כותרות TheMarker >
    ';

    קפיצה למים הקרים

    מאה זיכרונות - זיכרון ראשון

    26 תגובות   יום שבת, 11/3/17, 20:26

    אימא שלי רופאת אף אוזן גרון. לא יודעת אם יש קשר, אבל כילדה נטיתי לחלות לא מעט בהצטננויות, נזלות, שיעולים, דלקות אוזניים, ריאות וסינוסיטיס. כשהייתי חולה, אימא התמסרה כל כולה לטיפול בי – הייתה ניגשת למיטתי עשרות פעמים, מלטפת את מצחי, שואלת לשלומי, בודקת את החום, מזליפה לאוזן טיפות במיומנות ודייקנות (ודואגת לחמם אותן, כדי שלא יהיה לי קר), מקנחת לי את האף (ומלמדת אותי איך לא לפצוע את העור), עוטפת אותי היטב בשמיכה ומהדקת סביב הגוף בקפידה, מארגנת לי שולחן קטן בצד המיטה, עם כל הדרוש, לרבות ספר קריאה, ומגישה לי כוסות תה ואוכל למיטה.

    כשהייתה שואלת אותי איך אני מרגישה, זו לא הייתה סתם שאלה, כדי לצאת ידי חובה, אלא רצון אמיתי לקבל תשובה יסודית ומפורטת. היה עליי לענות בריכוז רב, תוך תיאור מדויק של תחושותיי. אימא הייתה כולה דרוכה וקשובה, ממוקדת בי ובמילותיי, ואם נסחפתי עם תיאורים דרמטיים, הייתה מפיקה קולות הזדהות וחמלה, מחבקת אותי, שמה את ידי על לחייה ומבקשת ש"הכול יעבור אליה"...

    לא פעם הסתבכו הצטננויותיי לכדי סינוסיטיס, וכתוצאה מכך נאלצתי ליטול לא מעט אנטיביוטיקה ולשהות בבית. אימא, שבאותה תקופה עבדה בבית חולים מאיר בכפר-סבא, הייתה לוקחת אותי לבית החולים, והייתי מבלה יחד איתה לילה שלם בתורנות. אימא ארגנה עבורי את המצעים על המיטה שהוקצתה לה בחדר התורנים, ומדי כמה שעות הייתה מעירה אותי, מובילה אותי במסדרונות בית החולים לאחד החדרים, ושואבת לי באמצעות "סקשן" את הסינוסים. מכשיר שנראה מאיים ממבט ראשון, אולם התחבב עליי במהרה. כיוון שסמכתי בעיניים עצומות על אימא שתעשה במקצועיות את העבודה, וכיוון שאימא הנחתה אותי ביסודיות ובאסרטיביות כיצד לנהוג בזמן השאיבה, למדתי לשבת בצייתנות וללא-ניע, ולהתמכר לתחושות המדגדגות-מעקצצות של שאיבת הנזלת מהסינוסים... כשחשתי אפצ'י קרב ובא, למדתי כיצד להתריע לאימא בהרמת יד מבעוד מועד... אחרי כל אפצ'י כזה הייתה מתבוננת בי במבט שכולו חמלה והזדהות. באמת, לא פלא שהייתי חולה כל כך הרבה בילדות. וגם בגיל העשרה. שהלוא כשהייתי חולה-הייתי מרכז העולם עבור אימא. אני גם נזכרת בערגה איך הייתה מטפלת בי כשהיו לי דלקות אוזניים. גם אז הייתה לוקחת אותי למרפאה, משכיבה אותי על מיטה, לאחר שחיטאה כל מה שרק אפשר מסביב, ומסתכלת לתוך אוזניי באמצעות המיקרוסקופ הענק. התמכרתי לתחושות המענגות של המיכשור הדק המחטט באוזניי בעדינות וביסודיות, ובסיום הטיפול, לאבקה המרגיעה שננשפה מתוך מפוח קטן על גבי עור התוף. במהלך השנים למדתי מאימא כיצד להימנע מבעוד מועד מדלקות אוזניים וסינוסיטיס ולפתוח את האף לפני שנת לילה. היום אני "הרופאה של עצמי", בכל הקשור להצטננויות, ויודעת להצטייד מראש בתרופות הנכונות, מיד כשאני חשה בסימנים הראשונים. בצבא ובטיול לסין ודרום מזרח אסיה, היה לי תיק מכובד של עזרה ראשונה (ובעצם, שניים   !) שאימא ציידה אותי בו, עד כדי שכמעט לא נותר מקום לשאר הדברים. בזכותה, ידעתי לייעץ "ייעוץ ראשוני" לח'ברה, שכינו אותי "דוקטורית". בדיעבד הבנו, אחותי ואני, שכל השנים בכלל רצינו להיות רופאות, כמו אימא, אבל אימא תמיד אמרה ש"היא מקווה שהבנות שלה יבחרו מקצוע יותר קל" ואנחנו הקשבנו לעצתה. אותי החיים הובילו, בדרכים לא דרכים, להיות עורכת דין. היו לפניי כל כך הרבה אפשרויות לבחירת מקצוע, עריכת דין אף פעם לא הייתה אחת מהן. לא שאני מצטערת, כי למדתי להפיק מהמקצוע את המקסימום, ואפילו ליהנות ממנו, וזאת למרות שהשנים הראשונות היו רצופות תלאות (וזה אולי יסופר יום אחד בפוסט נפרד).

    במהלך השנים, בילדות ובנערות, הייתי מגיעה לאימא כ"פרסונל", אחת מההטבות המועטות שמקבלים רופאים עבור בני משפחתם. אימא תמיד אילצה אותי לחכות לה במסדרון זמן רב, כדי שאף אחד "לא יגיד מילה" על כך שהבת שלה נכנסת לפני פציינטים אחרים. אצל אימא חדר ההמתנה היה תמיד מלא עד אפס מקום. איך יתכן שמקציבים 10 דקות בלבד לכל פציינט, הייתה מתלוננת. אבל לא נכנעה לתכתיבים, והשקיעה בכל אחד את הזמן הדרוש לו. עד שהייתה קוראת לי להיכנס, הייתי יושבת דמומה בחדר ההמתנה המלא עד אפס מקום ומרגישה קצת כמו מרגלת, כיוון שהפציינטים דיברו על אימא ולא היה להם מושג שהבת שלה מאזינה לכל מילה. "כבר חלפה שעה מאז הייתי אמורה להיכנס". "כן, נו, ואצלי חלפה שעה וחצי" "אבל היא הרופאה הכי טובה. שווה לחכות. את יודעת שהיא גילתה לי התקף לב דרך האוזן? היא הצילה אותי! אני לא מחליפה אותה באף רופא". עד היום אני לא יודעת אם מה שאמרה זה נכון, ואיך אפשר לגלות התקף לב דרך האוזן. כששאלתי את אימא, היא לא הגיבה, ולא הסבירה לי איך זה אפשרי.

    כשיצאתי לעולם, וגרתי רחוק מהבית, התאכזבתי לגלות שרובם של הרופאים אינם כמו אימא. למעשה גיליתי שרוב הרופאים יותר דומים לעורכי הדין שאני עובדת איתם (ושלאופיים לעולם לא אצליח ממש להסתגל!) -  קורקטיים, קרים, חסרי סבלנות וחסרי אמפתיה. אני בשבילם "קייס" שצריך לפתור, אתגר טהור, ותו לא. פעם אפילו יצאתי בוכה מרופאת המשפחה, שלא טרחה להרים אליי מבט מהמחשב כשדיברתי על מכאוביי. איפה היא ואיפה אימא שתמיד הייתה קשובה אליי במאה אחוז? בדיעבד, זה היה רק עוד נדבך בהתבגרות המאוחרת שלי, והתפכחות נוספת במפגש מול "העולם האמיתי". עולם אליו הוריי בעצם לא הכינו אותי, כיוון שעטפו אותי וגוננו עליי שנים רבות, ושאליו הסתגלתי בגיל מאוחר יחסית, בכוחות עצמי. (וגם זה אולי יסופר, בהמשך, בפוסט נפרד:)), אבל דבר אחד חשוב אימא לימדה אותי - להתמסר. להתמסר באופן טוטאלי לכל דבר שאני עושה, בדיוק כפי שהתמסרה אליי, אלינו, הילדים, וכפי שהתמסרה לעבודתה ולמטופליה. 

     

    ***הנ"ל בהשראת קריאה בספר "מאה אימהות, מאה זיכרונות" של ענת הררי

    ["מאה כותבים וכותבות בגילים בין 17 ל98 הסכימו לבחור זיכרון אחד בלבד מאמם ולתארו במילותיהם" (בכריכה האחורית)

    "אז איך בוחרים זיכרון אחד בלבד מתוך השק המלא זכרונות? מדוע צץ דווקא הזיכרון הזה ולא אחר? מדוע בחר מי שבחר להציג את אימו הטובה והמיטיבה, או לחילופין, את אימו המכאיבה, הפוצעת? האם נבחר הזיכרון בשל היותו היוצא דופן, או משום שהוא משקף את המוכר והידוע? האם היה זה זיכרון מוקדם, ראשוני, מלא רגש ותמימות, או זיכרון מאוחר יותר, שבו שלובים זה בזה הרגש החי והמחשבה הרפלקסיבית הבהירה?...

    מעל לכל מרחפת שאלה אחת גדולה: עד כמה אנחנו מכירים את אמא - את האישה שהיא אימנו - על כל מורכבותה, על צדדיה השונים? ומדוע נחשף אלינו רק חלק מכוליותה? האם זו היא שהפגינה רק צדדים מסוימים באישיותה, או שמא אנחנו אלה שבחרנו לראות רק את מה שרצינו או כולנו לראות?"... מתוך "פתח דבר" של הספר, נכתב ע"י ענת הררי.]

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/18 10:23:
      תודה רבה sari10 היקרה! :) כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש ואני אומרת - "אני רוצה לכתוב על זה", ובגלל שלמדתי מאמא שלי להתמסר, ולהיות טוטאלית, כל תכנון כזה הופך למשימה כבדה, ולכן אני דוחה אותה... מה גם שבזמן האחרון יש בדה מרקר תקלות חוזרות ונשנות שמונעות ממני, מה שגם כך קשה לי להתחיל:)
        27/5/18 08:48:

      מיכל,
      כמה שנהניתי לקרוא אותך...
      כותבת בפתיחות ומהלב וזורם כזה.
      אשרייך שהתברכת באימא כזו נהדרת,
      שהעניקה לך ועטפה אותך,
      שיש לך כאלו זיכרונות מרגשים ממנה.
      זה ממש לא מובן מאליו.
      יש הורים לגמרי אחרים,
      שלא ככה מתעניינים ואכפתיים.

      והיי... הבטחת כאן על עוד פוסטים בהמשך:
      על השנים הראשונות רצופות תלאות בעבודה,
      ועל
      "עולם אליו הוריי בעצם לא הכינו אותי, כיוון שעטפו אותי וגוננו עליי שנים רבות, ושאליו הסתגלתי בגיל מאוחר יחסית, בכוחות עצמי"

      דבר נהדר בעיני הוא שלמדת מאימך להיות קשובה,
      להתמסר באופן טוטאלי לכל דבר שאת עושה.
      זה דבר דיי נדיר בימינו.


      אהבתי מאוד נשיקה

        20/3/17 00:24:

      צטט: שיר_שטוטית 2017-03-15 20:53:39

      כוכבית גם מהשיר :)

      תודה רבה!! :)
      וסליחה על האיחור בתגובות שלי פה... לוקח לי לפעמים כמה ימים! :)))

        20/3/17 00:21:

      צטט: גילהסטחי 2017-03-18 12:15:47

      הקול שלך כילדה וכאישה מלמד על הבנאדמיות הנדירה שעושה אותך את. ותודה על ההמלצה.

       

      תודה רבה, גילה סטחי:) ! על המילים המתוקות...

        18/3/17 12:15:
      הקול שלך כילדה וכאישה מלמד על הבנאדמיות הנדירה שעושה אותך את. ותודה על ההמלצה.
        18/3/17 09:28:

      צטט: שיר_שטוטית 2017-03-15 20:53:39

      כוכבית גם מהשיר :)

      תודה, שטוטי יקרה שלי:) 
       
        15/3/17 20:53:
      כוכבית גם מהשיר :)
        15/3/17 12:42:

      צטט: ליריקה. 2017-03-13 19:52:40

      אין ספור גוונים למשפחת יסוד.

       

      תודה, ליריקה ...כמה נכון, ויש אין ספור נוספים... 
      הייתי שמחה לקרוא גם על שלך, בבלוג שלך:)

        15/3/17 12:26:

      צטט: alxm 2017-03-14 11:52:56

      שתזכי לבריאות טובה ! שתצטרכי את אמא כאוביקט אוהב ולאהבה ולא לצורך ריפוי ורפואה !

       

       

      תודה רבה! איחול מדהים ונכון...חיוךאמן!

        15/3/17 12:26:

      צטט: שטוטית 2017-03-14 01:41:23

      אהבתי, התרגשתי, היה מעניין לקרוא.
      אחלה שחזרת לפרסם.
      וסליחה שאני לא כל כך כאן לאחרונה.
      חילופי משמרות שכאלה :)

       

       

      תודה, שטוטי! איזה כיף לדעת שאהבת והתרגשתנשיקה

        15/3/17 12:25:

      צטט: ליריקה. 2017-03-13 19:52:40

      אין ספור גוונים למשפחת יסוד.

       

        14/3/17 11:52:
      שתזכי לבריאות טובה ! שתצטרכי את אמא כאוביקט אוהב ולאהבה ולא לצורך ריפוי ורפואה !
        14/3/17 01:41:

      אהבתי, התרגשתי, היה מעניין לקרוא.
      אחלה שחזרת לפרסם.
      וסליחה שאני לא כל כך כאן לאחרונה.
      חילופי משמרות שכאלה :)

        13/3/17 19:52:
      אין ספור גוונים למשפחת יסוד.
        13/3/17 11:52:

      צטט: barir 2017-03-13 09:04:47

      מרגש, תודה!

       

      תודה רבה, barir!:)

        13/3/17 11:49:

      צטט: 77777777 2017-03-13 00:00:21

      צטט: Themis Θ 2017-03-12 21:50:01

      צטט: 77777777 2017-03-11 23:10:29

      עבודת קודש

      למי משתינו אתה מתכוון?:)))

       

      :)

      אצל רופאים זה לרוב בילט-אין.. לגבי פרקליטים יש יותר סקפטיות, אם כי יש יחידי סגולה

       

       

      :) הבנתי...אז התכוונת אליה:))

      אגב חשבתי שלגביי התכוונת במובן של העלאת הזיכרונות:) 

        13/3/17 09:04:
      מרגש, תודה!
        13/3/17 00:00:

      צטט: Themis Θ 2017-03-12 21:50:01

      צטט: 77777777 2017-03-11 23:10:29

      עבודת קודש

      למי משתינו אתה מתכוון?:)))

       

      :)

      אצל רופאים זה לרוב בילט-אין.. לגבי פרקליטים יש יותר סקפטיות, אם כי יש יחידי סגולה

        12/3/17 22:27:

      צטט: bonbonyetta 2017-03-12 10:58:04

      * יתרונות וחסרונות כשיש לאמא מקצוע כזה.... את מוזמנת לחלוק עמנו חלק מהעצות הטובות של אמא שלך, אשמח

       

      העצה הכי חשובה: לפתוח את האף לפני השינה!!! :) זה אומר לשים משהו כמו "אוטריוין" בנחיריים, לחכות לפחות 10 דקות, שייפתח האף. אחרי שמקנחים טוב, והאף פתוח, לקחת מיד כדור שמייבש את הנזלת, (כמו דקסמול סינוס (אני מעדיפה יום, לא לילה))כדי שלפחות אפשר יהיה לנשום כמה שעות, ולישון טוב בלילה:)))

        12/3/17 22:24:

      צטט: gubi's world 2017-03-12 09:13:01

      על זה האמריקאים אומרים: "they don't make them like that anymore" 

      אשרייך!

       

      תודה! זה נכון... זכיתי.

      המשפט הזה נכון אגב לגבי שני ההורים שלי:)

      (על אף שאבא שלי, להבדיל מאמא שלי, יודע לשים גבולות)...

        12/3/17 22:12:

      צטט: דוקטורלאה 2017-03-12 08:07:15

      מרגש מאד מה שכתבת על אמך. אמי ואחותה, דודתי, היו שתיהן אחיות. הן לימדו אותי לזהות "בעיות" וטרחו לעצור רופאים בפורוזדור ולהראות להם את "הילדה"...התוצאה מדרך זו היתה הימנעות מביקור אצל רופאים, עד שהמצב חייב זאת באופן מיידי...

      תודה דוקטורלאה! עד כדי כך התנזרת מרופאים?...
      באיזשהו מקום אני תמיד הרגשתי בטוחה בבתי חולים וקופות חולים, וזה לא שיש סיבה. זה פשוט כי אני זוכרת שכשהייתי עם אימא הייתי מוגנת במקומות האלו. זה ממש לא נכון לכל זמן. צריך להשגיח גם עם רופאים בשבעים עיניים.
      עברתי דרך ארוכה מאז הייתי מצטננת בתדירות גבוהה... גיליתי אסכולה של חשיבה חיובית שעוזרת לשמור על המערכת החיסונית. זה התחיל כשהתגלגל לידיי ספר של לואיז היי ("רפא את חייך") והוא שינה את חיי ממש. תקופה מסויימת הצלחתי לא להיות מצוננת שנתיים ויותר רצוף. ברור שיש עליות וירידות. עכשיו למשל אני בתקופה בה אני מצוננת לעיתים קרובות, כי עשיתי שינוי גדול בחיים, התחתנתי, עברתי מהעיר הגדולה לקיבוץ, התרחקתי מהחברים, עזבתי עבודה שעבדתי בה תקופה ארוכה - כל זה גרם לכך שהמערכת החיסונית שלי כנראה התערערה במקצת... וגם קר פה יותר, אז אני מצטננת לעיתים קרובות..:)))   
        12/3/17 21:50:

      צטט: 77777777 2017-03-11 23:10:29

      עבודת קודש

      למי משתינו אתה מתכוון?:)))
        12/3/17 10:58:
      * יתרונות וחסרונות כשיש לאמא מקצוע כזה.... את מוזמנת לחלוק עמנו חלק מהעצות הטובות של אמא שלך, אשמח
        12/3/17 09:13:

      על זה האמריקאים אומרים: "they don't make them like that anymore" 

      אשרייך!

        12/3/17 08:07:
      מרגש מאד מה שכתבת על אמך. אמי ואחותה, דודתי, היו שתיהן אחיות. הן לימדו אותי לזהות "בעיות" וטרחו לעצור רופאים בפורוזדור ולהראות להם את "הילדה"...התוצאה מדרך זו היתה הימנעות מביקור אצל רופאים, עד שהמצב חייב זאת באופן מיידי...
        11/3/17 23:10:
      עבודת קודש

      ארכיון

      פרופיל

      Themis Θ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין