השבת מתחילים לקרוא בחומש שלישי -- ויקרא.

 
חומש זה נקרא גם -- תורת הכוהנים ותורת הקורבנות.

 
והפרשה הראשונה היא-- פרשת "ויקרא".

נושאי הפרשה:

א -- סוגי הקורבנות של נדבה.
ב -- סוגי המנחות.
ג -- קורבנות שלמים ודרך עשייתם.
ד -- קורבן חטאת.

פרשה זו היא ראשית למערכת הפולחן הכוהנית ,והיא כוללת תיאור של הקורבנות העיקריים: העולות והשלמים -- קורבנות -- והחטאת והאשם -- קורבנות של עצב. הקורבנות נועדו לקרב את עם ישראל לאלוקים ולשמור אותם בקרבתו.
המילה קורבן נגזרת מהשורש ק-ר-ב ומורה על קירבה לאלוקים.

חכמינו ז"ל, לפי תפיסתם, הקורבנות נועדו להשיב לעדה את האיזון הרוחני. וכן הקורבן מכפר על שגגות. כאשר בני ישראל מצהירים על שגגותיהם בפרהסיה, לפני המזבח, יש בכך מעין מנחת שלום, בקשת רחמים מהקב" ה כשהם ניצבים בתוך החלל המקודש לו.

רק בעלי חיים עדינים -- פרות, שוורים, כבשים ועיזים -- ראויים לקורבן.

כלומר, יצורים שאינן טורפים יצורים חיים אחרים, כבשים ובהמות עדר אחרות הם יצורים שקטים ביותר, וכאלה הם גם היונה והתור.

 תפקיד הקורבן היה להקריה את היצר הגשמי של האדם ולהופכו לנשגב ורוחני, ולכן הקורבנות נחלקו לבוגים רבים ולבעלי חיין שונים, כי כל בעל חי הוא התגלמות וביטוי של כוחות גשמיים שונים.

כשאדם נקריב קורבן, הרגיש שהוא מקריב את עצמו.

כיום שאין לנו בית המקדש, התפילה מחליפה את הקורבנות.

"נשלמה פרים שפתינו".

שבת מבורכת לכולם באשר אתם