כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    על "שפינוזה" ו"ימימה" – שפות הדורשות ביאור

    0 תגובות   יום ראשון, 19/3/17, 16:56

    על "שפינוזה" ו"ימימה" – שפות הדורשות ביאור

     

    כאשר שתי נורמות מתנגשות זו בזו, כאשר שני ערכים מתנגשים זה בזה, כאשר שתי אידיאולוגיות סותרות זו את זו, כאשר השפות שונות, המשמעויות שונות, מתפתחת דרך שלישית המבקשת לפייס את הנורמות, הערכים, האידיאולוגיות והדתות הלעומתיות.

     

    שפת הפיוס בדרך כלל מסורבלת יותר ושוברת מערכים לשוניים, תחביריים, מורפולוגים, אפיסטמיים, פונולוגיים ועוד. אם לבחון את שוליה של תקופת האינקויזיציה במאה החמש עשרה ובמאה השש עשרה, נראה כי אידיאולוגיות ורעיונות מדעיים שסתרו את הזרם המרכזי בנצרות וביהדות עברו תהליכי שמד וייסורים החל מאוריאל ד-אקוסטה בהולנד (התאבד ביריה לאחר 17 שנות נידוי) , דרך שפינוזה (נדוי וחרם) , ג'ורדאנו ברונו (הועלה על המוקד), קופרניקוס (חשש מפרסום תגליותיו), גלילאו גלילי (נשפט ונאסר), יוהאן קפלר (ברח מפראג), דקארט (חשש לפרסם בגלל מאסרו של גליליאו בסופו הורעל בזרניך), והיו נוספים שכתיבתם "הילכה בין השורות", נוסחי הכתיבה המסורבלת, המסתירה, המגבבת פעלים, מושאים ונשואים, המכפילה פעלים ומשתמשת באוגדים ובינונים נקראת כתיבה פריפראסטית. וַיהי ביום ההוא, אינו דומה להיה ביום ההוא. כתיבה כזו משברת את המסר, מעקמת אותו, מרתכת משמעויות למציאות שונה, מאפשרת להתחמק, להצטדק, לפייס.

     

    פילוסופים וחכמי-העת של המאות החמש עשרה והשש עשרה מאנו לפרסם את רעיונותיהם מחשש הכנסיה. גם ביהדות לאחר גרוש ספרד התפתחה יראה מפני פרסום רעיונות חדשים, במיוחד אצל אותם אנוסים שחייבים היו לנהוג על פי צו מלכות. אצל אלו שברחו מפורטוגל (נרדפו עד חורמה יותר מאשר בספרד) התפתח דפוס מהיר של חזרה לחיק היהדות. מומרים לשעבר, שהקימו קהילה יהודית באמשטרדם, היו חייבים לשמור על צעדיהם הן כחברי קהילה יהודית והן כמי שאינם מאיימים על הרוב הנוצרי באמונותיהם. הקהילה הזו הקימה בתי חינוך בעברית, בתי כנסת, בתי מדרש, ויחד עם זאת שלחה את ילדיה לחינוך ה"אחר". ילדים אלו ידעו לדבר פורטוגזית, ספרדית, הולנדית ועברית. רמת השליטה בשפות הללו, נמצאנו למדים מהביוגראפיה של שפינוזה שלמד גם לטינית, רומית, ושלט גם בארמית. שפינוזה מספר שהלואי ויכול היה לכתוב את ספרו ומאמריו בשפה בה הוא שולט היטב (אנחנו מניחים שזו הייתה העברית). את הספר כתב בעזרת אחרים ששלטו בשפה הלטינית בה לא שלט היטב. יותר מכך, את מאמרו הראשון שפרסם: מאמר תיאולוגי-מדיני, כתב בלטינית (תורגם על ידי חיים וירשובסקי לעברית) ואף פרסם אותו בעילום שם. הספרון הזה זכה לחמש מהדורות והיה לרב-מכר באותה תקופה. שמו של שפינוזה לא התנוסס עליו. ספרו השני : תורת המידות (תרגום של יעקב קלצ'קין) יצא תחת השם "אתיקה" לאחר מותו של שפינוזה, כך שלא זכה כלל לברך על המוגמר.

     

    שפינוזה, אבי הרציונאליזם, הפאנתאיסט הראשון, שהשים את כל היקום באלוהים במקום "לית אתר פנוי הימנו..", חצב מכתשים מסוכנים באמונתם של נוצרים ויהודים כאחד. ההתבוננות שלו על יהדות כמבנה פוליטי אד הוק, אפילו מנבאת את חזרתם לציון וחוזה את ניצני הציונות כהיבט דיכוטומי של אמונתם (רק בארצם יוכלו להגשים את ממלכת האלוהים). שפינוזה גילה מחשבה חדשה שלא תאמה את תקופתה. שפתו מפותלת, מלאת תגים, אך בנויה לתלפיות מבחינת ההיסקים האינדוקטיביים (ממש על פי 13 ההגיונות לקריאת התורה). שלשלת ההיסקים שלו נבנית כמשפטים, כאכסיומות, כפרדיגמות זרות ליהדות ולנצרות.

     

    אך...

     

    אך שפינוזה לרגע לא זנח את היהדות, לא זנח את אמונתו באל אחד, את התפילות, את כוונת התפילה, את הדמעות האמיתיות לעת תחנון, את הכריעה בהודייה לבורא.... השילוב הזה בין אמונה, ידיעת משניות, גמרא, קבלה, זוהר, פילוסופים אחרים כאפלטון, ואריסטו ושליטתו בברית החדשה יצרה גם את שפת הכתיבה המיוחדת שלו למרות מגבלות הלטינית.

     

    הקושי העצום לתרגם את הספר הביא לוורסיות תרגום שונות ומשונות, אך את אחד השיאים המזהירים בעולם התרגום סיפק יעקב קלצ'קין ששלט בשפות רבות והיה עצמו תלמיד חכם ובנו של הרב אליהו קלצ'קין, נכדו של הרב משה הירש קלצ'קין, שכל אחד מהם היה גאון בפני עצמו ורשימת הפרסומים של שלשלת קלצ'קין מפארת את ארון הספרים היהודי: הן בפסיקת הלכות, הן בהנהגת קהילה דתית, הן בידיעת משניות וגמרא ע"פ, הן בשיעורים החשובים שניתנו בגלות ובירושלים, והן במיקומם בין גאוני הדורות. התרגום מביא בסיסי מידע עליהם נשען ברוך בנדיקטוס שפינוזה. זה יופיו של התרגום המליצי הזה שכאילו נכתב בידי מומר ששב לעמו. השניות הזו מבעבעת לאורך כל התרגום. לעומתו, חיים וירשובסקי שתרגם את "מאמר תיאולוגי-מדיני" הוא חלוץ חקר הקבלה הנוצרית ותרגומו נשען על בסיסי ידע מקיפים שאין מתרגם רגיל מסוגל להבחין בהם בקריאת הטקסט המקורי.

     

    לפני 10 שנים תרגם ירמיהו יובל את "תורת המידות" והשאיר את השם הלטיני "אתיקה". השם המקומם. "תורת המידות" היא תורה יהודית, נשענת על מסורות יהודיות, מה שמאפיין יהודי מומר השב לכור מחצבתו. אתיקה היא ביטוי לטיני המעוות את תורת המידות ועשוי להעיר את מתנגדי השינוי בקרב הנוצרים עצמם, בחינת "מי אתה שתאמר לנו כיצד לנהוג?".

     

    מכאן אני מבקש להסיט את האלומה אל סימי אביטן שנולדה בקזבלנקה, ואף סיימה את לימודיה התיכוניים שם. סימי מהגרת לישראל ומתחילה ללמד בבית ספר יסודי. מוצאה ממשפחת דיינים ממראכש ודבקותה נודעה בקרב בני המשפחה. מבאר שבע היא עוקרת לאחר מות בעלה ולומדת פסיכולוגיה בתל אביב (לתואר שני)... תורת המידות שלה מזכירה את המידות של המהר"ל. מידה וקצותיה. מהות ועומס, שליטתה בתורת הנסתר בולטת בטקסטים שהיא מותירה אחריה. היא משנה את שמה מסימי לימימה... היא אינה מפרסמת את רעיונותיה בדיוק כמו כל חכמי העת של המאה השש-עשרה שבע עשרה... הטקסטים שנותרו ממנה קשים לפענוח ומחייבים ידע רחב כדי לשוב ולחוות את שהטמיעה בתלמידיה, הלימוד בקבוצות קטנות... רבים לא ראו את פניה כלל.. לשונה מסורבלת.. כמי שחיה במציאויות שונות, בשפות שונות, בתחומי ידע שונים, היא נשענת על בסיסים הזרים לצמאי הדעת של שנות השמונים בישראל.,, תאבי השינוי... כמו כל פילוסוף ענק אף היא מותירה אחריה תלמידים, חוקרים, כותבים, חסידי דרך ואחרים המעריצים את מורשתה לחברה צרכנית, רדודה וחסרת כיוון.

     

    לצופים מבחוץ נראית תופעת ימימה כסטייה טרנדית, אך אלו הדבקים בדרך הלימוד מבינים כי נמצאה להם דרך לימוד מוכחת, דרך לימוד המסוגלת לפקח על מבנה הנפש בחינת נטרול ופיקוח על שאריות העומס והכוונה לקראת הגשמת מהותו של כל ברוא עלי אדמות. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין