לקוחות רבים הפונים למשרדנו מתעניינים בשאלה האם כדאי להם לערוך צוואה, או שמא כדאי לאפשר להוראות החוק לעשות את שלהן, כלומר - להותיר את שאלת היורשים לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). במאמר שלהלן נסביר מהי צוואה ומהם היתרונות בעריכת צוואה והכל לנוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מהי ההגדרה החוקית לצוואה?
צוואה מוגדרת בחוק הירושה בתור מסמך, בין אם בכתב או בעל פה, אשר תכליתו לצוות מטעם אדם מסוים, כלפי כולם, מה ייעשה ברכושו ובגופו לאחר מותו. צוואה, בהתאם לחוק הירושה, ניתן לערוך בארבע דרכים: בכתב, בפני עדים, בפני רשות ציבורית וכן גם בעל פה בנסיבות מיוחדות. הבה נסקור כל אחת מהדרכים האמורות:

צוואה בכתב - צוואה בכתב יד היא ללא ספק הצוואה הפופולרית ביותר, שכן היא פשוטה מאוד ולא צריך דבר מעבר לדף נייר ועט, כדי לערוך אותה כדין. צוואה בכתב צריכה להיות בכתב, לשאת את תאריך עריכתה וכן לכלול את חתימת עורכה, כלומר - עורך הצוואה. 

צוואה בפני עדים – גם צוואה בפני עדים היא צוואה שכיחה ולמעשה אינה שונה בהרבה מצוואה הנמסרת בכתב. גם היא נושאת תאריך ואת חתימת המצווה. השוני היחידי הוא, שצוואה בפני עדים צריכה להיחתם גם על ידי העדים.  

צוואה בפני רשות - צוואה בפני רשות יכולה להימסר בכתב או בעל פה על ידי המצווה ולהימסר לרשם הירושה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי. צוואה בפני רשות יכולה גם להימסר בעל פה, כלומר - המצווה יכול להקריא את דבר הצוואה לפרוטוקול. הפקדת הצוואה היא ראיה לכאורה לכך שהיא נמסרה כשורה. 

צוואה בעל פה - צוואה בעל פה מכונה גם "צוואת שכיב מרע". מדובר בצוואה שהיא בבחינת "ברירת מחדל". לכן, היא יכולה להיות מוכרת ולהיערך רק בהתקיימן של הנסיבות הבאות: 

(1) המצווה עתיד למות בטווח של מספר ימים או מאמין שהוא עתיד לסיים את חייו. 
(2) הצוואה נמסרת בעל פה בפני שני עדים. 
(3) שני העדים עורכים זיכרון דברים של כל דבריו של המצווה.
(4) בהזדמנות הראשונה, על שני העדים לפנות לרשם הירושה ולהפקיד את זיכרון הדברים. 
(5) במידה וכל התנאים שהוזכרו התמלאו כשורה, עדיין צוואה שנמסרה בעל פה תבוטל במידה ומוסר הצוואה לא נפטר בתוך חודש מהיום שבו נמסרה הצוואה. 

מה הדין במקרה שאדם לא ערך צוואה בימי חייו?
בהתאם לחוק הירושה, צוואה היא בעצם שינוי של ברירת המחדל החוקית בכל הנוגע לירושת עיזבון לאחר מותו של אדם. כלומר, אדם שנפטר ולא הותיר צוואה בחייו, הרי שברירת המחדל, בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, היא כי היורשים על פי דין של עיזבונו של אותו אדם יהיו ילדיו אשר ייהנו במשותף ממחצית הרכוש וכן מי שהיה או הייתה בן\בת זוגו בחייו שייהנו גם הם ממחצית העיזבון. במידה ואדם מעוניין לשנות את ברירת המחדל החוקית, אזי צוואה היא הדרך היחידה לעשות כן, בכפוף לכך שהצוואה נערכת כדין בהתאם לקווים המנחים שהצגנו לעיל. 

איך מאשרים צוואה?
כאשר אדם נפטר, יש לאשר את הצוואה, שכן לא די בכך שקיימת צוואה כדי לפעול לפיה. על מנת לאשר את הצוואה באופן פורמאלי, יש להגיש לרשם הירושה, בקשה למתן צו קיום צוואה. עם הגשת הבקשה יש להמתין תקופת ביניים, שבמסגרתה תינתן שהות לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם לקיום הצוואה. באותה תקופת ביניים יש לפרסם בעיתונות יומית את דבר הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה. 

במידה ולא הוגשה התנגדות מטעם צד שלישי למתן צו לקיום צוואה, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה. מרגע מתן הצו, אפשר לפעול למימוש העיזבון. לדוגמא: למכור את בית המנוח, לקחת כספים מחשבון הבנק שלו ועוד. לעומת זאת, במידה ומוגשת התנגדות למתן צו לקיום הצוואה, אזי על רשם הירושה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. האחרון רשאי לדחות את ההתנגדות, או לקבלה.

לסיכום - האם כדאי לערוך צוואה?
התשובה חיובית. אומנם, ניתן להימנע מעריכת צוואה ולאפשר לבן או בת הזוג והילדים ליהנות מהעיזבון, בהתאם לדין הקבוע בחוק הירושה. מאידך, צוואה היא הביטוי המוחשי ביותר לאוטונומיה האישית שלנו. כך שאם אנו רוצים להבטיח שלאחר מותנו רכושנו יועבר לאנשים אשר אנו חפצים ביקרם, הרי שצוואה ערוכה בהתאם להוראות הדין היא הדרך הטובה ביותר לעשות כן. לסיום נעיר, כי מומלץ מאוד לצורך עריכת צוואה, לפנות לעורך דין משפחה מיומן ובעל ניסיון.