כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    תל סהרון לעין קרניים

    19 תגובות   יום חמישי, 23/3/17, 16:52

    03-03-2017


    שביל עמק המעיינות. מתל סהרון לעין קרניים - טירת צבי.

     

    מרחק 16 קילומטרים.

    זמן – ארבע וחצי  שעות.  

    דרגת קושי – קל ופשוט.  

    מזג האוויר – ממטרים פזורים.


    בשבע בבוקר הגענו לנקודת ההתחלה בתל סהרון.

    את פנינו קידמה מקהלת תנים מייללים. צחוק צבוע הצטרף בקול שני למקהלה. סנדי נצמדה אלי ותחבה זנבה עמוק בין רגליה. השמיים התקדרו וגשם עמד לרדת.

    סמוך לחנייה, משתרעת שמורת טבע קטנה ובה נובע עין שייח' מוחמד או עין סהרון. המים המליחים זורמים מזרחה לירדן. זו הנקודה הצפונית בעולם בה גדל "הרנוג השיטים" צמח טפיל המתקיים על עצי שיטה ואשל. במקום יש 2 מסתורי צפרים ותחנת "טיבוע" לחקר נדידת עופות.

    http://cafe.themarker.com/image/3374597/

    התחלנו ללכת מזרחה לאורך השמורה. ליד התל פגשנו כנופיית חמורים שרעו להנאתו על שביל העפר. לא ברור של מי החמורים אם בכלל. סנדי ניסתה להתקדם ולהתקרב לחמורים שחסמו את הדרך. אתון גדולה בהריון מתקדם, התקרבה לעברנו  במבט מאיים והבריחה את סנדי בחזרה ללהקה שלנו.

    http://cafe.themarker.com/image/3374021/

    החמור בוית לפני אלפי שנים. מספר ביטויים לא יפים נקשרו לחמור בעברית. "חמור חמורותיים", עקשן כמו חמור", "מי שחמור , יאכל קש". במציאות, החמור לא עקשן ובטח לא טיפש. ידוע בסיבולת הגבוהה שלו וביכולתו לשמש בעבודה. בילדותי, הסתובבו חמורים בכל יישוב בארץ. עם התיעוש והקידמה, נעלמו החמורים.

    כמה צעקות, תנועת יד מאיימת . העדר החל לדהור ולברוח בשביל עד לשדה חיטה ירוק, שם עצרו החמורים לאכול בצד השביל. אנחנו המשכנו ללכת מזרחה. זוג תנים חצה במהירות את השביל מצד אחד לצד שני וחמקו בסבך הסוף וצמחיית נחל סהרון.

    יצאנו אל המרחב הפתוח ופסענו על סוללות עפר בין בריכות דגים. הגשם החל לרדת בחוזקה. מצאנו מחסה יבש תחת סככה ליד מיכל תערובת גדול המשמשים להאכלת הדגים בברכות.

    http://cafe.themarker.com/image/3374611/

    הגשם לא הפסיק ולכן ניצלנו את הזמן להרתיח קפה לאכול ואחר כך להרתיח תה. המוני הדגים התקבצו ליד המיכל, מחכים לתערובת. בעקבותיהם הגיעו גם עופות מים רבים.

    בינתיים, הגשם נחלש. המשכנו ללכת מזרחה ולאחר כמה דקות הגענו לתל מלוח. בתל מצאנו מוצב ישן מימי מלחמת ההתשה. בחצר המוצב יש שני מבנים בצורת איגלו.

    http://cafe.themarker.com/image/3374598/

    המבנים הוקמו כפתרון מהיר ויציב לחיילי המוצב באמצעות ניפוח תבנית בלון והתזת בטון. כיום משמשים מבני האיגלו ככיתות לימוד והדרכה למטיילים. ממרומי המוצב יש תצפית נהדרת על "גאון הירדן" האזור הנמוך והסבוך סביב גדות הנחל.

    http://cafe.themarker.com/image/3374600/

    מהמוצב פנינו דרומה ולאחר מכן מערבה על גדות מאגר המים של כפר רופין. על שפת המאגר הוקם פסל מרשים לציון התורמים, שאפשרו הקמתו.

    http://cafe.themarker.com/image/3374604/

    יצאנו מאזור בריכות הדגים לכיוון מטעי התמרים של טירת צבי. בצדי הדרך פרחו שדות של חרדלים. פריחת החרדל גירתה את בלוטות הטעם. קטפנו וטעמנו וגם לקחנו הביתה כדי לשים בסלט. החרדל נפוץ בכל הארץ ופריחתו מצהיבה את השטח. נחשב לצמח מרפא וסגולות ונזכר גם במקורות.

    "הרגיל בחרדל אחד לשלושים יום, מונע חוליים מתוך ביתו. אבל לא בכל יום, מפני שהוא מחליש את הלב" (ברכות מ', א'). 

    חצינו את מטעי התמרים והגענו לטירת צבי.

    http://cafe.themarker.com/image/3374171/

    טירת צבי, הוא הקיבוץ הדתי הראשון. עלה על הקרקע ב1937 כאחד מיישובי "חומה ומגדל" .  הקיבוץ קרוי על שם הרב צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות הדתית ומראשי "חובבי ציון", שפעל לעידוד עלייה והתיישבות בארץ ישראל. מפעל הנקניקים והבשר של הקיבוץ הפך למותג חזק בארץ.

    ב-21 ביוני 1942 נרשמה בקיבוץ הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה במזרח התיכון, 54 מעלות צלזיוס.

    בפברואר 1938 מימן זלמן שוקן את טיסת הצילום האזרחית הראשונה בארץ. מהטיסה הופק אלבום צילומים שניתן לאורחי מסיבת יום הולדתו ה-60. נחמן שיפרין הפיק את האלבום שצילם זולטן קלוגר. אחד מצילומי האלבום המפורסמים הוא צילום אויר של קיבוץ טירת צבי, כמה חדשים לאחר עלייתו לקרקע. (עיתון הארץ).

    הקפנו את הקיבוץ על כביש המערכת ממזרח. לוטרות שובבות קיפצו סביבנו והיתלו בסנדי שניסתה לרדוף אחריהם בסבך הסוף וצמחי הפרא. בשדות הסמוכים המטירו הממטרות בכל הכוח. הלו...אלו חקלאים אלו ? יורד גשם היום.

    http://cafe.themarker.com/image/3374608/

    חלפנו על יד שדרות שאול שמואלי, ממייסדי ענף התמרים בעמק. פנינו דרומה בדרך לאורך בריכות דגים ורפתות מצחינות עליהן כתב לוי בן אמיתי את  השיר "וריח הזבל ניחוח חציר, הלילה לעמק אני אזמרה, כי אושר באני וחסד השיר". מים זרמו בחוזקה בתעלות השקיה פתוחות בצד הדרך. הרבה מים יש בעמק המעיינות הירוק הזה.

    ליד עין אברהם ראינו חבורת קיבוצניקים מכונסים במעגל ודנים בלהט בנושא כלשהו. אולי בהפרטה המאיימת, אולי בתקנון הקיבוץ ואולי בעניין חשוב אחר.

    http://cafe.themarker.com/image/3374605/

    בשקט עקפנו את המעיין ועלינו לתל שלם. ים צהוב חרדל השתרע סביבנו. פעם היה פה מוצב "פשוש". בעשב הגבוה מצאנו מאורת שועלים ושפע של נחילי "דובונים" – זחל בשם דובון הקורים.

    http://cafe.themarker.com/image/3373889/

    ממרומי התל נשקף עמק הירדן, עבר הירדן הגלבוע והתבור . עצרנו כאן להפסקת קפה תמרים כריכים ומצב רוח.

    על פי המסורת זהו המקום בו התבצעה חלוקת הארץ בין אברהם ללוט. למרגלות התל עוברת גדר ההפרדה בין ישראל לגדה המערבית.

    http://cafe.themarker.com/image/3374610/

    ירדנו מהתל ופנינו מערבה. לאחר כמה מאות מטרים ,ליד גדר ההפרדה, פנה השביל צפונה בין שדות ופרדסי אשכוליות דם טעימות.

    http://cafe.themarker.com/image/3374609/

     במרומי הגלבוע ראינו ענני גשם כבד שועטים מזרחה. למרבית המזל העננים היו מהירים מאתנו. עד שהגענו לנקודת הסיום בעין קרניים  מצפון לטירת צבי, ירד כבר הגשם ואנחנו נותרנו יבשים בין שדות רטובים. תם עוד יום טיול בחבל ארץ קסום הוא עמק המעיינות. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/17 22:18:
      כל כך נהניתי לטייל אתך, הלל לך ולמסלול חג שמח
        2/4/17 23:38:
      יופי של תיאור טיול ויפי של תמונות. כל הכבוד אחאב. חג שמח!
        28/3/17 07:33:

       אין לי די מילים לתאר את התפעלותי מהיופי הזה.מגניב

       טיול ותצלומים לתפארת.

       יישר כוח!

       חודש טוב ומבורך!

       

       

       בברכה

       אהובה

        25/3/17 20:04:
      עונג לקרוא על טיוליך...כנופית החמורים והתנים שחצו את דרכך או שאתם חציתם את דרכם? :) עושה חשק לשנס מתניים ולצאת לאחו....ועד שזה יתרחש אומרת תודה ושבוע טוב!
        25/3/17 11:52:
      זו אתונו של בילעם או שמא של קיש?
        25/3/17 11:13:
      הקסם של הטיולים שלך הם שאתה מספר לא רק על המקום אלא גם כותב מהבטן מחשבות ומצייר תחושות ודמיון.
      והנה קישור ל "אדמה" , https://www.youtube.com/watch?v=3oM7lwzvte4 כשבדעתי צצה גם מנגינת "אדמה אדמתי רחומה עד מותי בהלחנת זעירא, עם אלקה רווה, רק שלטעמי זה כבר מעלה צל כבד מדי על טיול נהדר. https://www.youtube.com/watch?v=NjSG7Umbg0E
        25/3/17 08:02:
      כיף לטייל, גם בגשם. תמונות מקסימות, תודה!
        25/3/17 06:41:

      מודה שאני לא מכיר את האיזור.נבוך

      תענוג לטייל איתך.

        25/3/17 00:10:
      כל הכבוד למטיילים, אחאב, וכל הכבוד לתיאור. שבת שלום, עמוס.
        24/3/17 21:58:

      אחאב חברי נשיקה

      נהנתי מאוד לקרוא ולטייל יחד איתך

      וגם חייכתי לא מעט (-:

      התמונות נהדרות ומקסימות

      תודה ששיתפת אותנו וכמו תמיד בזכותך הנה התוודעתי לעוד חבל ארץ יפהפייה

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

      ונידמה שזהו! הגשם כבר מאחורינו ( או... שעוד קצת)


        24/3/17 19:22:
      טיול מרטיט-מרטיב!
      *** עוד אשוב (מקווה)
        24/3/17 16:49:
      מסלול יפה, מרתק עם הפתעות - תודה על השיתוף
        24/3/17 11:05:
      אזור שעדיין לא טיילתי בו .
        24/3/17 10:10:
      טיילתי איתך בהנאה רבה. תודה ושבת שלום!
        24/3/17 09:26:
      פוסט מעניין נופים אהובים ומוכרים ואחלה תמונות
        24/3/17 08:03:
      מדהים וכיף לראות שכמה שהארץ שלנו קטנה, היא אף פעם לא נגמרת. כיף לכם לטייל ככה. שבת שלום :)
        23/3/17 21:28:
      * תמיד זה כיף לטייל. אהבתי את הקטע עם החמורים, ובכלל אני אוהבת חמורים. מתייחסים אליהם לא הכי יפה שלא בצדק, זה בעל חיים נחמד ומקסים, בכל כוח סיבולת רב שנוצל מעל ומעבר כל השנים. אבל אצלי זה לא חוכמה ממילא, אני אוהבת את כל בעלי החיים.

      ארכיון

      פרופיל