כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    ומה את עושה בחיים? חולמת

    42 תגובות   יום שני, 27/3/17, 15:14

    אתה אומר שהצלקות שלי

    הן כמו רסיסי פגז ואבק שריפה

    שתקועים לי בלב.

      כשאני חושבת עליהן הן כואבות

    והעצב מחריש אוזניים.

    אין טעם לשלוף את הרסיסים

    כי הלב ייקרע וידמם עד שלא ינשום.

    פשוט צריכה שמישהו יניח  ברכות יד

    על הרסיס הכי חד בלב

    כמו תחבושת אהבה, ולא ארגיש אותן.

      אתה אומר בקול חלש שזה לא

    ומניח יד טובה על הגב של לבי

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/17 14:14:
      א ח א ב. מסכימה אתך. הזמן משחרר את המשקל של הכאב. כתבתי כשאני רחוקה ממטר הרסיסים ואני יכולה לכתוב בניחותא תוך כדי שאני מהלכת ביניהם.
        16/4/17 12:53:
      רסיסי כאב, צלקות, רק הזמן יכול להן
        4/4/17 13:26:
      זמן השיכור. כל כך הרבה רסיסים של מטעני צד גרים בגוף של האנשים, השאלה איך מטפלים בפצעים בלי שיזדהמו. אגב, כשאני עצובה כשהאנשים מתחלפים והרסיסים נשארים, אני אומרת לעצמי כמה טוב שהם בכלל היו.
        3/4/17 20:56:

      צטט: גילהסטחי 2017-04-03 11:13:12

      רחלי בן-צור. תודה. האנשים מתחלפים, זה הרסיסים שכואבים לנצח.

      האנשים שמתחלפים הם אלה שמשאירים רסיסים, לא?

        3/4/17 11:18:
      מלחהארץ0. אנשים שדרך חייהם רוחנית טוענים שהידיים והלבבות תמיד נמצאים כאן, ושהם מופיעים בזמן הנכון ובמצב שהם נחוצים, ויגרמו למה שצריך לקרות שיקרה.
        3/4/17 11:13:
      רחלי בן-צור. תודה. האנשים מתחלפים, זה הרסיסים שכואבים לנצח.
        3/4/17 08:06:
      כל אדם זקוק לפנטזיה אודות יד חמה על הלב וגם פנטזיה על לב חם להניח עליו את היד. בקיצור, כדאי לשים לב לידיים וללבות החמים אשר מסביב.
        2/4/17 23:45:
      איזה יופי של שיר גילה! אני מניחה שכל אחד מאיתנו סוחב רסיסים של פגז בלב. הטבת לבטא זאת. חג שמח!
        31/3/17 07:34:
      שלויימה. "כשהנעל מתאימה הרגל נשכחת. כשהחגורה נכונה הבטן נשכחת" (אושו). כשהלב נכון אם ואילו לא מתקיימים. בדרך כלל כשמרגישים את היד זה בגלל הלב, לא בגלל הנוכחות הפיזית. מקווה שהייתה לך חופשה מהנה ושמחה. בשבוע האחרון לא הייתי בבית אבל העקבות שלי נשארו בעיר ומקווה שנתחבק בגיחה הבאה שלך.
        31/3/17 07:28:
      באבא יאגה. כל אחד נוגע במקום בו הדופק הפנימי של המילים שהוא קורא נוגעות בדופק שלו. תודה על המילים, על היד הענוגה ועל הפעימות.
        31/3/17 04:36:
      היייתי בתל אביב השבוע- אם היית בסביבה הייתי נותן לך יד רכה וחיבוק חם...
        30/3/17 15:02:
      אני מניחה יד וירטואלית, גילה, מקווה שלא אכאיב. הכאב שלך נוגע בי ובאחרים. חג שמח
        30/3/17 10:47:
      esty.d. את יודעת לזקק את העיקר ולראות גם בפרטים הקטנים דברים שיובילו אותי למקום בו אני רוצה להיות.
        30/3/17 10:45:
      blansh. מסכימה איתך. יש חוויות שגורמות לעולם להפוך למקום שטוב יותר לחיות בו, והן עוזרות לנו לקום ולהמשיך הלאה, חזקות יותר.
        30/3/17 08:19:

      יד טובה על הלב למשענת 
      ושקט. 

        30/3/17 07:55:
      לגעת ולדעת להתרסק ולשרוד זה הכוח blansh
        30/3/17 07:42:
      bonbonyetta. לשיר פנים רבות וזוויות שונות להבנה. את שפכת אור נוסף בקריאתך המעמיקה והחכמה, ובפרשנותך לתוכן השיר. זה קסם שלקורא יש את חוש הטעם שלו, וההבנה שלו את הריחות הקטנים. שימחת אותי עד לאלוהים. תודה
        30/3/17 07:37:
      yael~. כשאני אוהבת הרסיסים לא שורטים ואני לא פוצעת.
        29/3/17 21:40:
      * ואני כל מה שמסוגלת הייתי לחשוב מדוע הוא הניח לך יד מחבקת על הגב של הלב במקום על הרסיס הכי חד שפחות ידקור. עד שהבנתי מדוע הגב הכי פגוע, כי שם מרגישים את הדקירה שכמוה כבגידה הכי חזק.
        29/3/17 18:55:
      רק שלא יפגע גם הוא מרסיסי לבך ....
        29/3/17 14:02:
      rossini. תודה לך. איך שאתה יודע לקרוא את הגלוי ואת הסתום.
        29/3/17 08:28:

      איך שאת יודעת לגעת...

        29/3/17 07:12:
      תכשיט. תודה רבה. את כמו פייה שמעניקה מילים טובות ושמאירה משהו בתוכי.
        28/3/17 20:09:
      מאחלת לך שתמצאי את היד הנכונה הטובה.... חיבוק חם...
        28/3/17 16:38:
      עט סופר. קראתי את השורות שלך והבנתי שיש אנשים כמותך שיודעים לתת ללב להרגיש, לפרום אותו ולקלוע מהחוטים צמות של אהבה.
        28/3/17 16:36:
      ברוךהלוי-סגל. תודה איש יקר. אומרים שיש אנשים שפורחים מאוחר. לדעתי אין פריחה שהיא מאוחרת כי כל פריחה בכל זמן היא הפתעה טובה והיא התחלה והיא סוג של נגיעה בשמיים.
        28/3/17 16:29:
      דוקטורלאה. בעיניי המסע בין חלום למציאות לא נגנר אף פעם, ללא חלומות לא היינו יוצרים מציאות, וכדי לממשם צריך אומץ להיפתח לשינוי ולראות עצמנו כבני אדם שלמים.
        28/3/17 16:27:
      דבורהדיין. תודה רבה דבורה יקרה.
        28/3/17 16:26:
      סוקראטס 1. צודק. יש ידיים שקטות שמקלפות את הלב, כי לאהוב זה להסיר הגנות, כמו לקלף בגד ישן. והשינוי מתחיל הן מבחוץ פנימה, והן מבפנים החוצה.
        28/3/17 16:24:
      HagitFriedlander. את קוסמת שנכנסת לי לתוך הראש. הדהדה לי המחשבה יד בבפנוכו שלי, יד שנוגעת ומפלחת אותי מבפנים, ואת נגעת במחשבה.
        28/3/17 16:22:
      שיח אחר. תודה לך. כל אחד זקוק ליד הזו שהיא כמו זריקה לחולי.
        28/3/17 16:21:
      מכבית- coach לכתיבה. אכן, נגיעה אחת קטנה בין פעימה לפעימה של געגוע ואפשר לשנות הכל.
        28/3/17 16:19:
      debie30. לצערי ידיים רכות לא צונחות מהשמיים, ואי אפשר ללקט אותן כמו פטריות לאחר הגשם. הן פריט נדיר.
        28/3/17 14:15:

      יד מלטפת על הלב היא גם יד מטפלת על הגב (תרתי משמע ) ולא בכדי שוכלו האותיות למען תשתלבנה מלפנים ומאחור ...אז רכבי על הגל ...

      א-גב זה כתוב נוגע ללב...!!


        28/3/17 13:09:

      גילה היקרה,
      הגשימי את החלום
      וקבלי ליטוף אוהב
      משתי ידיים גבריות,

      אוהבות ומחבקות

      ומאמצות לב אל לב

       

      שבוע טוב ומבורך

          ב ר ו ך

        28/3/17 11:33:
      בחלומות אפשר לראות כל מה שרוצים בשעת ערות. בחלומות גם הרצונות מתגשמים. הבעיות עומדות ודורשות פיתרון בשעת הערות. ולפעמים, לעתים די קרובות, הבעיות נותרות, אולי מגיע להן רגע של רווחה. נעים, משכר. אבל לאחריו- הן לא תעלמנה. חבל...
        28/3/17 11:11:
      מקסים!
        28/3/17 10:42:

      וואו כמה היו מוכנים בני האדם

      לתת בעבור יד שכזו

      שתהיה נוגעת, חמה, ועוטפת

      וזה בכלל לא משנה שזה יהיה מהגב

      בסופו

      חומה של היד תחלחל ותפריח את ההווייה

       סוקראטס

        28/3/17 08:26:
      שלב ראשון זה על גב ליבך...השלב הבא זה פנים ליבך...ואז רק לומר תודה שיש ♥
        28/3/17 00:38:
      דרך ההשתקפות המילים כל איש מבחין ברגשות הכהים שעל גופינו כתוב נהדר גילה !
      אכן, לפעמים נגיעה אחת רכה היא שחסרה... https://www.youtube.com/watch?v=Dr5_meIdyYU
        27/3/17 18:46:
      כל מה שצריך זה יד רכה שתעמעם את הכאב.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין