כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    זיכרונות מדכדכים - שיר

    1 תגובות   יום חמישי, 23/3/17, 19:12

     

    לצעוד ברחוב בעיניים עצומות ולהתנגש בדרך בעמוד סניקה אדום


    לחלום חלום שנדם, ולהיאחז בו אף שכבר נעלם


    לנסות לברוח מלחגוג ימי הולדת ולגלות שאין איך


    לעמוד מול קבר פתוח ולדמוע בגלל משהו אחר


    להתחמק מאירועים משפחתיים ואז להתאכזב שאחרים נהנו


    לנסות להגשים חלומות ולדעת שהם מתרחקים יותר מיום ליום


    לרצות לבכות ולא למצוא את הדמעות


    להאמין שאני צודק אפילו שאני לא


     להתווכח על כל דבר

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/17 19:52:
      "ישועת ה' כהרף עין"
      אין ייאוש בעולם.
       כתיבה מאד מרגשת וזועקת כאב.
      פעמים לפני האור הגדול ישנה חשכה.
      אך בשנייה אחת  הכל- יכול להתהפך לטובה.
       אני מאחלת לך שכך יהיה.
       בברכה
       אהובה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין