רוב האנשים סבורים כי ענייני משפחה מתמקדים רק בענייני גירושין ונישואין. כתוצאה מכך, רוב הציבור מכיר את תחום דיני המשפחה כפי שהם משתקפים בדיוני בתי דין רבניים. אך במציאות, בתחום דיני המשפחה ישנו בית משפט עיקרי וחשוב ביותר, הנקרא בית משפט לענייני משפחה. לבית משפט זה יש סמכויות רחבות מאוד והוא למעשה הטריבונל אשר יש לו סמכויות רבות בתחום דיני המשפחה בארץ. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבמסגרתו נסביר מהו בית המשפט לענייני משפחה ומהן סמכויותיו וכל זאת לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות:

למה הוקם בית המשפט לענייני משפחה?
בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, במסגרת חקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"). חקיקת החוק הייתה יישום של המלצות הוועדה לייעול השפיטה בתחום המשפחה בישראל. וועדה זו נקראה "וועדת שיינבויים". הוועדה המליצה, בין היתר: להקים בית משפט מיוחד שיעסוק בכלל תחומי המשפחה בארץ (למעט ענייני נישואין וגירושין, כאשר הסמכות בנושאים אלו שמורה בלעדית לבתי הדין הרבניים בארץ). עוד המליצה הוועדה, כי בית המשפט לענייני משפחה יורכב משופטים שמוסמכים ומתמחים בתחום דיני המשפחה. הוועדה גם המליצה שדיונים במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, ייערכו מאחורי דלתיים סגורות, שכן מדובר בסכסוכים משפחתיים ואישיים. הוועדה המליצה גם על יישום של סדרי דין ודיני ראיות גמישים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר באופן טבעי יתאימו יותר לסכסוכים משפחתיים. 

לאחר קבלת ההמלצות המתוארות, הוקם בית המשפט לענייני משפחה, באמצעות חקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה. כיום בתי המשפט האלו פרושים בכל רחבי הארץ עם שופטים רגילים של בית המשפט השלום, שלהם התמחות

מיוחדת בתחום המשפחה. 

כיצד מערערים על פסק דין או החלטה של בית המשפט לענייני משפחה?
בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית מהשפט השלום. מכאן, שערעורים על החלטות ביניים של בית משפט זה, או ערעורים על פסקי דין של בית המשפט זה, מוגשים לבית המשפט המחוזי. מעבר לכך, על החלטת בית המשפט המחוזי בענייני משפחה (בין אם מדובר בהחלטת ביניים או פסק דין) ניתן לערער ברשות, לבית המשפט העליון. 

אילו סמכויות מוקנות לבית המשפט לענייני משפחה?
לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לשפוט בכל עניין משפחתי, במידה והצדדים לסכסוך הם בני משפחה. נעיר כי ההגדרה למונח "בני משפחה" בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, היא כדלקמן: הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, בני זוג נשואים וגם בני זוג ידועים בציבור. כך לדוגמא, במידה ומדובר בסכסוך שנוגע לחלוקת רכוש בין בני משפחה, הרי שהסמכות מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ומדובר למשל בסכסוך בין בני זוג גרושים על עניינים שלאחר הגירושין (כמו סכסוך עסקי), הרי שאז לא בהכרח תישמר הסמכות רק לבית המשפט לענייני משפחה. 

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל תחומי המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין, כפי שגם נסביר בהמשך. בין היתר, סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה כוללות ענייני ירושות וצוואות, חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים, אישור הסכמי ממון, אישור הסכמי הורות, ענייני אימוץ ילדים ופונדקאות, עניינים הנוגעים לגיל הנישואין, עניינים הנוגעים לשינוי שם, ענייני מזונות ילדים ומזונות אישה (כאן, הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה מקבילה לסמכות בתי הדין הדתיים השונים בארץ), ענייני התרת נישואין בין בני זוג שאינם בני אותה דת ועוד. 

מה הדין לגבי ענייני נישואין וגירושין?

הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין, שמורה לבתי הדין הדתיים בארץ בלבד. כאשר מדובר ביהודים, הסמכות שמורה לבית הדין הרבני וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. נעיר גם שסמכותו של בית הדין הרבני מתייחסת לענייני נישואין וגירושין, אך עניינים אלו כוללים גם: תביעות מזונות, תביעות לשלום בית, תביעות כתובה. יודגש שסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני היא ענייני נישואין וגירושין בלבד, כך שבענייני מזונות וכו', ישנה סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה. 

לסיכום:
בית המשפט לענייני משפחה הוא בית המשפט העיקרי בישראל העוסק במגוון הרחב של תחום המשפחה. מאחר ומדובר בבית משפט בעל התמחות ייחודית, הרי שכדי לנהל הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה, יש צורך בייעוץ וייצוג משפטי של עורך דין משפחה מיומן ובעל ניסיון.