתחתנים  לרוב אחרי שהתנסו בחיים משותפים,

      מה שבזנים ההם לא היה נהוג ובכל זאת לא מחזיקים מעמד.

      זה אומר שהדברים בכל זאת קשורים ל-"קידמה ".

      מה שכואב לי שלרוב המפסידים הגדולים אלה הילדים וגם בעיניין זה יש חילוקי דעות.

        11/3/17 10:54:

      דר' לאה יקירתי נשיקה

      העלאת נושא כל כך חשוב וכאוב

      גם אני חושבת שהילדים הם הניפגעים  העיקריים ונושאים איתם לכל חייהם

      את חוסר האמון במערכת הנישואים, ביחוד אם המשיכו לחיות עם ההורה הניפגע מהגירושין

      רובם אף הם ימצאו את עצמם מחוץ למסגרת הזו. ( הנישואים)

      ישנם המון סיבות לגירושין, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הכל נהיה זמין יותר,

      הפיתויים מחוץ למסגרת גדלים וכמו שאומרים היד קלה על ההדק - גם קלה בנושא הגירושים.

      אם פעם פתרו בחדרי חדרים מריבות בתוך הבית ואת ה"כביסה המלוכלכת"חלילה פן תדלוף החוצה

      כיום המריבות מגיעות לרשתות חברתיות, כולם מעורבים בבעיות של כולם

      עיצות נישפכות כמים, חלקן טובות, חלקן מתסיסות, חלקן אף הורסות כל חלקה טובה

      בגישור בין בני הזוג.

      אני מאחלת לכל אותם זוגות שחיים יחד והביאו ילדים משותפים לעולם

      שיחיו באושר ושלווה יחדיו, יהיו ותרנים ואיכפתיים 

      ואם בחרו בדרך השנייה - בגירושים שיהא זה הפיתרון האחרון או האופציה האחרונה

      אחרי שניסו הכל לשקם את הזוגיות.

      (גם בעיות במצב הכלכלי במשק הבית של הזוג גורם לחיכוכים ומריבות,

      פעם הסתפקו במועט ושרדו והבעיות אף חיזקו את הזוגיות)

      * תודה יקירה על השיתוף, 

      מקווה שבכל בית בישראל יהיו רק בשורות טובות

       


        11/3/17 10:24:
      יפה כתבת, כתבתי על כך פוסט הנשים למטבח 5* מהנעליים אין הנשים מוכנות להתפטר, לעומת זאת מהגברים הן מתפטרות, אולי ימצאו מציאה או דיל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דוקטורלאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין