כותרות TheMarker >
    ';

    דברים שרציתי לאמר לָך

    על מה שקורה מסביב

    0

    תוכנית כבקשתכם (שנת הסטאז')

    6 תגובות   יום שישי , 17/3/17, 12:16

    תלמידים יקרים שלי,


    במחצית השנה שחלפה מה- 1 בספטמבר השנה, למדנו להכיר. אני אתכם ואתם אותי. למדתי מי מכם מבצע את המשימות בכיתה ובבית ומי בוחר להיעזר בחברים. אני מכירה את המנומסים שפונים אלי ומבררים עד איפה אפשר להזיז את קו הגבול ולמדתי להכיר את התחמנים שיעשו הכל, אבל הכל, כדי להימנע מלימודים, אלו שיעשו את המינימום הנדרש (וגם זה רק לאחר שבדקו מהן ההשלכות), ומאומה לא מעבר לכך.

     

    גם אתם למדתם להכיר אותי, למדתם שאני מוכנה להשקיע בכם, גם מעבר לשעות הרשמיות, רבים מכם זכו לשיעורים פרטיים כשבכיתה 2-3 תלמידים ואפילו תלמיד יחיד. אני רוצה שתצליחו, ויותר מכך, אני רוצה שתלמדו להבין ולהתעניין, גם מעבר לנדרש בתוכנית הלימודים. שיתפתי אתכם בהתלבטות שלי ובצורך "להספיק את החומר" ובפתרון שבחרתי: מתן חומרים נוספים באתר הקורס שלנו. רבים מכם עשו שימוש בתרגילי הרשות והפתרונות שהנחתי שם. איך אני יודעת? ראיתי, במבחן האחרון. גאה בכם.

     

    רובכם כבר יודעים שאני מקשיבה – בכיתה לכולכם, וגם לפניות אישיות. לבקשתכם, שיניתי את כיתת הלימוד, הוצאתי אתכם למשחק "חפש את המטמון" כדי לשבור שגרה ולעודד למידה חווייתית, אין תלמיד שפנה אלי בבקשות / שאלות / תהיות ולא קיבל מענה. אבל כשם שאני משקיעה בכם, אני מצפה שתשקיעו ותלמדו – ברצינות ובאחריות.

     

    הציונים חשובים, אבל לא פחות מכך הם הערכים בהם אני מאמינה. אני "חופרת" בנושא הערכים וכמו שכתבתי כבר בפוסט קודם את זה קיבלתם בחינם: 1+ 1.  

     

    אתם כבר יודעים שאני לא מוכנה לוותר על יושרה:  לקבל פתרון מוכן במשחק "חפש את המטמון" הוא חוסר יושר, כלפי ובעיקר כלפי החברים שלכם. כנ"ל "לשתף" בתוצאות המבחן, כשאני עונה לשאלות בקצה השני של הכיתה.

     

    אתם גם יודעים שאני אוהבת את כולכם: את הווכחנים ואת אלו שממלאים את ההוראות ככתבן וכלשונן. אני לא מתרגשת מהקולניים שבכם, ולא מפספסת את השתקנים והביישנים. רק קחו בחשבון, שמי שהוכיח רצינות ואחריות, הרוויח מוניטין ואשראי להמשך הדרך.

     

    בכיתות שאני מלמדת וגם אצלכם, יש תלמידים רבים שעוסקים בספורט תחרותי. האנלוגיה ברורה: כולם יודעים שכדי לנצח צריך לעבוד קשה ולהתאמן, על בסיס קבוע, ולא רק בשבוע שלפני התחרות. אני יודעת מניסיון, שאנחנו המבוגרים לא עושים לכם טובה, כשאנחנו מוותרים לכם. להיפך, ככל שהדרישות גבוהות יותר כך יהיו גם ההישגים.

     

    אתם רגע לפני בחירת מגמה וכיוון בו יהיה עליכם להעמיק ולעבוד קשה. חשוב שתפנימו, לא תמיד תהיה זו תוכנית כבקשתכם.

     

    השמיים הם הגבול, בתנאי שתיקחו אחריות. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/17 20:38:

      רונית היקרה.

      חיוך

       עבודת ההוראה- היא מסירות נפש.

       ואת עושה זאת נפלא.

       יישר כוחך!

       

      המשך שבוע נהדר

       וחג פסח שמח.


       בברכה

       אהובה

        29/3/17 01:20:
      יפה כתבת רונית יקרה, צ'טערת שאני בסוג של הפסקה מכמעט 10 שנים בבלוג השיטוטים_של_שטוטית }{
        28/3/17 20:49:
      קטע מקסים שפונה גם לכל אחד מאיתנו ב"קפה".
      אומר לך בקצרה "את מורה מיוחדת".
        18/3/17 22:42:
      שאפו על מסירותך והלוואי וירבו מורים ותלמידים שבאים ללמוד וללמד. מאחל לך שתתמידי בעיסוקך (האם המנהלת מודעת לרשומות שלך?).
        17/3/17 12:40:
      * מקווה שהם מעריכים אותך רונית. לרוב אנשים בכלל לא מעריכים דברים בחיים רק במרחק זמן, בדיעבד.