כותרות TheMarker >
    ';

    עין לציון צופיה

    נושאים הקשורים לנעשה בישראל, בתחומי האקטואליה, ההגות, החינוך, הספרות, והמשפט.

    0

    מתמטיקה לכל

    34 תגובות   יום שבת, 18/3/17, 17:15

    215 חברים, בקשו במשך השנים, שאני חברה בבית הקפה הזה, להיות חברים שלי.

    ב"מחקר פרטי" שערכתי התברר כי כיום פעילים מתוכם 70 חברים. כלומר שליש בלבד. כל השאר פרשו מכאן ולא הודיעו לאיש דבר.

     

    לאחרונה, כתבתי פוסט על נושא הקרוב לכולנו. כמה חברים לדעתכם טרחו לקרוא ולהגיב? (מתוך שבעים החברים הפעילים, כמובן).

    תשעה חברים! הם בערך חמישה עשר אחוז מבין החברים הפעילים כאן.

    בנוסף עליהם הגיבו עוד עשרה חברי בית הקפה שאינם נמנים על החברים הרשומים אצלי (כמובן שזה שימח אותי מאד).

    הענות זו היא מקוממת. מדוע?

    בכל יום אני מגיבה לכל מי שנמנה על חבריי ומופיע ברשימה היומית שלי. פעמים לא מעטות אני המגיבה היחידה אצל אותו חבר/חברה.

    אני מאוכזבת מאד שאיש מאותם חברים לא טרח לקרוא ולהגיב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/17 23:04:
      חושבת שיש הבדל בין המדיה הזו, לבין מדיות אחרות. זה לא וואטסאפ. שזה ממש אצלי בטלפון הנייד. לכאן לפעמים מגיעים פעם בכמה שבועות. האתר כבר לא אינטנסיבי כמו פעם... ומגיעים-מככבים, או מגיבים, בהתאם לזמן הפנוי ....
        27/4/17 21:11:

      ראיתי שהרבה הגיבו לך כאן...חיוך

      מבינה לגמרי לליבך.

      פעם הרגשתי כמוך.

      אבל... שיניתי ציפיות.

      קודם כל לאנשים יש חיים מחוץ לאתר ולא

      תמיד הם נכנסים לכאן מסיבות שונות.

      גם אלו שכן נכנסים, לא תמיד בא להם להגיב,

      לפעמים אולי לא מעניין או שלא יודעים איזו תגובה לנסח...

       

      פעם ההדדיות הייתה מאוד חשובה לי.

      החלטתי שמי שלא מתאים לי אני יכולה לבטל חברות.

      איכות שווה יותר מכמות.

      יש אנשים שאינם חברים אבל אני מגיבה אצלם מפעם לפעם

      כי התכנים מעניינים לי.

      יש אנשים, חברים אצלי, שלא מגיבים לי בד"כ אבל התכנים שלהם מעניינים לי.

      ויש חברות "נוסטלגיות" שכרגע אינן פעילות אבל אולי.... יחזרו יום אחד חיוך

        26/4/17 16:47:
      חנוך לנער על פי דרכו. לפעמים אין מה לומר. לפעמים כוכב, לפעמים תגובה מנומקת ומפורטת. לא צריך לפתח ציפיות כי לכל אדם יש נוכחות שונה בקפה.
        18/4/17 18:14:
      בעיני את אחת הדמויות המרתקות בקפה, רק שלא תמיד אני כאן כדי להגיב, ואיתך הסליחה.
        15/4/17 21:33:

      דר' לאה יקירתי נשיקה

      סליחה על תגובתי המאוחרת נבוך

      אני כל כך מבינה אותך,

      אני עצמי שולחת לינק לפוסט חדש  ומזמינה את  כל החברים הרשומים אצלי,

      ובכל זאת מעטים מגיעים אליי לביקור,  זה מעציב אותי 

      ובכל זאת אני שמחה ומחבקת את החברות/ החברים שמבקרים אצלי בפוסטים,

      ואפילו בגלריות גם כשאני לא שולחת לינק,   ובעבורם אני כאן בחיבה גדולה.

      * כוכב אהבה וחג פסח שמח

      חיבוק אוהב

       

        12/4/17 23:38:
      מענין ליקרוא את זה , אני פעם היתי כאן המון , ונישאבתי לפייסבוק, למרות שכאן יותר נכון לי ומרתק ומעמיק , הפיסבוק שאב אותי , אבל המון פעמים הרגשתי שחסר לי הבלוגים והתקשורת שכאן. משום מה זה נותן איזה תחושה טובה.אז חזרתי . אבל בקשר למה שכתבת , אני גם לעיתים שואלת את עצמי שאלות כאלו , מי הלך מי נישאר , ואלו שאלות לא תמיד טובות ובריאות , הגיוני שנישאל , אבל ממש מיותר כי לפעמים התשובות לשאלות האלו הן עגומות , צריך לנוע למקום מענין כל הזמן , ולא ליאש את עצמינו , מי הלך ומי נישאר . תודה זה פוסט חכם מאד.
        6/4/17 09:34:

      היי לאה היקרה.

      1. המקום הזה דה מרקר קפה. הוא מקום הולך ונעלם מכל מיני סיבות בעיקר טכנולוגיות. הוא לא עומד בקצב ההתחדשות הטכנולוגית המתקיימת במערכות אחרות כגון פייסבוק ולינקדאין. מדרך הטבע האוכלוסיה כאן הולכת ומדלדלת

      2. אני חבר ב 3 רשתות חברתיות: לינקדאין, פייסבוק,  דה מרקר קפה
      אני מנהל דיונים שוטפים ואינטראקטיביים ברמה יומית. יש לי אלפי חברים בכל אחת מהרשתות.
      אני עונה ומשתתף בפוסטים שהנושא בהם מעניין אותי (בעיקר פוליטיקה, כלכלה, חברה, עסקים, טכנולוגיה וצילום) או שיש לי מה להגיד
      ולא בגלל מי שכותב
      אלא בגלל מה שהוא כותב
      אל תקחי את התגובה או אי התגובה כמשהו אישי

      3. מסקנה נוספת ממה שכתבתי לעיל
      יש טכניקות שונות של כתיבה "מושכת" הגוררת אנשים בשלב ראשון לקרוא ובשלב שני להגיב 
      א. כותרת מושכת וקצרה
      ב. פוסט קצר 
      ג. אם אפשר לצרף תמונה וכו

      4. 15% תגובות זה מספר גבוה 

       

      חוץ מזה תמשיכי לכתוב ולהתכתב עם מי שעונה לך

      תרחיבי את מעגל החברים

       

      אני מזמין אותך להיות חברה שלי בפייסבוק
      שם הרבה יותר מעניין
      - אפילו דה מרקר קפה פתח דף בפייסבוק 

      האמת אני לא יודע למה אני עדיין כאן
      אולי בגלל שאני שומר אמונים  (אני כאן בערך מתחילת הדרך)
      ולפעמים גם פה יש דיונים מענינים (פעם היה הרבה יותר מעניין)
      ויש לי גם כמה חברים כאן שלא נמצאים במקומות אחרים (כמוך)
      ואני לא רוצה להתנתק מהם 

        4/4/17 17:16:
      צודקת לגמרי בדברייך אשה יקרה, אבל לדעתי ככל שאת מגיבה יותר לחברייך או גם לחברים באתר שאינם נמנים עם חברייך, תקבלי יותר תגובות. הכוכב נשלח לפוסט הקודם. חג שמח ומיוחד לך
        30/3/17 16:27:

      יש פה כמה שאלות משנה:
      עבור מי אני כותב?
      הדדיות? (למה?)
      פלטפורמה.

      רק על עצמי להגיד ידעתי:
      אני כותב על עצמי בהיבט אחד בלבד (כמעט) כחלק ממסע ארוך, פורקן וריפוי.

      נחמד לקבל תגובות (ובדרך כלל הם מאותם אנשים) אבל אני לא מתאכז או מצפה לתגובות. לא כל אחד רוצה לגעת בכתיבה שלי היא דורשת תעצוות נפש שיש למעטים מאוד בין האנשים (וזה כולל את האנשים בחיים האמיתיים סביבי כולל החברים הטובים ביותר שהיו ואינם וכולל משפחה שנעלמה ונאלמה).

      הכתיבה שלי משעממת בדרך כלל וסביב נושא אחד (בעבר כתבתי על דברים אחרים, אבל תמיד כתיבה אישית), אנשים בדרך כלל מזפפים, מרפרפים, עוברים הלאה. הבנו, נקסט. (מה הוא מz...ין את המוח).

      כותב רק בשבילי ובשביל הנפש שלי. 

      בתגובות שלי לאחרים, אני מגיב רק למה שמעניין אותי ונוגע לי באיזה שהוא נים, רגש, חוויה, מחשבה. ואז אני גם מככב. לא עושה חשבון של חברים או סתם עוברי אורח. קורא מה שמתאים לי ומגיב בהתאם.

       

       

        30/3/17 15:20:
      בדיוק היום עלתה במוחי המחשבה על אשר כתבת..מעניין מה הניע את החברים להעלם מכאן..ואיך ניתן לעודד אותם חזרה לכאן...אני מקווה שהנהלת הקפה פועלים בנדון !
        30/3/17 14:58:
      זה נכון, את תופעה ייחודית מאד פה, אבל אכזבה מה זאת עושה, אנשים לא תמיד נכנסים, לא תמיד מוצאים פנאי וכו'. שתמשיכי לכתוב ולהגיב. חג שמח!
        28/3/17 12:29:
      יכולה בהחלט להבין אותך..הרבה יותר נעים כשיש הדהוד והתייחסות...אבל...במתמטיקה הזו אין משוואה שמתאימה לכולם...ורצוי לקבל עובדה זו ולהפחית את מפלס התסכול...כתבי והגיבי כשמתאים לך בלי לחשוב על ההדדיות או אי ההדדיות של האחרים...
        28/3/17 10:20:
      מוכר, מוכר..
        27/3/17 22:29:

      1. אם 15 אחוז מהחברים הוירטואלים שלך מגיבים אצלך - זה מראה על היענות מאוד גבוה במדיה החברתית הזו (כמובן בהנחה שאת לא שולחת את הפוסטים שלך במייל).

      2. בהקשר לנימת האכזבה (המובנת) שווה אולי לאמץ את המודל הבודיהיסטי, שאומר שהציפייה היא אם האכזבה. מה רע בלהגיב עם יש לך מה לתרום לדיון, או סתם בא לך שדעתך תשמע, או אפילו כדי ליצור אינטרקצייה וירטואלית, ולא מתוך ציפייה שהמוגב, יחזיר לך על השקעתך?

      3. וגם בפוליטיקה של התגובות (והרי תמיד נחמד לקבל כאלה) אפשר לסווגן לרמת השקעה שונות כמו תגובה לצאת ידי חובה לעומת תגובה מתעמקת וכו'. לכן גם על כך אפשר לפתוח בפנקסנות (ואני כמעט בטוח שתגובותיך שייכות לזרם המתעמק). ואולי בהקשר הזה אולי שווה למחול למי שכותב תגובה בתור חובה, ולקוות שהוא יכתוב ברגע שיהיה לו משהו שהוא באמת רוצה לומר? אולי הרבה יותר נחמד אם מוציאים מהמשוואה את ה"לא נעים" ומקיימים דיון דווקא כאשר כן נעים?

      4. ולסיום - נדמה לי שרוב מי שהתמידו פה בקפה - עשו זאת לא בגלל הפלטפורמה, ואפילו לא בזכות החברים, אלא משום שהם "לא יודעים איך להפסיק לכתוב". נדמה לי ש"המגירה" הציבורית הזאת קודם כל מספקת צורך שבין הכותב לעצמו. ועל כך בלבד (ואפילו עם פוסט לא זכה אפילו לתגובה אחת), נדמה לי שיש כאן חצי כוס די מלאה.

      תראי, לי יש למעלה מ400 חברים ומאחר ואיני מיידעת אותם על כתיבתי מגיבים לי מעטים. אבל אני - אם בכלל - כותבת לשם הכתיבה, אז אין לי טענות...
        24/3/17 22:24:
      הנה, דרך מקרה הגעתי לכאן, קראתי ואני מגיב.
        21/3/17 19:17:
      לאה יקרה, אני שמחה בשבילך שיש לך פניות הלב ופניות הדעת ופנאי לענות לכל חבריך כאן. אני מעריכה מאד את תגובותיך השקולות ומרחיבות הדעת. צר לי שלא תמיד אני פנויה כמוך להגיב לך ולאחרים.
        20/3/17 14:38:
      לפני הכל, לאה, יפה לי הכנות שלך. וכעת, באשר לנושא - אני לגמרי מבינה. יש משהו לא הוגן בחוסר הדדיות. מניחה שבמקביל למי שאינם מקפידים להגיב, ישנם כאלה שפרשו מהאתר, או שתדירות ביקוריהם בו פחתה מאוד ולכן חוסר התגובה. אני מגיבה לכל אחד מחברי שמעלה פוסט. כך נאה וכך הוגן. ומכיון שחשוב לי להגיב, צמצמתי מאוד מספר חברי. וכך, במקביל, אני גם לא מצפה לתגובות רבות..
        20/3/17 14:08:
      אנחנו במערכת זוגית עם הקוראים שלנו. כשאנחנו מעלים רשומה מתעוררת ציפייה שננהל איתם דיאלוג. עם זאת אנחנו לא יכולים לנבא את מכסת הקוראים, המגיבים או המככבים. את צודקת, כשאין יחסי הדדיות זה פוגע באגו ומכעיס. עם זאת את לא יכולה ללמד מי שלא למד מהו קשר דו סטרי, הרמוניה וכתיבה מהלב. אנצל את הבמה להתנצל אם פספסתי איזשהו פוסט שהעלית. אני אוהבת אותך, את התובנות, הניסיון והסיפורים שלך. בשבילי את הכוכב האמיתי.
        20/3/17 07:58:
      דוקטורלאה היקרה! ראשית, אני רוצה להודות על זמנתך כשאת מגיבה לפוסטים שלי. אני אוהבת לקרוא אותן ואפילו מחכה לראות מה כתבת. תמיד , יש לך זוית ראיה נוספת להאיר על הנושא שנכתב. תודה מכל הלב. גם אני משתדלת לענות על כל פוסט שכותבים חבריי או לפחות להעניק להם כוכב. כשאנחנו כותבים באינטרנט, זה מאפשר לנו לשתף משהו ברשת ולאו דוקא לקבל תגובות או לייקים/כוכב... ויש גם נושא של התקלות של הקפה... הפסקתי לקבל את העידכון היומי למרות שאפרת אמרה שהכל בסדר... אז, לא תמיד יש לי זמן לבדוק מה חבריי בקפה פרסמו. הפייסבוק "שאב" כותבים כי הפלטפורמה שם הרבה יותר ידידותית למרות שהתגובות כאן בקפה הרבה יותר משמעותיות, לפחות עבורי. שוב, תודה על שאת נותנת לי תמיד נקודות למחשבה. שיהיה לך יום טוב מרסיה
        19/3/17 20:49:

      דוקטור לאה היקרה,
      לכבוד הוא לי להיות חברך בקפה.
      תודה על כל תגובותיך לפוסטים שלי
      ומתחייב להגיב על כל פוסט שלך בעתיד.
      שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך.
      ב ה ו ק ר ה ,
      ברוך

      את צודקת לאה יקרה. גם אצלי המצב לא שונה. יש לי 155 חברים ומעט מאוד פעילים
        19/3/17 18:05:
      לאה היקרה עזבתי לכמה שנים את בית הקפה הזה בשל תקלות טכניות ועברתי לFB.כשחזרתי מצאתי כי מעט מאד מחברי נשארו בקהילת האמנים.הפוסטים לדיון שם נשארו משנת 2013...
        19/3/17 13:32:

      יורם מבטא את דעתם שלחברי הקפה האמיתים. אמנם התגובות הינן מכשיר המסייע להגדלת תפוצת הקוראים, אך תגובות מסוג -"שבת שלום", "אכן כן..." "תודה לך" וכיו"ב הינן תגובות סתמיות ע"מ לצאת ידי חובה בכדי לעזור לפוסט שלך/שלו/שלכם לצבור קולות. גם הכותב שמגיב בנוסח "תודה רבה" מציף את הפוסט שלו ע"ח פוסטים איכותים ששוקעים בתהום הנשייה.

      ישנם כאן שני סוגי חברים: כותבים ומגיבים וכאלו שרק כותבים ומקפיצים את הפוסטים שלהם כאשר אין אצלהם תגובות. חבל שהנהלת האתר אינה מאפשרת תגובה גם לאלו שאינם חברי הקפה. קהילת הדיונים נמצאת בפשיטת רגל ואף אנו נגיע בקהילת הפוסטים.

       

      צטט: יורם.אל-קמינו 2017-03-19 12:22:37

      דוק' לאה היקרה, לא תמיד יש לי (וכנראה גם לאחרים) מה להגיד. אז אני בוחר שלא להגיב, כי לכתוב מילות נימוס רק לשם הנימוס - זה חביב אבל מאולץ. גם הבעה הסכמה סתמית, ללא הארה או הערה עם תוכן זה לא הכרח בעיני. כך כשיש לי מה לומר - אגיד וכשאין, אשתוק. כשמשהו ימצא חן בעיני - אככב וכשלא - לא קרה כלום, פשוט לא אככב. מקווה שהבהרתי.
        19/3/17 12:22:
      דוק' לאה היקרה, לא תמיד יש לי (וכנראה גם לאחרים) מה להגיד. אז אני בוחר שלא להגיב, כי לכתוב מילות נימוס רק לשם הנימוס - זה חביב אבל מאולץ. גם הבעה הסכמה סתמית, ללא הארה או הערה עם תוכן זה לא הכרח בעיני. כך כשיש לי מה לומר - אגיד וכשאין, אשתוק. כשמשהו ימצא חן בעיני - אככב וכשלא - לא קרה כלום, פשוט לא אככב. מקווה שהבהרתי.
        19/3/17 07:04:

      כמה שאני מבין ללבך...ויש לי את אותן התהיות. אם כי בגדול אין לי ממש סיבה להתלונן.

       מאות ואלפי הניכנסים לוקחים איתם משהו נבוך

      תגובתי יכולה להיות מורכבת ממשפטים שהמגיבים פה העלו,אז אין טעם שאחזור עליהן.

        19/3/17 01:51:
      אני לא מצפה להתייחסות ולא מתאכזבת מאנשים . כאחות שכולה , כמוך , הגבתי מספר פעמים אצלך בנושא השכול במלחמות שלך ביד לבנים למען אחיך ז"ל . את אצלי מעולם לא ביקרת וזה לא ממש אצילי מצידך אבל כפי שאמרתי אני לא מצפה מאף אחד שיפרגן לי . אני יודעת שאני הכי טובה ואומנותית ,, אני בין היותר מוכשרים כאן בקפה . והציפיה היחידה שיש לי מהקפה היא שהחברים בו ייחסמו אותי . למה ? כי מקנאים בי שאני הכי טובה והכי מוכשרת . התרגלתי שאנשים מעלים תמונות ואובייקטים לא שלהם . תמונות של נופים תמונות של ארצות . תערוכות של כל מיני אנשים . אנשים כל כך משעממים אין להם משהו מתוך עצמם . זהו צריך להבין שהחיים הם לא מתמטיקה ((:
        19/3/17 00:16:

      אכן, שמתי לב שאת טורחת ומגיבה לכול מי שברשימת חברייך שזה ראוי מאוד להערכה.
      יש בך המון כבוד ונימוס לערכים של פעם ואולי גם יותר זמן פנוי להגיב.
      אני יכול להגיד לך שגם אני כמוך טורח להגיב לכל החברים הפעילים שלי ( משהו כמו 18 מתוך 35) ולא כולם טורחים להגיב לפוסטים שאני כותב בממוצע אחת לחודש.
      חלק מהאנשים "נעלמים" ונאלמים מידי פעם , גם אני לקחתי פה פעם פסק זמן.
      אני מניח שתקופת הזוהר של הקפה כפי שהייתה לפני שנים רבות, הועמה עם עליית הפייסבוק , אינסטגרם וואצ אפ וכו
      וכיום נשארו פה רק כמה דינוזאורים (סליחה על הביטוי) וכאלו שאוהבים לכתוב ועדיין רואים בקפה פלטפורמה ראויה .
      אל תצטערי על היחס(תרתי משמע) המעליב.
      את אישה אצילה מהסוג שהולך ומתמעט, תהיי גאה שאת במיעוט הזה. לא תמיד הרוב קובע..

       

        18/3/17 20:39:

      צטט: נירית גלעד 2017-03-18 18:00:32

      כל מי שכותב, כאן ובמקומות אחרים, מצפה להתייחסות.

      וכאן טמונה הבעיה - הציפייה. כולנו יודעים שכאשר אין ציפיות אין גם אכזבות, וכולנו ממשיכים לצפות ומתאכזבים.

      יחד עם זאת, אני לא מרגישה מחויבת לאף כותב, חבר או לא חבר. אני מתייחסת רק לדברים שמעניינים אותי ומדברים אלי, כך שאני משערת שחלק מחבריי כאן מאוכזבים ממני :)

      Image result for ‫נורית‬‎

      יפה כתבת נירית גלעד, אהבתי את הדברים.

        18/3/17 20:37:
      * דוקטורלאה יקרה, אין לך מה להתרגז או להפגע בכלל, זה תמיד כך ברוב הרשתות החברתיות,ואינו קשור לזה שאת כן מגיבה או לא, למרות שראוי תהיה הדדיות קצת. המערכות של הקפה עם באגים ואם חשוב לך לוודא שאנשים מסוימים או כולם , כלומה ה 70 ידעו שכתבת משהו חדש ויקבלו זאת את יכולה לשלוח להם הודעה על כך. לא כולם יודעים שכתבת משהו חדש הרי גם אם הם פעילים. במקום להתרגז או לקחת את זה איך אומרים על הכיוון השלילי, אם כבר טרחת ועשית את הסקר הזה, וזו עבודה מרובה, את יודעת במי להתמקד מתוך כל החברים, ב 70 הפעילים שלך, וזה כבר טוב. תנסי לעניין אותם במידה כזו שהם כן יבואו יקראו ויגיבו. שבוע טוב בריא ופורה, עם חיוך בונבונייטה

      הלכתי להכין ארוחת ערב והמוח שלי המשיך בנושא. להרבה אנשים יש כל מיני בלגנים בראש.. החיים הם קופצניים, חסרי יציבות. דורשים ציות ולא תמיד זה קל ולהרבה אנשים.. מי שפתאום נעלם מהרשת. אני מקבל מזה מסר של חיוב, תקווה. החיים של הנעלם אינם נעלם. הם מצאו לעצמם נישה אחרת. בהצלחה.

       

      אגב מסכים עם יצחק. גם כשאני מגיב, זה יכול להיות גם לא חבר. מגיב לנושא, לתוכן.

       

       

       

       

        18/3/17 18:00:

      כל מי שכותב, כאן ובמקומות אחרים, מצפה להתייחסות.

      וכאן טמונה הבעיה - הציפייה. כולנו יודעים שכאשר אין ציפיות אין גם אכזבות, וכולנו ממשיכים לצפות ומתאכזבים.

      יחד עם זאת, אני לא מרגישה מחויבת לאף כותב, חבר או לא חבר. אני מתייחסת רק לדברים שמעניינים אותי ומדברים אלי, כך שאני משערת שחלק מחבריי כאן מאוכזבים ממני :)

        18/3/17 17:47:

      איני רשום כחבר ברשימת חברייך.
      בכל זאת מידי פעם מגיב ומככב לפוסטים שלך.
      לא כחובה (הרי איני נמנה על חברייך),
      אלא מרצוני החופשי ובשמחה,
      כמו שעושה אני גם עתה, ללא אפליה בין חבר
      לשאינו חבר, ובין מי שמגיב ומככב את
      הפוסטים שאני כותב או לא.

      מסכים עם כל מילה. תודה על פועלך.

      בלי משים הדעת, במקרה לפני כחודש חשבתי כמוך ושכחתי..

      תודה על הפוסט. *בקרוב..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל