כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    0

    נשים זקנות

    10 תגובות   יום שלישי, 21/3/17, 05:47

    נָשִׁים זְקֵנוֹת לֹא טָסוֹת בְּמַטְאֲטֵא קֶסֶם,

    וְלֹא הוֹפְכוֹת נְבוּאָה נוֹרָאָה למְצִיאוּת.

    הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל סַפְסָלִ פָּנוּי בַּגַּן,

    בָּעֲרָבִים הַשְּׁקֵטִים,

    עִם יוֹנִים שֶׁיִקָּרְאוּ לָהֶן בִּשְׁמוֹתֵיהֶן,

    מַקְסִימוֹת אוֹתָן עִם פְּרוּסוֹת לֶחֶם לָבָן.

    הֵן עוֹמְדוֹת בְּתוֹרִים אֵינְסוֹפִיִּים-

    בְּקֻפּוֹת חוֹלִים שֶׁל הַכְּלָלִית.

    מִתְיַשְּׁבוֹת כְּמוֹ עָנָן סְטֵרִילִי,

    בִּסְנִיפֵי הַדֹּאַר מַמְתִּינוֹת לְמִכְתָּב,

    מֵהַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם בְּחוּ''ל.

    הֵן לוֹחֲשׁוֹת כְּמוֹ טִפְטוּף גֶּשֶׁם,

    כְּשֶׁהֵן מִסְתּוֹבְבוֹת בָּרְחוֹבוֹת-

    עִם מַבָּט אָבוּד כְּאִלּוּ זָרְקוּ מַשֶּׁהוּ

    שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָזַר לְכַדּוּר הָאָרֶץ.

    הֵן רוֹעֲדוֹת כְּמוֹ בְּלֵיל דֶּצֶמְבֶּר

    בַּשֵּׁנָה לְלֹא חֲלוֹמוֹת.

    העֵינַיִם הַחֵצִי עִוְּרוֹת שֶׁלָּהֶן,

    עַדַיִין מְרַצְדוֹת,

    וּבַּזִּכָּרוֹן הַכּוֹשֵׁל שֶׁלָּהֶן

    יֵשׁ רִבָּה בֵּיתִית, וְהַמוֹן חַגֵּי תִּשְׁרֵי..

    לְכָל קֶמֶט בָּעוֹר שֶׁלָּהֶן יֵשׁ סִפּוּר.

    בַּשָּׁדַיִם הַנְּפוּלוֹת שֶׁלָּהֶן-

    עַבָר מַסְפִּיק חָלָב כְּדֵי לְהַאֲכִיל,

    שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת לְכָל הַפָּחוֹת,

    הַדוֹר שֶׁאַף פַּעַם לֹא -

    הָיָה אִכְפַּת לוֹ,

    אֵלֶּה מַבִּיטִים עוֹבְרִים הָלְאָה

    וּמַשְׁאִירִים אוֹתָן בַּחֲשֵׁכָה.

    הֵן לֹא פּוֹחֲדוֹת מִמָּוֶת,

    הֵן מֵתוּ לִפְנֵי זְמַן רָב.

    הַנָשִׁים הַזְקֵנוֹת הַיּוֹם יְבֵשׁוֹת

    פַּעַם הָיָה עֹמֶק בְּיַעֲרָן,

    אֲגַמִּים, הָרִים, הֲרֵי גָּעַשׁ,

    אֲפִלּוּ מִפְרָצִים שֶׁהִשְׁתּוֹלְלוּ

    כַּאֲשֶׁר הָאָרֶץ הָיְתָה לוֹהֵטֶת.

    הֵן נָמַסּוּ, הִתְכַּוְּצוּ,

    וְהִשְׁאִירוּ רַק מַפָּה  לַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶן.

    אַתָּה יָכֹל לְקַפֵּל אוֹתָה,

    וְלִשְׁמֹר אוֹתָה בְּהֶשֵּׂג יָד,

    מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי פַּעַם,

     מַפָּה זוּ תְסַיַיעְ גַּם לְךָ לִמְצֹא

    אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה כְּשְׁתִזְדַּקֵּן !

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/17 20:44:

      צטט: חדוה ברנר 2017-03-21 17:33:42

      כדאי להתייחס למצבו של האדם ולא לגיל הכרונולוגי. כתבת על זקנות, אבל המצב דומה אצל הזקנים. ברגע שהעצמאות ניטלת מהאדם, ברגע שהוא תלוי באחרים, ברגע שהוא זקוק לסיוע בפעולות היומיומיות, ברגע שהוא צריך תמיכה פיזית ונפשית - אז המצב רע. אפילו רע מאד. מערכת הבריאות המתקדמת הצליחה להעלות את תוחלת החיים של האנשים, אבל רק בחדרי חדרים מדברים על איכות החיים הירודה של הקשישים. במילה אחת: עצוב.

      תודה חדוה על התגובה !

        21/3/17 17:33:
      כדאי להתייחס למצבו של האדם ולא לגיל הכרונולוגי. כתבת על זקנות, אבל המצב דומה אצל הזקנים. ברגע שהעצמאות ניטלת מהאדם, ברגע שהוא תלוי באחרים, ברגע שהוא זקוק לסיוע בפעולות היומיומיות, ברגע שהוא צריך תמיכה פיזית ונפשית - אז המצב רע. אפילו רע מאד. מערכת הבריאות המתקדמת הצליחה להעלות את תוחלת החיים של האנשים, אבל רק בחדרי חדרים מדברים על איכות החיים הירודה של הקשישים. במילה אחת: עצוב.
        21/3/17 14:25:

      צטט: Tuli Gilai 2017-03-21 14:19:40

      מרגש

      תודה טולי :-)

        21/3/17 14:19:
      מרגש
        21/3/17 10:38:

      צטט: ~גאיה~ 2017-03-21 10:29:42

      חברי כתבת נכון על פעם. בימים לא רחוקים. היום... הן לא רוכבות על מטאטא. הן טסות במטוסים, לצפות במרחבים. הן כבר לא יושבות על ספסל, או לפחות חלק מהן. הן יושבות בבית קפה של קניון. הזיכרון שלהן כבר לא מטושטש. מכול החוגים, ההרצאות והבילויים בהצגות, ובסרטים. גם ביבי סיטר כבר לא עושים. או כמעט ולא. לקמטים שלהן יש סיפורים, אך אותן כבר לא רואים. הזריקות והניתוחים אותן חיש מעלימים. ועוד ועוד כבר לא כאתמול שלשום. חברי היקר כתבת נכון. זהיה פעם מזמן, אך לא כל כך היום. שולחת הערכה רבה לכתיבתך שאליה כל כך התגעגעתי. תודה ויום מקסים

       תודה טובה יקירתי..אני שוב חוזר ואומר..התגעגעתי אז באתי !!!

        21/3/17 10:29:
      חברי כתבת נכון על פעם. בימים לא רחוקים. היום... הן לא רוכבות על מטאטא. הן טסות במטוסים, לצפות במרחבים. הן כבר לא יושבות על ספסל, או לפחות חלק מהן. הן יושבות בבית קפה של קניון. הזיכרון שלהן כבר לא מטושטש. מכול החוגים, ההרצאות והבילויים בהצגות, ובסרטים. גם ביבי סיטר כבר לא עושים. או כמעט ולא. לקמטים שלהן יש סיפורים, אך אותן כבר לא רואים. הזריקות והניתוחים אותן חיש מעלימים. ועוד ועוד כבר לא כאתמול שלשום. חברי היקר כתבת נכון. זהיה פעם מזמן, אך לא כל כך היום. שולחת הערכה רבה לכתיבתך שאליה כל כך התגעגעתי. תודה ויום מקסים
        21/3/17 10:03:

      צטט: HagitFriedlander 2017-03-21 10:00:44

      וואו עשית לי צמרמורת...כתבת ברגישות מופלאה!

       ותגובתך מחממת את ליבי..תודה :-)

        21/3/17 10:02:

      צטט: goodyear2016 2017-03-21 09:16:18

      לא טסות במטאטא קסם אבל בהחלט טסות על חליל הקסמים ((: ובגן על הספסל אנחנו יושבות עם הנכדים שרות שירים עם הציפורים המצייצות בנועם ואוספות עלים לבביים לסלסלה . הזיקנה נושא מאוד חשוב . מאוד אהבתי את ההתייחסות . תודה .

       תודה גם לך על תגובה נפלאה :-)

        21/3/17 10:00:
      וואו עשית לי צמרמורת...כתבת ברגישות מופלאה!
        21/3/17 09:16:
      לא טסות במטאטא קסם אבל בהחלט טסות על חליל הקסמים ((: ובגן על הספסל אנחנו יושבות עם הנכדים שרות שירים עם הציפורים המצייצות בנועם ואוספות עלים לבביים לסלסלה . הזיקנה נושא מאוד חשוב . מאוד אהבתי את ההתייחסות . תודה .