כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    ברלין שלי (רשימה מצולמת)

    47 תגובות   יום שבת, 18/3/17, 17:55

    זו לא הפעם הראשונה שלי בברלין, מקווה שגם לא האחרונה, אני אוהבת את ברלין ולאהבה אין הסברים. אף על פי כן מתעורר בי איזה  צורך להסביר.

    ברלין, בעצם כל עיר גרמנית, ובעיקר הגרמנית הנשמעת ברחובות,  מחזירים אותי הביתה, לעיר בשלזיה התחתונה, שבה נולדתי וגדלתי , לגניצה, או לגניץ בשמה הגרמני.

    עיר שבה ישבו בני אדם לפני הספירה, עיר שבנויה בסגנון גותי, אבל לא חסרה מונומנטים סטליניסטים, עיר קוסמופוליטית, הטרוגנית, שחרבה במלחמת העולם השניה וברחובותיה בשנות החמישים והשישים אפשר היה לשמוע פולנית, רוסית, גרמנית ויידיש. עיר מלאת רבדים, ספוגה קרבות ומלחמות, עיר שזורמת בה הקטשווה ובאדמתה פחם ונחושת, אולי בשל כך עברה מיד ליד. הגרמנים חמדו אותה, הפולנים והרוסים גם כן רצו בה. כשהוקם מסך הברזל בין המערב למזרח אירופה, היה בלגניצה, בשל קרבתה לגבול הגרמני, המחנה הגדול ביותר של הצבא האדום, עד כי נקראה "מוסקבה הקטנה".


    https://en.wikipedia.org/wiki/Legnica

     

    די שאשמע מלה גרמנית וכמו מצת היא מדליקה בי זכרון, שדבק לתודעתי ואיננו מרפה. לא משנה מה אעשה ומה אחווה בערים הגרמניות, הזכרון הזה, נמצא שם בתחתית התודעה, נאבק על תשומת הלב ומסיח את הדעת ממה שהווה.

     

    אף שהשעה ארבע אחר הצהריים, חשוך כבר. חשכה צהובה, תערובת של ערב מקדים, אור פנסי רחוב ולובן שלג שורה בכל. המִדרכה חלקה. ואף שמתחשק לי לרוץ, להגיע כבר הביתה, לברוח מההיטלרובקה ומהפסנתר השחור שלה, אני חייבת להאט, אי אפשר לרוץ על קרח, אני לא יודעת. אני בת שש, אולי בת שבע, סטלין, בעל השפם השחור, מראה לעולם, מה זה, מעמיד אותו על מקומו. ההיטלרובקה (הנאצית) היא המורה שלי לפסנתר, אני שונאת ללמוד אצלה, אני שונאת את הפסנתר שלה, אני שונאת אותה. איך אני יכולה בכלל ללמוד אצלה. ההיטלרובקה  דווקא פונה אלי בפולנית. כולם סביבי מדברים פולנית: הפולנים מדברים פולנית, היהודים מדברים פולנית וגם הגרמנים מדברים פולנית, כדי שלא יזהו אותם כגרמנים, אף על פי כן תמיד מזהים אותם. רק קציני הצבא האדום, אדוני הארץ, מניחים שכולם מבינים אותם, מרשים לעצמם לדבר רוסית, "זה נשו רודזינו!" (בעד מולדתינו) הם צווחים ברוסית, ברחובות העיר, לקצב המרש.

    אדי הוודקה והבירה מוסיפים להם תחושת אדנות, שרק השיכורים הפולנים משיבים עליה ביריקה. באחד כזה, בשיכור, גוש סמרטוטים שרוע בשוליים המושלגים של המדרכה, אני פוחדת להתקל, מנסה לעקוף איכשהו את שלולית ההפרשות שלא קפאה עדיין.

     

    איך אני יודעת שהמורה שלי לפסנתר היא היטלרובקה. אין לי מושג, אבל אני יודעת, מההיטלרובקה צריך להזהר. כי אף פעם אי אפשר לדעת.

     

    ממרחק של זמן, אני מבינה, כמה שנאה ספגו הגרמנים (אלו שלא הצליחו לברוח, אלו שלא יכלו לברוח, אלו שלא נתנו להם לברוח)  בשנות החמישים והשישים,  איזה שעיר לעזאזל היוו,  איזו מרקקה היו לאנשים סביבם, שלא נרגעו מטראומת המלחמה.

     

    גם מטפלת היתה לנו, בעצם היא טיפלה באחי הקטן, פאני יוליה קראו לה, או נכון יותר פראו יוליה. שיערה האפור היה אסוף בפקעת ותמיד, אבל תמיד, טיפה היתה תולה בקצה נחירה הימני. הפולנית שבפיה היתה משונה, אחרת מזו שבפי חברי או הורי. פאני יוליה דברה פולנית במבטא גרמני, די היה בזה להשניא אותה גם עלי.


    ''

    אנדרטה לזכר יהודי אירופה

    ''

    ''

    ''

    צבעוניות חדשה, ברלין שכחה שהיא שייכת ליקלנד

    ''

    גשם בברלין

    ''

    פסל רחוב או שיפוצים

    ''

    מציצים, "מאחורי הגדר" - בית קברות יהודי, פרנזלאוור ברג, ברלין

    ''

    "לקיר, מאחורי הקיר, שולחת העיר את הפשפשים", הרובע היהודי, ברלין

     

     

    תשאלו, מה כל זה קשור לברלין. לא קשור ובכל זאת קשור.

     

    בברלין של היום, בברלין היפה, הנקיה, המשופצת והמשתפצת כל הזמן, בברלין שקירות בניניה מתחדשים בצבעים מרהיבים, כאילו היתה כן ציור עכשווי ענק, בברלין השומרת ומשמרת את קורותיה על שלטים ובאולמות מוזיאונים, במוזיאון הקולנוע, במוזיאון גרופיוס, במוזיאון הטרור והסטאסי, בברלין הצעירה, הקצבית, בברלין שלא בורחת מאחריות, בברלין שלמרות צבעוניותה וחדשנותה, כל לבנה בקיר, כל לוח מתכת מספרים את קורותיה, פה גר זה וזה, מפה נשלח, משם הוגלה, פה התרחש כך ושם אחרת, באלכסנדרפלאץ, בפוטסדאמר פלאץ, על השפרה, בברלין על מסעדותיה הבינלאומיות, על הניחוחות ממזרח וממערב, שמגרים נחירי עוברים ושבים ומזמינים אותם פנימה, במסעדה קוריאנית קטנטונת וזולה ברובע פרנזלאוור ברג, שלפי השמועה, אנגלה מרקל אכלה שם לפני שבוע, אבל לא הצטלמה והשמועה רק עברה מפה לאוזן, בברלין ההטרוגנית, שמגוון ההולכים ברחובותיה מזכיר את ניו יורק,  בברלין שלא עוצרת לרגע מתנופת הבניה וההתחדשות, בברלין שממציאה את עצמה מחדש, בין צלילי השפה הגרמנית, מהדהדים בראשי קולותיהם של ההיטלרובקה, שנסתה לשוא ללמד אותי לנגן, קולה של פראו יוליה, קולו של סטאך, חבר של העוזרת שלנו, הם ושכמותם  אחראים לכל מה שקרה. הם רצחו, הם פשעו, אף שאין ולא היה קשר בין המחשבות  שבראשי ובין המציאות, אישית הם לא פשעו, גם הם  היו קורבנות.


    לכי, מחקי בראש קבצים, שתקועים שם מילדות.


     

    ''

    ''

    מעבר להולכי רגל: מאחור משפצים בנין/ארמון, בינתיים ציירי הגרפיטי חוגגים. הרובע היהודי, ברלין

    ''

    בחוץ קור כלבים, אבל צבעוניות הכסאות מזמינה, הרובע היהודי, ברלין

    ''

    בשוק יום ראשון של אלטע זאכען

    ''

    מפתחות  לגן העדן, בשוק יום ראשון של אלטע זאכען

    ''

    עם כאלה עלינו לארץ, בשוק יום ראשון של אלטע זאכען,  על השפרה

    ''

    מנגל בחוצות ברלין הקפואה

    ''

    גלריה לאמנות, הבנין עשוי ממכולות ישנות, פרנזלאוור ברג, ברלין

    ''

    פוטסדאמר פלאץ

    ''

    שלוש קדוש, פוטסדאמר פלאץ

    ''

    ''

    בונים ומשפצים, משפצים ובונים

    ''

    צ'קפוינט צ'רלי, הצגה לתיירים - זה מה שנותר מהאימה

    ''

    תופסים גשם על השפרה

    ''

    ''

    והשפרה זורם לו, מה איכפת לו מההסטוריה, עד אילם

     


     

     https://www.youtube.com/watch?v=PXVo-IhQfpk

     

    כתבה וצלמה באבא יאגה

     כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה (C)

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 21:45:
      אכן, ברלין מזוויות אחרות.
        אתמול 21:15:

      ברלין לא שלי וכנראה שגם לא תהיה.

      יחד עם זה, תאורי ברלין והרקע שאת מביאה איתך אליה, מרתקים

        אתמול 20:08:
      גם עלי ברלין אהובה מאוד. תודה
        אתמול 11:51:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2017-03-25 10:14:30

      עיר מרגשת- זקנה וצעירה ביחד
      נכון מאד, תודה שוש

       

        אתמול 11:51:

      צטט: נבבבבבבב 2017-03-23 22:10:55

      תמונות טובות, וכתבת פשוט נפלא.
      שמחה שכך, תודה רבה

       

        אתמול 10:14:
      עיר מרגשת- זקנה וצעירה ביחד
        23/3/17 22:10:
      תמונות טובות, וכתבת פשוט נפלא.
        23/3/17 21:35:

      צטט: נוסע בזמן 2017-03-23 16:45:40

      עיר חד פעמית.. תודה על התמונות והסיפורים
      תודה על הביקור

       

        23/3/17 16:45:
      עיר חד פעמית.. תודה על התמונות והסיפורים
        22/3/17 21:03:

      צטט: עמנב 2017-03-22 15:32:23

      כל הכבוד לכתיבה ולצילומים, באבא יאגה. כצבר, בן לחלוצים שעלו לפני השואה, המטענים שלי פחותים משלך, אך די לי בכך שכל בני המשפחות של הוריי, שנשארו מאחור, עלו בעשן השמימה. כף רגלי לא דורכת בגרמניה, אוסטריה ודומיהן, למרות התמורות שחלו, ולמרות הנופים ואוצרות התרבות. תצילינה אוזניי למשמע השפה! כל טוב, עמוס.
      אני לגמרי מבינה, עמוס, ובכל זאת, האם אתה יודע ומודע לכמות המוצרים או השירותים שגרמניה או גרמנים מעורבים באספקתם, ושאיננו  יודעים שאנחנו משתמשים בהם. לצערי בעולם של תאגידים בינלאומיים וגלובליזציה אנחנו בדרך כלל לא יודעים של מי השירותים או המוצרים שאנחנו צורכים. רק טוב

        22/3/17 15:32:
      כל הכבוד לכתיבה ולצילומים, באבא יאגה. כצבר, בן לחלוצים שעלו לפני השואה, המטענים שלי פחותים משלך, אך די לי בכך שכל בני המשפחות של הוריי, שנשארו מאחור, עלו בעשן השמימה. כף רגלי לא דורכת בגרמניה, אוסטריה ודומיהן, למרות התמורות שחלו, ולמרות הנופים ואוצרות התרבות. תצילינה אוזניי למשמע השפה! כל טוב, עמוס.
        21/3/17 18:38:

      צטט: ~בועז22~ 2017-03-21 17:32:59

      רשומה מרתקת!
      וכמו מגיבים אחרים, לפני..., קצת קשה לי להתנער

      לגמרי מאותם ה"קבצים" שאת מזכירה אותם: גרמניה,

      השפה הגרמנית..., וכו'.

      נכון, זאת אינה הגרמניה של "אז", כפי שמעידים על כך

      אפילו שניים מחברי הילדות שלי, אחים. הם נמצאים שם

      כבר עשרות שנים וחיים ברווחה כלכלית יוצאת דופן. כך גם

      מעידה אחותם של השניים אשר מרבה לבקר שם, בברלין.

      אבל כול אחד מהם, באופן נפרד, גם מעיד על זרמים
      שחלקם מורגשים היטב וחלקם זורם בשקט מאיים מתחת

      פני השטח, זרמים אשר נותנים להבין שדבר-מה עדיין נותר

      שם, והוא נמצא שם שלא על מנת להסתלק משם, ותחושת

      האי-נוחות רק מתגברת והולכת... 

       

      כן, אני מבינה את אי הנוחות, ומכירה בה מילדות כמעט בכל מקום שאני נמצאת בו, אפילו בארץ מגניב ! ובעיקר כשאני מנסה להסביר את המתרחש פה. די בזה כדי שאי הנוחות תגבר ותלך... תודה רבה, בועז

        21/3/17 18:30:

      צטט: עמי100 2017-03-21 12:16:05

      נתת לי להרגיש כאילו אני ביקרתי שם..יופי של צילומים
      כן, הרגשתי שהצטרפת, שמחה שכך

       

        21/3/17 18:27:

      צטט: התרנגול 2017-03-21 11:38:27

      בחירה טובה של הצילומים, מעבירים אווירה אמיתית, לא של תיירות מלוקקת.
      תודה, התרנגול, לא מהמלקלקים אנוכי מגניב
        21/3/17 17:32:

      רשומה מרתקת!
      וכמו מגיבים אחרים, לפני..., קצת קשה לי להתנער

      לגמרי מאותם ה"קבצים" שאת מזכירה אותם: גרמניה,

      השפה הגרמנית..., וכו'.

      נכון, זאת אינה הגרמניה של "אז", כפי שמעידים על כך

      אפילו שניים מחברי הילדות שלי, אחים. הם נמצאים שם

      כבר עשרות שנים וחיים ברווחה כלכלית יוצאת דופן. כך גם

      מעידה אחותם של השניים אשר מרבה לבקר שם, בברלין.

      אבל כול אחד מהם, באופן נפרד, גם מעיד על זרמים
      שחלקם מורגשים היטב וחלקם זורם בשקט מאיים מתחת

      פני השטח, זרמים אשר נותנים להבין שדבר-מה עדיין נותר

      שם, והוא נמצא שם שלא על מנת להסתלק משם, ותחושת

      האי-נוחות רק מתגברת והולכת... 

        21/3/17 12:16:
      נתת לי להרגיש כאילו אני ביקרתי שם..יופי של צילומים
        21/3/17 11:38:
      בחירה טובה של הצילומים, מעבירים אווירה אמיתית, לא של תיירות מלוקקת.
        21/3/17 09:35:

      צטט: שולה63 2017-03-21 06:35:14

      בקרתי בגרמניה לפחות 6 פעמים ופעם אחת בברלין.מאד מענין מה שקורה שם.תודה על הצילומים. אחייניתי הצברית עברה לשם כדי לעשות דוקטורט ו מספרת על עיר קוסמופוליטית.אבל השפה הזו מעבירה בי צמרמורת כל פעם מחדש
      לגמרי מובן, שולה, אם כי אם מקשיבים היטב, השפה הנשמעת ברחובות שונה בטונים, לפעמים עד כדי תהייה, האם זו אותה שפה שזוהמה אז. תודה לך.
        21/3/17 06:35:
      בקרתי בגרמניה לפחות 6 פעמים ופעם אחת בברלין.מאד מענין מה שקורה שם.תודה על הצילומים. אחייניתי הצברית עברה לשם כדי לעשות דוקטורט ו מספרת על עיר קוסמופוליטית.אבל השפה הזו מעבירה בי צמרמורת כל פעם מחדש
        20/3/17 16:05:

      צטט: גלית א' 2017-03-20 09:47:56

      וואו, חתיכת היסטוריה את סוחבת עלייך.

      לעניין השפה שמעוררת געגוע - בשביל המון אנשים גרמנית היא שפה משוקצת שקשה להם לשמוע. אני זוכרת שבצעירותי התחלתי לראות סרטים גרמנים בקולנוע - וים ונדרס, פרסי אדלון - והיה לי נורא מוזר לשמוע אנשים מדברים בגרמנית על אהבה ויחסים, למשל, על ענייני דיומא שאינם קשורים למלחה"ע ה-2. בשבילי גרמנית הייתה שפת ההשמדה ונזקקתי להסתגלות מסוימת בשביל שתפסיק לעשות לי צמרמורת.
      אני חושבת שעל רקע המתרחש בעולם, גרמניה היא היום אי של שפיות ודמוקרטיה והתנהלות תקינה. זה עוזר להפריד בין הגרמנים של אחרי המלחמה לבין אלה של אז ולהפסיק להאשים אותם.

       

      יופי של צילומים. גם בעיניי ברלין נהדרת.

      נכון, כובד ההסטוריה, ואף על פי כן אני צוחקת לפעמים, כשמכריחים אותי מגניב, גם אני חושבת שגרמניה היא אי של שפיות, גם בזכות מרקל, אבל לא רק, אולי גם בגלל הטראומה האיומה שהביאה על העולם ועל עצמה

       

        20/3/17 09:47:

      וואו, חתיכת היסטוריה את סוחבת עלייך.

      לעניין השפה שמעוררת געגוע - בשביל המון אנשים גרמנית היא שפה משוקצת שקשה להם לשמוע. אני זוכרת שבצעירותי התחלתי לראות סרטים גרמנים בקולנוע - וים ונדרס, פרסי אדלון - והיה לי נורא מוזר לשמוע אנשים מדברים בגרמנית על אהבה ויחסים, למשל, על ענייני דיומא שאינם קשורים למלחה"ע ה-2. בשבילי גרמנית הייתה שפת ההשמדה ונזקקתי להסתגלות מסוימת בשביל שתפסיק לעשות לי צמרמורת.
      אני חושבת שעל רקע המתרחש בעולם, גרמניה היא היום אי של שפיות ודמוקרטיה והתנהלות תקינה. זה עוזר להפריד בין הגרמנים של אחרי המלחמה לבין אלה של אז ולהפסיק להאשים אותם.

       

      יופי של צילומים. גם בעיניי ברלין נהדרת.

        19/3/17 22:32:

      צטט: HagitFriedlander 2017-03-19 20:06:30

      רשומתך מרתקת כתמיד מתבוננת מרחוק בצורה שמקרבת ומביאה את האישי שלך שכרוך עם ההסטוריה שלא ניתן למחוק ולא לשפץ...הצילומים גם
      תודה רבה, חגית  שמחה לשמוע

       

        19/3/17 22:31:

      צטט: א ח א ב 2017-03-19 18:18:24

      ברלין ברלין ... :)
      כמו ראש פינה!מגניב
        19/3/17 20:06:
      רשומתך מרתקת כתמיד מתבוננת מרחוק בצורה שמקרבת ומביאה את האישי שלך שכרוך עם ההסטוריה שלא ניתן למחוק ולא לשפץ...הצילומים גם
        19/3/17 18:18:
      ברלין ברלין ... :)
        19/3/17 17:51:

      צטט: דניאלה אמהג. 2017-03-19 15:03:07

      נהניתי, כרגיל, מהטקסט והצילומים שלך.

      מהסממנים שהכי הרעידו אותי בזוועתן בברלין- לוחיות המתכת הקטנות המותקנות במדרכות ועליהן שמות ותאריכי לידתם והירצחם של מי שגרו בסביבה כולל פעוטות, וגם - בית המלאכה לעיוורים של אוטו ויידט.

      כן, זוכרת את הלוחיות מבקורים קודמים, גם את תחנת האיסוף של היהודים ברכבת. ועוד עוד..., תודה רבה, דניאלה

       

        19/3/17 17:50:

      צטט: P65 2017-03-19 14:44:36

      ולחשוב על הזוועות שהתרשו שם איזה 72 שנה אחורה
      נכון, ותודה רבה

       

        19/3/17 17:49:

      צטט: bonbonyetta 2017-03-19 13:04:43

      * תודה על המראות, התמונות, והחוויות. מעולם לא הייתי בברלין. כעת, דרכך אני קצת קצת חווה אותה.
      תודה רבה שהצטרפת אלי

       

        19/3/17 17:48:

      צטט: דוקטורלאה 2017-03-19 10:02:47

      בבית - דברנו בשפה גרמנית. אבא לא הצליח להשתלט על השפה העברית ואמא שלטה באידיש (מבית הוריה). אבא לא הירשה לדבר נגד התרבות הגרמנית. הוא ייחס את המלחמה ותוצאותיה לאנשים מסויימים שקמו בגרמניה, בזמן מסויים. אמי ואני "נשבענו" אז לא לבקר לעולם בגרמניה. עם נישואי פגשתי באדם שהסכים לשבועתנו, מסיבות משפחתיות. נסענו לטיולים, אבל בגרמניה לא בקרנו, אני חושבת שזה היה יותר מקרה מהחלטה. זכור לי כי במשפחת חותני החרימו גם מכוניות גרמניות. אבל כל החרמות הללו היו עניין זמני, לא יותר. האדם מצליח לשכוח. נהניתי מאד מהתמונות שהבאת. תמשיכי לטייל ולהינות.
      תודה רבה, דוקטור לאה. אני זוכרת את ההחלטות האלה, לא לקבל פיצויים, לא לנסוע לגרמניה, לא לקנות מכוניות גרמניות, הייום בתקופת הגלובליזציה, אם נבדוק בציציותיהן של חברות נוותר על הרבה שירותים ומוצרים. יחד עם זאת אני מבינה את ההחלטה שלך.
        19/3/17 17:46:

      צטט: ד. צמרת 2017-03-19 09:36:12

      הישראלים הביריונים שחוטפים נדל"ן באיאורופה, מוציאים את העיניים למקומים. לאט לאט גג בעוד 20 שנה יסולקו כולם משם באש ותמרות עשן. אבל זה טוב שיש הרבה ישראלים בחו"ל.
      זה מה שקורה? לא מכירה את הפן הזה, או מכירה אותו פחות. אני אוהבת לבקר בברלין

       

        19/3/17 17:43:

      צטט: rossini 2017-03-19 06:19:28

      הבאת בדיוק בזמן.

      אבקר שם בחודש הבא.

      היות וזו תהיה פעם הראשונה,חשבתי לעצמי שרוצה לראות את ברלין העכשיוית,

      את שלושת בתי האופרה וגם את הפילהרמונית המפוארת. את "פרגמון " גם.

      נירא לי אבל שלא אצליח להתנתק מעברה...

      משוכנעת שתהנה כולל הסבל! כיאה לנו

       

        19/3/17 17:42:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2017-03-18 23:52:18

      אהבתי את התמונות שלך, שמראות פן אמיתי של העיר
      אהבתי את התגובה שלך

       

        19/3/17 17:41:

      צטט: זונות פוליטיות 2017-03-18 23:04:21

       

      ''

      איזה כייף, תודה רבה על השיר

        19/3/17 17:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-03-18 20:58:16

      תודה! ברלין מושכת- ודוחה. נראה...
      זה ממש נכון, בשנים האחרונות היא מושכת יותר ויותר

       

        19/3/17 17:38:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-03-18 20:23:27

      תמונות מרתקות. תודה על השיתוף באבא יאגה.
      תודה על הקריאה, רחלי

       

        19/3/17 17:37:

      צטט: נירית גלעד 2017-03-18 18:10:05

      ברלין הנהדרת. תודה על השיתוף בחוויות האז והעכשיו.
      מסכימה לגמרי. תודה שקראת והגבת

       

        19/3/17 15:03:

      נהניתי, כרגיל, מהטקסט והצילומים שלך.

      מהסממנים שהכי הרעידו אותי בזוועתן בברלין- לוחיות המתכת הקטנות המותקנות במדרכות ועליהן שמות ותאריכי לידתם והירצחם של מי שגרו בסביבה כולל פעוטות, וגם - בית המלאכה לעיוורים של אוטו ויידט.

        19/3/17 14:44:
      ולחשוב על הזוועות שהתרשו שם איזה 72 שנה אחורה
        19/3/17 13:04:
      * תודה על המראות, התמונות, והחוויות. מעולם לא הייתי בברלין. כעת, דרכך אני קצת קצת חווה אותה.
        19/3/17 10:02:
      בבית - דברנו בשפה גרמנית. אבא לא הצליח להשתלט על השפה העברית ואמא שלטה באידיש (מבית הוריה). אבא לא הירשה לדבר נגד התרבות הגרמנית. הוא ייחס את המלחמה ותוצאותיה לאנשים מסויימים שקמו בגרמניה, בזמן מסויים. אמי ואני "נשבענו" אז לא לבקר לעולם בגרמניה. עם נישואי פגשתי באדם שהסכים לשבועתנו, מסיבות משפחתיות. נסענו לטיולים, אבל בגרמניה לא בקרנו, אני חושבת שזה היה יותר מקרה מהחלטה. זכור לי כי במשפחת חותני החרימו גם מכוניות גרמניות. אבל כל החרמות הללו היו עניין זמני, לא יותר. האדם מצליח לשכוח. נהניתי מאד מהתמונות שהבאת. תמשיכי לטייל ולהינות.
        19/3/17 09:36:
      הישראלים הביריונים שחוטפים נדל"ן באיאורופה, מוציאים את העיניים למקומים. לאט לאט גג בעוד 20 שנה יסולקו כולם משם באש ותמרות עשן. אבל זה טוב שיש הרבה ישראלים בחו"ל.
        19/3/17 06:19:

      הבאת בדיוק בזמן.

      אבקר שם בחודש הבא.

      היות וזו תהיה פעם הראשונה,חשבתי לעצמי שרוצה לראות את ברלין העכשיוית,

      את שלושת בתי האופרה וגם את הפילהרמונית המפוארת. את "פרגמון " גם.

      נירא לי אבל שלא אצליח להתנתק מעברה...

        18/3/17 23:52:
      אהבתי את התמונות שלך, שמראות פן אמיתי של העיר
        18/3/17 23:04:

       

      ''

      תודה! ברלין מושכת- ודוחה. נראה...
        18/3/17 20:23:
      תמונות מרתקות. תודה על השיתוף באבא יאגה.
        18/3/17 18:10:
      ברלין הנהדרת. תודה על השיתוף בחוויות האז והעכשיו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין