"אנשים אינם מתרגשים בגלל הדברים עצמם, אלא בגלל ההשקפות שלהם על הדברים"
( כך אומר הפילוסוף היווני אפיקטטוס.הציטוט לקוח מספר ישר מהלב של אהרן בן זאב עמ' 88).
לפי זה המסקרנה הנדרשת היא: שנקודת המוצא המחשבתית היא זו שמכתיבה את היחס כלפי הדברים ובהתאם לכך היא משפיעה על טיבן של התחושות והרגשות ובעצם הכל בעיני המתבונן
סוחרי קל. סוחרי ספ. וסחר סק סמוי.. אנשים שכותבים לעצמם ומגיבים עצמם. הם לא יכולים להשתלט על העמוד שלנו בפוסטים יומיים המוקפצים בנימוס. אנשים מדברים מהצד על החוצפה אבל מפחדים להגיב. לכן אני מקפיץ כאן כדי להעלים את עיסקיהם מהשבת שלנו.
בכל מקרה אנחנו בעזרת המחשבות מפרשים את המציאות מעולמנו הפנימי. היחס שלנו לדבר כלשהו בדרך כלל הוא גם תוצאה של איזשהן אסוציאציות מוכרות לנו, לפחות באופן תת-הכרת
נכון בסופו של עניין הכל נובע מתוכינו אך גם מהרשמים השונים שאנו חווים
בכל מקרה אנחנו בעזרת המחשבות מפרשים את המציאות מעולמנו הפנימי. היחס שלנו לדבר כלשהו בדרך כלל הוא גם תוצאה של איזשהן אסוציאציות מוכרות לנו, לפחות באופן תת-הכרתי.
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
.
לככב על דבריך כבר כיכבתי.
כעת מוסיף לך גם שבת שלום.
כדי להעלות אותך אל ראש העמוד.
אנשים כמוך יותר נעימים שם.
סוחרי קל. סוחרי ספ. וסחר סק סמוי.. אנשים שכותבים לעצמם ומגיבים עצמם. הם לא יכולים להשתלט על העמוד שלנו בפוסטים יומיים המוקפצים בנימוס. אנשים מדברים מהצד על החוצפה אבל מפחדים להגיב. לכן אני מקפיץ כאן כדי להעלים את עיסקיהם מהשבת שלנו.
אכן חטא המרגלים היה בהוצאת הדברים ממשמעם
וכפי שהיטיב לציין זאת הרמב"ן בהבחינו בין האמור אצל יוסף
ויבא יוסף את דיבתם רעה לבין האמור במרגלים ויוציאו
תודה לך על תגובתך
אמת ויציב ,
אכן המחשבה היא אשר קובעת את תגובותיו של האדם.
אחרי המחשבות- הולכים המעשים.
אדם בעל חשיבה חיובית- יפעל שונה מאשר אדם בעל חשיבה שלילית.
בתנ"ך יש על כך אין ספור של דוגמאות.
למשל: מעשה המרגלים: הם הסיקו מסקנות שליליות על ארץ ישראל
ואמרו:
" וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ. וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם: כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ. וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק---מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".
[במדבר ל"ג, כ"ה-ל"ה]
כתוצאה ממסקנתם השלילית:
הם הוציאו דיבה על הארץ ונענשו קשות,
בכיים לחינם הפך לדורות [תשעה באב]
המשך שבוע נהדר.
בברכה
אהובה.
בכל מקרה אנחנו בעזרת המחשבות מפרשים את המציאות מעולמנו הפנימי.
היחס שלנו לדבר כלשהו בדרך כלל הוא גם תוצאה של איזשהן אסוציאציות מוכרות לנו, לפחות באופן תת-הכרתי.