כותרות TheMarker >
    ';

    יומנו של מיזנתרופ.

    חרמנות או נמות

    פוסטים אחרונים

    0

    על מה כל המהומה?

    21 תגובות   יום שלישי, 14/3/17, 21:11

    הכל בינוני, וכמעט. הסבל, הייסורים הם לא יותר משבלונות שחוקות. זעם, דיכאון מזדקנים, והכעס שוכח. רכות, החמלה הופכים ארכאים; התאהבות נעשית פתאטית עם השנים... מה שמגביר אצלי את התחושה  שהחיים הם חרפה אחת גדולה! לא בטון של תוכחה שב אני, ושואל על כל מה המהומה?

    .

    לכל האוטומטים, רובוטים שעומדת להם השורה על קצה המקלדת "החיים יפים" אנא התאפקו- יש רגעים מופלאים אך נדירים הם.... בערך כמו האנשים היודעים מהי אירוניה... (או כמו הפוסט הזה והתאריך העברי).


    ט"ז אדר תשע"ז

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/17 00:36:

      צטט: shimenben 2017-03-19 20:24:01

      צטט: מינואט 2017-03-18 14:19:46

      החיים יפים לא בגלל שהכל ורוד, לבבות ופרפרים, החיים יפים למרות שלכל אחד מאיתנו יש את הצרות שלו, הם יפים למרות הכל, כי יש בהם גם דברים יפים, שלמות יש רק בללה לנד.

      אני יכול למנות על כף יד אחת פרסונות שאמרו לי שהחיים יפים, והחיים שלהם באמת הוכחו כיפים... שלי, לא יפים והם רחוקים מלהיות כאלו, לדעתי הלא משוח ודת מעט מאד אנשים יודו בכך, ויעדיפו את ההכחשה... (מבלי לכוון לאף אחד ספציפי מהמגיבים).
       
      אני חושבת ש"חיים יפים" זה עניין של גישה לחיים וחווית חיים ולכן הקריטריונים שלך ל"חיים יפים" יכולים לקבל דגשים אחרים לגמרי ושמגיעים מעולם ההגדרות שלך לכן ברור לי למה אתה חושב ש, ואני מצטטת " אני יכול למנות על כף יד אחת פרסונות שאמרו לי שהחיים יפים, והחיים שלהם באמת הוכחו כיפים" בחוויה של מישהו אחר מה שנראה לך כהכחשה יכול להיות שבאמת אותו אדם מרגיש שחייו יפים.

       

        20/3/17 20:41:
      מודה לך על ההבהרה (...)
        19/3/17 20:54:

      אין שום כוונה לדברים,
      למעט, להצביע על הדברים כפי שהם.

      הסיבה שאתה לדבריך האדון לכישלון,
      היא שהכרתך אדון עליך במקום שאתה תהיה אדונה.
      אתה מזדהה באופן מוחלט איתה,
      והיא מטלטלת אותך כראות עיניה.
      ואתה כעלה נידף ברוח.

        19/3/17 20:38:

      צטט: יצחק. ב 2017-03-18 16:42:58

      הצדק עמך, "על מה כל המהומה"?

      .
      הרי הסבל והייסורים, הזעם והדיכאון,
      ההתאהבות או השנאה, הרחמים והחמלה,
      חרפה או גאווה גדולה,
      כולם כולם הם פרי הכרתך,

      תרגומה שלה.


      יצבעו הם את חייך בצבע לפי בחירתך,
      יעוררו בקרבך רגשות מנצחים או מרטירים קדושים.
      גם אלו היפים לכאורה וגם אלו המכוערים,
      גם הפתטיים וגם הנשגבים.

       

      ואתה נסחב ומיטלטל בעקבות זאת-תפיסתך,

      וממאן לראות עצמך, זה שאינו מה שנראה לך בה.

      ונסחב אתה עוד לומר לעצמך:

      "אבל זה מה שאני, התמונה שמראה היא לי,

      הרגשות שיוצרת היא בקרבי".

       

      ולא כך הוא,

      אתה הוא האדון, אדון אתה לה.

      לא העבד הנשרך אחריה, משרת הזיותיה.

       

      ראשית, אני מאד מעריך את התשובה המנומקת, ובעיקר את הכוונה היפה מאחורי הדברים. ברשותך, אשלוף את ה"אבל" אינני אדון לרצונות שלי, לתשוקות שלי, להצלחה שלי, לשמחה שלי ובטח לא לאושר שלי. אני בהחלט בטוח שאני אדון לכישלון שלי, לעצב, לכעס, לזעם, לתסכול... וזאת למה??? כי כל אחד יכול להיות אדון להם!!!

       

        19/3/17 20:24:

      צטט: מינואט 2017-03-18 14:19:46

      החיים יפים לא בגלל שהכל ורוד, לבבות ופרפרים, החיים יפים למרות שלכל אחד מאיתנו יש את הצרות שלו, הם יפים למרות הכל, כי יש בהם גם דברים יפים, שלמות יש רק בללה לנד.

      אני יכול למנות על כף יד אחת פרסונות שאמרו לי שהחיים יפים, והחיים שלהם באמת הוכחו כיפים... שלי, לא יפים והם רחוקים מלהיות כאלו, לדעתי הלא משוחדת מעט מאד אנשים יודו בכך, ויעדיפו את ההכחשה... (מבלי לכוון לאף אחד ספציפי מהמגיבים).

       

        19/3/17 20:15:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-03-17 18:57:30

      מזה פה באת לבאס לכבוד שבת? כנראה שיש איזה משהו קיומי חשוב שאתה ממעט לעשות. נכון. קשה. אבל פה ושם יש איזה רגע קט של עונג/ נחת...תשאיר משהו לאחר כך, כשתהיה - חלילה - חולה, זקן, בודד, וכאלה, חס וחלילה...

      כל אחד מעיד על עצמו שהוא חי עכשיו -אבל אין איש המוכן להודות שעכשיו זה הפחד מאח"כ...

       

        19/3/17 20:08:

      צטט: גי'זל28 2017-03-17 12:07:06

      סיפורה של בדידות.

      לא נראה לי שמישהו הצליח לנצח אותה. הדבר היחידי שהצליחו לעשות זה לשכלל את הבידורים והשעשועים סביב לה...

       

        19/3/17 19:54:

      צטט: ד. צמרת 2017-03-17 12:04:44

      ''
      הוספת תגובה

      אחלה...

        18/3/17 16:42:

      הצדק עמך, "על מה כל המהומה"?

      .
      הרי הסבל והייסורים, הזעם והדיכאון,
      ההתאהבות או השנאה, הרחמים והחמלה,
      חרפה או גאווה גדולה,
      כולם כולם הם פרי הכרתך,

      תרגומה שלה.


      יצבעו הם את חייך בצבע לפי בחירתך,
      יעוררו בקרבך רגשות מנצחים או מרטירים קדושים.
      גם אלו היפים לכאורה וגם אלו המכוערים,
      גם הפתטיים וגם הנשגבים.

       

      ואתה נסחב ומיטלטל בעקבות זאת-תפיסתך,

      וממאן לראות עצמך, זה שאינו מה שנראה לך בה.

      ונסחב אתה עוד לומר לעצמך:

      "אבל זה מה שאני, התמונה שמראה היא לי,

      הרגשות שיוצרת היא בקרבי".

       

      ולא כך הוא,

      אתה הוא האדון, אדון אתה לה.

      לא העבד הנשרך אחריה, משרת הזיותיה.

       

        18/3/17 14:19:
      החיים יפים לא בגלל שהכל ורוד, לבבות ופרפרים, החיים יפים למרות שלכל אחד מאיתנו יש את הצרות שלו, הם יפים למרות הכל, כי יש בהם גם דברים יפים, שלמות יש רק בללה לנד.
      מזה פה באת לבאס לכבוד שבת? כנראה שיש איזה משהו קיומי חשוב שאתה ממעט לעשות. נכון. קשה. אבל פה ושם יש איזה רגע קט של עונג/ נחת...תשאיר משהו לאחר כך, כשתהיה - חלילה - חולה, זקן, בודד, וכאלה, חס וחלילה...
        17/3/17 12:07:
      סיפורה של בדידות.
        17/3/17 12:04:

      ''
      הוספת תגובה

        17/3/17 12:03:

      צטט: n1free 2017-03-16 21:19:54

      צטט: shimenben 2017-03-16 19:38:05

      צטט: n1free 2017-03-14 22:31:20

      במחצית השניה מתרחקים אולי משיר השירים לכיוון קהלת.

      ובכל זאת, אהבה פתטית נראית לי עדיפה על דכאון בינוני.

       

      יש פתאטיות שהיא שובת לב, אמנם אחת למיליון אבל יש, ואת האחת. ברמת הפתאטיות האישית אומר זאת כך נחמה... איילו היה לי כר דשא וכמה כבשים, ובעודי רועה המחשבות שלי יכלו לנדוד למרחקים ארוכים, אזי היו נוספים לי עוד כמה רגעים של אושר.

      מחמאה או פאתטית? :)

      הייתי הערב בסדנת רישום. שעה וחצי של רוגע. מתנה קטנה...

       

      אכן מתנה. היה דוגמן או דוגמנית ערום? בשנות העשרים המוקדמות אף אני הייתי דוגמן ערום. (הרזון שלי היה אז היה משכנע להחריד).

       

        17/3/17 11:58:

      צטט: rossini 2017-03-16 09:57:14

      נוטה להסכים.

       

      החיים לא ממש הברקה...

       

        16/3/17 21:19:

      צטט: shimenben 2017-03-16 19:38:05

      צטט: n1free 2017-03-14 22:31:20

      במחצית השניה מתרחקים אולי משיר השירים לכיוון קהלת.

      ובכל זאת, אהבה פתטית נראית לי עדיפה על דכאון בינוני.

       

      יש פתאטיות שהיא שובת לב, אמנם אחת למיליון אבל יש, ואת האחת. ברמת הפתאטיות האישית אומר זאת כך נחמה... איילו היה לי כר דשא וכמה כבשים, ובעודי רועה המחשבות שלי יכלו לנדוד למרחקים ארוכים, אזי היו נוספים לי עוד כמה רגעים של אושר.

      מחמאה או פאתטית? :)

      הייתי הערב בסדנת רישום. שעה וחצי של רוגע. מתנה קטנה...

        16/3/17 19:38:

      צטט: n1free 2017-03-14 22:31:20

      במחצית השניה מתרחקים אולי משיר השירים לכיוון קהלת.

      ובכל זאת, אהבה פתטית נראית לי עדיפה על דכאון בינוני.

       

      יש פתאטיות שהיא שובת לב, אמנם אחת למיליון אבל יש, ואת האחת. ברמת הפתאטיות האישית אומר זאת כך נחמה... איילו היה לי כר דשא וכמה כבשים, ובעודי רועה המחשבות שלי יכלו לנדוד למרחקים ארוכים, אזי היו נוספים לי עוד כמה רגעים של אושר.

       

        16/3/17 09:57:

      נוטה להסכים.

        15/3/17 20:18:

      צטט: עברתי רק כדי לראות 2017-03-14 23:11:19

      אבל למה אתה מופתע? אנחנו בסך הכל העונש שנתנו לאדם וחוה - איך אתה חושב שעונש צריך להראות?

      עם מעט חן...
      אחלה שאלה!!!

       

      אבל למה אתה מופתע? אנחנו בסך הכל העונש שנתנו לאדם וחוה - איך אתה חושב שעונש צריך להראות?
        14/3/17 22:31:

      במחצית השניה מתרחקים אולי משיר השירים לכיוון קהלת.

      ובכל זאת, אהבה פתטית נראית לי עדיפה על דכאון בינוני.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      shimenben
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין