כותרות TheMarker >
    ';

    החיים יפים


    בצידו האפל של הירח,
    חיים אנשי הצללים בדממה.
    איש קולם אינו שומע,
    מושפלים עד אדמה.

    אך בלילות של ירח מלא,
    בין חושך לחמה,
    זאב בודד בשמם קורא,
    זועק אל..
    השממה.
    ***
    כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
    ***
    כוכבים, יש רק בשמיים...
    ***
    אשמח לתגובות

    כול הזכויות שמורות
    צוריאל צור

    0

    הרוצח השקט

    16 תגובות   יום שני, 13/3/17, 23:28

     

    ''

    "מירמור עושה קמטים בלב"

    (פתגם עממי)

     

    **

    "הנמלים האלו שורצות בכול מקום"

     

     היא רטנה תוך ריקון תרסיס שלם נגד נמלים בכול פינות המטבח.

     

    "את מתוקה", הוא אמר לה

    "בגלל זה יש לנו בבית הרבה נמלים" ניסה להתבדח

    ומיד התכופף כדי להימנע  מפגיעת נעל עקב באורך 15 סנטימטר שטסה לכיוון ראשו.

    **

    היא הייתה קטנה, שחורה, מרירה ומלאת משקעים עכורים,

    כמו קפה הבוקר של בדואי.

     

    הוא היה גדול ושמן.

     אקסטרה לארג', בבגדים ו..בלב.

     

    זה הכול בגלל הממתקים שאתה זולל ומפזר בכול פינה, חזיר שמן וחסר תועלת שכמותך"."

    היא הטיחה בו עלבונות ו..את נעל העקב השנייה שפגעה בעציץ בגוניה חף מפשע שהשתזף להנאתו באור השמש

    וזאת לאחר שהתכופף בוירטואוזיות מדהימה שלא הלמה את משמני גופו הכבד.

     

    הוא הביט בצער בגווייה הבוטאנית שנחה  בין שברי חרס ואדמה , אסף את שני נעליה והגיש לה אותם במבט מושפל כמו כלבלב נאמן שבעליו זורק לו מקל והוא רץ להשיבו.

     

     

    "ועכשיו, לך למכולת להביא לי סיגריות". היא נבחה עליו וטיפסה על הפלטפורמות האימתניות

    שנתנו לה השקפת עולם רחבה יותר...

     

     

     עולמה הפנימי לעומת זאת, צר היה  כעולם הנמלה.

    והוא, צר היה לו עליה.

     

    היא הייתה עקרת בית שבין ניקוי לבישול, העבירה את זמנה בבטלה נעימה מול סדרות רומנטיות

    בערוץ ויוה בטלוויזיה ורביצה בבתי קפה עם חברות.   

    או בביקור אצל הספרית שהוסיפה גוונים לשיערה וגוונים לחייה עם רכילות עסיסית על נשות השכונה

    ואצל מניקוריסטית שמשכה בלק שחור ובוהק את ציפורניה המושחזות כמו לשונה.

    ואילו הוא, בילה את רוב זמנו בעבודה ושאר הזמן בלרצות אותה.

    ** 

     

    "הלכת לקטוף טבק"? היא נזפה בו כשחזר מתנשף לאחר כרבע שעה עם קופסת מרלבורו אדום.

    "תכין לנו קפה שחור" ! ציוותה והציתה סיגריה.

     

    פקודתה האחרונה, הציתה את זעמו ואת דמיונו

    בזמן שהוסיף כפית קפה שחור למים הרותחים דימה

    כי הוא צ'יף של שבט קניבלים שמבשל את גופה השחור בקדירת מים רותחים.

    הוא שמע את צעקותיה שהפכו לצרחות..

     

    "חזיר שמן, כמה זמן עוד אחכה לקפה" צעקה לו והעירה אותו למציאות המרה.

     

    סססאמק", הוא קילל בלחש וצעק לעברה מהמטבח "כבר מגיע""

     

    ''

     

    היא הייתה מכורה לקפה מכול הסוגים והמינים, תמיד בליווי סיגריות . כול זאת בתוספת לאופייה

    העצבני גרם ללחץ דם שלה לשבור שיאים עצמיים כשמשנה לשנה הרף עולה.

     

     

    היא ידעה ולא טרחה לשנות מאומה מהרגליה המגונים.

    והוא שמאס ברודנותה והתנהגותה הנבזית כלפיו, ראה בנקודת התורפה שלה מנוף ארכימדי

    להפטר ממנה מבלי להשאיר טביעת אצבע.

     

    הוא הכין לה נקמה מתוקה וכוסות קפה.

    מר, חזק ושחור, עתיר קופאין. מחוזק בסיגריות עתירות עיטרן וזפת בתדירות הולכת וגוברת.

     

    לחץ הדם שלה הגיע לסף פיצוץ, עד שפקע לו וריד...

     

    ***

    "הרוצח השקט"

     

    כך קוראים לו ליתר לחץ דם, "הרוצח השקט".

    אף אחד לא חש בקיומו והוא אינו מראה שום סימנים

    מקדימים למה שעתיד לקרות...

     

     בדיוק כמוהו !!

     

    **

    מאיר אריאל - ד"ר התחכמות

     

    ''

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/12/17 23:47:
      הגעתי קצת באחור, אבל הגעתי, חתיכת סיפור!
        18/6/17 17:28:

      חברי היקר

      סליחה על תגובתי המאוחרת מאוד.  כניראה שפיספסתי את הפוסט עד כה.

      קראתי את סיפורך בשקיקה, אתה כותב ניפלא ואני נישאבתי לתוך הסיפור

      תיארת את לחץ הדם כרוצח השקט ( עובדה) ודמות הגבר כרוצח בעקיפין

      והיא הגברת רצחה את אופיו של החבר ללא רחם בצעקות ואלימות מילולית

      ובדיעבד שניהם היו משועבדים ל"רוצח"  שלהם

      * כוכב אהבה ושבוע ניפלא

        25/3/17 13:49:
      יפה כתבת.... האישה כאן , גם היא כרוצחת, רוצחת אופי, רוצחת נפש....... ולחץ דם גבוה , כמו סוכר גבוה, לא מרגישים, רוצח בשקט....
        20/3/17 19:46:
      בעית הנמלים נפתרה כשה"מתוקה" נפטרה... :)
        18/3/17 23:31:

      נבוךתודה לכם על התגובות וקומפלימנטים

      .

      כתבת יפה נהניתי

      תודה

        18/3/17 12:03:
      הרגש משפיע על הגוף, את התסכול הוא בלע עם מתוקים. ואולי עם המעטפת החיצונית של שכבות השומן הוא ניסה להסתיר את הרגש. כתוב נהדר.
        18/3/17 10:08:

      יפה כתבת ולחץ דם גבוה אכן רוצח בשקט כמו סטרס שיש פה בארץ ללא מעט אנשים [לעיתים עם סיבה]

       

      אחל'ה השיר ויופי התמונה. כולל כבוד למי שיודעת ללכת על כאלה עקבים :))

      ותכל'ס קצת בעיה עשית  לי איזה שיר נוסף נהדר לצרף לפה כעת-חיה.

       

       

       

      אז יאללה שיהיו שניים לא כזה נורא,

       

      קפה טורקי + קפה אצל ברטה

       

       

      ''

       

       

      ''

       


       

        15/3/17 20:46:
      תהיה פעיל, תאכל סלט, תהיה שמח ולא לבד. הרוצח יברח.
        15/3/17 15:16:
      לי זה נשמע כמו שיח אוהבים..תקן אותי אם אני טועה..מזלי שיש לי לחץ דם נמוך..
        14/3/17 23:21:
      תודה חני, נחמה ורחלי. בניגוד למציאות האיומה והעגומה, הסיפור בדיוני לחלוטין למרות שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון..
        14/3/17 23:16:

      צטט: דוקטורלאה 2017-03-14 10:29:30

      אתחיל מכתיב - לא "מה שעתיד לקרוא" אלא "מה שעתיד לקרות". באשר לתוכן - זה משחק הניגודים, בעל שמן, פעיל בעבודה, שומע ומבצע כל מה שאשתו רוצה. מולו - אשה יפה, מגונדרת, לבושה ומהודרת על פי הוראות האופנה, מנצלת את חולשותיו של הבעל ואינה מביעה תודה לסיועו, מדברת אליו באופן דוחה ומשליטה מרות. למלחמת ניגודים כזו יש תמיד סוף טוב לחלש בין השניים.

       

       

      אכן צודקת 

      תוקן. תודה רבה נבוך

        14/3/17 22:49:
      מבריק!
        14/3/17 20:16:
      צורי איזה אישה מפחידה...אמאל'ה.... בוא נקווה שאין הרבה כמוהה. ולך יש חוש הומור מצחיק באמת..כל כך צחקתי.....
        14/3/17 16:10:
      איזה סיפור מפחיד, אבל היום קראנו על מציאות מפחידה של חולה ששרף אחות בקופת החולים בחולון. יש רוצחים ויש רוצחים. במידה מסוימת גם האישה בסיפורך רוצחת. תודה על סיפור קצר ושווה.
        14/3/17 10:29:
      אתחיל מכתיב - לא "מה שעתיד לקרוא" אלא "מה שעתיד לקרות". באשר לתוכן - זה משחק הניגודים, בעל שמן, פעיל בעבודה, שומע ומבצע כל מה שאשתו רוצה. מולו - אשה יפה, מגונדרת, לבושה ומהודרת על פי הוראות האופנה, מנצלת את חולשותיו של הבעל ואינה מביעה תודה לסיועו, מדברת אליו באופן דוחה ומשליטה מרות. למלחמת ניגודים כזו יש תמיד סוף טוב לחלש בין השניים.