כותרות TheMarker >
    ';

    פתיחה

    ארכיון

    0

    חשמלית ושמה תשוקה

    0 תגובות   יום ראשון, 19/3/17, 21:18

    "שים הילוך וסע" אומר לי עומר שמוסר לי את המכונית ביום חמישי אחר הצהריים.

    סיבוב סתמי של המפתח במתג ההתנעה (למה אין כפתור ???) לא עושה כלום.

    העברתי להילוך נסיעה ו..... שקט.

    לא שומעים כלום כשהנירו מחליקה לדרכה.

    על לוח השעונים החצוי מבשר המידע כי באפשרותי לנסוע כמעט 800 ק"מ בין התדלוקים.

    על המראה הפנימית נרשמה הבעת תימהון. נתון מרשים לכל הדעות.

    בסוף השבוע נירו פתחה לי דלת.

    נירו, אחת המכוניות המדוברות והחדשניות בשוק נותנת לך קדימון לשונותה כבר ברגע שאתה פותח את הדלת.

    תחושה של דלת מסיבית כפי שיש ברכבים גרמניים יקרים ויוקרתיים ממנה פי כמה, וזו רק ההפתעה הראשונה בסדרה ארוכה של הפתעות שיתגלו לי טיפין טיפין.

    הכנתי לנו לו"ז צפוף וארוך, נראה אם נעמוד ביעדים ומי ישבר קודם.

     

    יום שישי בבוקר החזאי מבטיח יום פושר – אפרורי, ולא חם ולא קר. יום מתאים לטיול בין הפריחות של תחילת האביב.

    לאחרונה יצא לי לבקר לראשונה ביער שוהם (כניסה מאזור התעשייה החדש על כביש 444 לכיוון צפון).

    יער אמנם עוד מוקדם לקרוא לגבעה הירוקה, אבל שפע מקום ושבילים מאפשרים לכל חובב טבע למצוא פינה שקטה לפיקנוק, אבל לא רק !

    במרכז היער שוכנת פנינה ארכיאולוגית בשם כנסיית הינשוף, ובמתכוון לא ארחיב עליה את הדיבור, שווה לבוא ולהתרשם.

    יער שוהם אינו מרובה בשולחנות למעט ריכוז של שניים-שלושה מרכזים, אבל שלל כלניות אדומות יש בשפע בין כרי העשב והעצים.

    אפשר בנקל להעביר כאן שעות של נירוונה נינוחה כפי שראיתי בתחילת השבוע אנשים הנמצאים בדיוק בפוזה הזאת.

    על שבילי הכורכר הכבושים הנירו מפגינה יציבות וקשיחות של רכב קרוסאובר. המתלים שלה משככים כל זעזוע, הגובה שלה מאפשר מעבר גם בשבילים מחורצים, ואיכות ההרכבה שלה מעידה שיש על מי לסמוך.

    הנירו עולה ופורחת בין המרבדים האדומים, מייפה אותם בדמותה הסקסית והמסתורית. "יש לה עוד הרבה לחשוף בפניי" אני חושב לעצמי, אבל טיבם של דברים כאלה להתגלות לאט, למשוך את הקסם.

    גבעה רמה בפאתי הפארק היא מרפסת תצפית בראשה של גבעת ה"ספלולים והמדוכות", וממנה תצפית מערבה אל מישור החוף ומזרחה לעבר הרי השומרון. בתצפית יש אתר זיכרון לסמל גיא סודאי שנפל ב1994 בלבנון. הגבעה זכתה לשמה בשל שקעים בגדלים שונים שנחצבו בסלע. בימים בהירים ניתן לראות מהגבעה את מישור החוף במערב ואת הרי ירושלים במזרח, וכן ערים וישובים רבים בין צפון לדרום.

    יצאנו מהפארק ופנינו לכביש 444 לכיוון דרום, הפעם היעד היה תל גזר.

    בדרכנו עצרנו ביער לח"י  (ממש ליד משמר איילון), כאן ניצבת אנדרטת לח"י לזכר חללי הארגון, רחש הרוח בין העצים מוסיף הוד לדומיה.

    ממש בכניסה לקיבוץ גזר ישנה דרך כורכר לבנה המובילה עד לתל העתיק. יש שילוט שמכוון את הבאים לדרך החוצה שדות חרושי תלמים רעננים, בצדדיה כרמי זיתים וענבים. גם שם בינות לעצים ישנם מרבדים אדומים כיין של כלניות רעננות שמוסיפות כתמים אדומים בתוך הירוק מסמא העין.

    סבבנו את תל גזר (בו ביקרנו באביב הקודם), חלפנו על פני בריכת מעיין עין וורד המקסים (רצוי להגיע בימים חמיםם יותר להתרעננות), ועל דרך הכורכר הסובבת יצאנו בחזרה אל כביש 424.

    פנינו ימינה לכיוון מזרח, ובצומת מול מנזר לטרון פנינו שוב ימינה ודרומה על כביש 3 עד לצומת נחשון, ומכאן פניה שמאלה מזרחה על כביש 44 לקיבוץ הראל.

    בכניסה לקיבוץ הראל ישנה חורשת אורנים גדולה ובה שטיחים של רקפות וורדרדות בכמויות בלתי נתפסות ולא שגרתיות.

    יום פורח עבר עלינו בשמחה, מחר יהיה משהו אחר מן הסתם.

     

     

    יום שבת בשעה שבע וחצי אני כבר על כביש שש ופניי צפונה. יום מושלם לטיולים מבטיח פקקים צפויים לאלה שעוד רוצים לתפוס שלג בחרמון.

     

    אנשים נורמליים לא קמים ביום החופשי שלהם כל כך מוקדם, הנירו היא סיבה מצוינת לנסיעה רגועה וכיפית.

    הכביש המהיר נותן לה להפגין את עליונותה הטכנולוגית. אני מקבע מהירות אופטימלית רצויה ובקרת המהירות האדפטיבית (נשמע הגדרה סמכותית משהו) מחליטה לפי שמירת המרחק מהרכב שנוסע לפנים מתי להאיץ ומתי להאט את הרכב תוך שמירת מרחק קבועה ובטוחה, בעת חירום המכונית אפילו תעצור מעצמה !!! מערכת שמירת על נתיב מאפשרת לרכב להישאר במרכז נתיב הנסיעה, וההגה שכל הזמן רוטט ביד ומעביר מידע מדויק ומאפשר אפילו להוריד את הידיים מההגה אם במקרה צריך לפוצץ חצ'קון או לקלוף מלפפון. עידן המכונית האוטונומית נמצא על המפתן ולמרות שזו לא מכונית כזאת כהגדרתה נחמד להשתעשע באופציות. (כמובן שכל עוד העסק בשליטה ובריכוז מקסימלי). אנשים חולי שליטה ישנאו את המכוניות האלה. אני מתאהב בקלות ומתמסר לעונג.

    צמד המנועים החשמלי והבנזין מאפשרים לנירו נסיעה שקטה חסכונית ונעימה.

    ברדיו נשמעים במפתיע מבחר שירי דרך מעוררי השראה שרומזים לי שבחרתי נכון.

    "השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק למעיין, לא סלול לא תמיד מסומן, השביל הזה מתחיל כאן" (אהוד בנאי), "זה קרה שהדרך התמשכה לי, זה קרה לא ידעתי איך זה בא לי " (אריק לביא), "גל שוטף את העולם, חום הולךך ונעלם, צחוק מאיר את השמיים, מזכיר שהמשחק נמשךך והחיים יפים כל כך" (אחינועם ניני).

    בקיצור, לפי המוזיקה הבנתי שהולך להיות לי יום מוזיקלי בהחלט, והחיים, הם יפים באמת.

    השמיים היו כחולים לגמרי ושמש פיזרה קרניים מלטפות כשעברתי על פני שלט חום ובו סימן לתצפית.

    מבחינתי זה סימן להבטחה, אי לכך פניתי לכיוון קיבוץ רביד (קצת אחרי צומת גולני לכיוון צפון), ובכביש השומם העולה לקיבוץ נסעתי לאט עד שראיתי את השלט המפנה ל"מצפה ארבל".

    מי שקורא אותי יודע שלארבל נסעתי לפני שנה בערך, והפתיע אותי המצפה המדובר.

     

    דרך הכורכר המובילה נכבשה על ידי פרים מגודלים עם אופציה לסטייקים משובחים, שפצחו בגעיות תימהון בראותם את ההיברידית הראשונה שראו בחייהם. האמת, אני מבין אותם.

    מצפה ארבל מתברר כגבעה מושקעת לזכרו של ארבל רייך וצופה אל העמק שבתחתיתו מבצבצת הכנרת.

    זהו מקום פסטורלי במיוחד. שווה ביקור.

     

    חזרתי אל כביש 65 שמתחבר בצומת קדרים ל-85, ובמחלף עמיעד חובר לכביש 90.

    בצומת מחניים פניתי ימינה לכביש העולה דרך גשר בנות יעקב לרמת הגולן.

     

    מעבר לירדן מורדות הגולן מוריקים וציפורים נותנות קולן בשיר, השקדיות פורחות בוורוד חגיגי מחצינות את בוא האביב.

    יש משהו ביופיו של הטבע שממלא את הנפש.

    שירתתי בצבא בשירות סדיר ובמילואים שנים רבות ברמת הגולן, ומעולם לא יצא לי לעצור במצפה גדות (מעבר לקניית סנדוויץ' אצל הגזלן) ולהקדיש זמן לאתר שהוא גם אנדרטה וגם תצפית.

    אתר מצפה גדות יושב על מוצב סורי שחלש על כל העמק והטריד רבות את הישובים שלמרגלותיו עד שנכבש במלחמת ששת הימים לפני 50 שנה. אי אפשר שלא לחשוב על הקרבות הקשים כשרואים את ביצורי המוצב המאסיביים, את תעלות הקשר הרבות, ואת שליטתו על האזור, ובכל זאת יכולנו לו.

    בחרתי יום נפלא לטיול בו השמיים בהירים ואפשר להשקיף מכאן למרחקים רחוקים.

    גם באתר זה נתקלים ב"מסבירן", אותה עמדה בה ניצב רמקול וקריין מספר את ההיסטוריה המקומית.

     

    הנירו שחיכתה בצייתנות בחניה לא צייצה כשהחלנו לטפס מעלה בכבישים הפתלתלים. יש לה מספיק כוח להתמודד עם כל זווית וסיבוב. בבית המכס העליון ישנה איזו תנופת בנייה להפוך את המקום למלון בוטיק, יש למקום את הפוטנציאל לעשות זאת, כדאי לחכות.

    נסיעה קצרה משם במעלה כביש 91 לפני מחנה צבאי ניצב עוד שלט חום המפנה שמאלה לנחל גילבון.

    לא נעים לי לספר מתי הייתי כאן בפעם הקודמת, רק ארמוז שבעת ההיא הייתה לי אותה כמות שיער, לפני הנדידה לאזורים אחרים שעל גופי.

    שוב עליתי על דרך כורכר כבושה שבצדדיה סימני בוץ טובעני (עוד אתייחס לכך בהמשך), הדרך מובילה בין שרידי מחנה סורי משנות השישים של המאה הקודמת, עד להצטלבות בה ניתן לבחור - פניה ימינה מובילה למפל דבורה, ואילו המשך השביל מוביל אל חניון מפל הגילבון.

    אני בוחר לנסוע את המשך השביל, עד שהגעתי לרחבה גדולה בו העמדתי את הנירו ופניתי אל השביל המסומן בכחול.

    הקרקע של רמת הגולן נחלקת לשני מצבי צבירה,

    בחורף היא בוצית וכבדה, ובקיץ יבשה וקשה ורובה הופכת לאבקת פודרה.

    בימים האחרונים ירדו כאן גשמים, כך שתוך מספר צעדים נעליי (ולא באתי עם הזוג המתאים לכך) הספורט שנעלתי קיבלו תוספת גובה ומשקל בסוליה העבה, מה שהקשה מאד על ההליכה.

    יותר קשה הייתה הירידה התלולה במדרגות המסלעות אל ערוץ הנחל.

    זוהי ירידה חדה וארוכה, מתישה ומפרכת (וזה עוד בירידה, לא רוצה לחשוב מה נדרש לעלות את זה).

    במורד הערוץ שוב ישנה אפשרות בחירה,

    ימינה מובילה למפל דבורה (דרך הערוץ) ושמאלה, במרחק קצר מפל גילבון.

    לא חשבתי רבות בטרם פניתי שמאלה.

    לכאן רציתי לבוא ולכאן הגעתי.

    כמה צילומים הכרחיים והתחלתי לעלות המעלה הערוץ אל מפל דבורה על השביל המסומן באדום.

    על המפה המרחק בין שני המפלים הוא כקילומטר וחצי בסך הכול. השביל חלקלק מאד ובוצי, וכול צעד ופסיעה דורשים מחשבה וריכוז.

    המאמץ הרב נותן את אותותיו בזמן שנדרש להגיע בין המפלים. פה ושם אני פוגש עוד טיילים אמיצים שבאים להתמודד עם היופי והקושי.

    זרם הנחל מתגבר ושאון המים מכים בסלע ככל שמתקרבים למפל דבורה.

    שפן סלעים גדול מופתע מנוכחות האורח הלא צפוי, ובורח להסתתר. אני ממתין לו בסבלנות שיצא, בסוף הוא נכנע, חייך בביישנות, והגיש לי את הצד היפה של הפרופיל שלו.

    בעונה זו של השנה מעבר לבוץ ערוץ הנחל צפוף ומלא בצמחיה ובפרחים מסוגים שונים, וריח הפריחה מטריף חושים.

    ממש סמוך למפל השביל הופך לקשה יותר ויש צורך להיעזר בידיות מתכת שחוברו לסלע ובמדרגות שנחצבו.

    גם כאן מגיעים למרפסת תצפית על המפל וממנה השביל כבר יותר ברור ומוביל במעלה מתון יותר אל חלקו העליון הסמוך לחניון.

    חזרתי אל השביל הכבוש המוביל מחניון מפל דבורה אל מקום חנייתה של הנירו.

    כל הסיבוב הזה גזל ממני כ-3 שעות אטיות, מעייפות ונעימות.

    היה שווה !!

     

    ממש ביציאה מציר המפלים הזה (יש ציר בשם הזה במקום אחר ברמת הגולן), מעבר לכביש 91 ישנה עוד דרך ישנה המובילה ל"קדם – כפר יין".

    סיבוב קצר במקום הראה לי שאצטרך להגיע לכאן במיוחד- גם יקב ("אסף"), גם מסעדה וגם יחידות נופש. בהחלט ראוי בעיני לסקירה נפרדת בעתיד.

     

    בדרכי חזרה החלטתי ספונטנית לעצור בגן לאומי כפר נחום.

    "כפר נחום היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום האתר הוא גן לאומי המשתרע על-פני שטח של 1,728 דונם. על פי המסופר בברית החדשה, ישו קבע בכפר נחום את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים התגוררו במקום" (כך לפי החברה ויקי פדיה ששמחה לעזור)

    האוויר החמים והשלווה שיש במקום החביב הזה, כולל רציף אתר ההטבלה של המאמינים הנוצרים המגיעים לכאן במיוחד הופכים את האתר למקום שאני ממליץ בכל פה לעצור בו לדקות או לשעות.

    באתר יש שביל מסומן סובב בכל האתר, רצוי להגיע מוקדם כי השערים ננעלים בשעות אחר הצהריים (לבדוק לפני שמגיעים, הכניסה חופשית ללא תשלום).

    חזרתי בנינוחות אל המרכז.

    היה לי סופשבוע חינני וכיפי. לאורך 600 הקילומטרים שנסענו הסתפקה הקוריאנית החדשה בליטר זהב שחור אחד לכל 19 ק"מ.

     

    מי שיבחר לרכוש את הנירו ייהנה מרכב חדשני ומתקדם, נוח, מפנק, זול להחזקה, ומאד מאד בטיחותי.

     

    קצת עודף מ-140 אלף שקל, והחבילה הזאת שלך.

     

    הטיולים והאטרקציות עליי.

     

     

    קיה נירו 1.6 ל' היברידית 141 כ"ס (משולב) 

     

     

     

    קישור לכל הצילומים כולם

     

    ירון הולנדר - מרץ 2017

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ירון הולנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה