כותרות TheMarker >
    ';

    בלי נדר

    ארכיון

    סדר

    5 תגובות   יום שלישי, 4/4/17, 12:43

    בבוקר ראינו את מכולת האשפה חונה על המדרכה מול הגינה כמו שהבטיחה אמש המוקדנית בעירייה. זה היה סימן טוב. גם מזג האוויר התאים לעבודה בגינה, מעונן חלקית עם אפשרות לגשם מקומי. מעולה לניכוש עשבים.

    ראשית גררנו יחד את מכונת הכביסה והמייבש שהחלידו בגינה כל החורף, והשלכנו אותם למכולת האשפה ללא גינונים מיותרים. אחר כך התפצלנו והתחלקנו בעבודה; העוזר לקח על עצמו לאסוף את האשפה מרחבי הגינה, ואני את ניכוש העשבים. וזו הייתה התכנית, עד שאסיים לנכש את העשבים הוא יסיים בינתיים לפנות את האשפה, ואז במאמץ אחרון ומשותף נרכז את העשבייה המנוכשת מרחבי הגינה, ונפנה אותה יחד למכולת האשפה, נניח אותה למעלה כעיטור ירוק לפרידה וזהו, הרי לכם סדר בתנועה אחת כפולה.

    הניכוש התקדם יפה, האדמה הייתה רכה כפי שצפיתי, העשבים נשלפו יחד עם השורשים במכות טוריה קלות כמעט ללא מאמץ. התקדמתי בקצב מתון וגילחתי את האדמה בהנפות קצובות ומונוטוניות, לעתים ברצועות ישרות ולעתים בעיקול, תלוי לפי תנאי השטח. תוך כדי כך גם השגחתי על העוזר שנשא בזרועותיו הארוכות ארגזי קרטון ואריזות מרחבי הגינה למכולת האשפה למעלה, על המדרכה.

    מדי פעם הוא חלף לידי והדף אותי בחזהו בהתרסה, "מה הגובה שלך בכלל, הא? מה אתה יודע, עוד מעט אני עובר אותך!". פעם הוא אף הצמיד את ראשו לראשי ומדד בכף ידו - "תראה מה זה, עוד רק שלוש אצבעות ואני עובר אותך".

    אני בתגובה הוריתי בידית הטורייה לעבר המדרגות, "עם כל הכבוד יקירי, העיקר שלא תשכח לאסוף גם שם מתחת המדרגות, ואת הקרטונים תקפל ותכווץ היטב לפני שאתה זורק, אתה שומע, שלא יתפסו הרבה מקום במכולה."

    כך התנהלנו בנחת, הוא מתרוצץ הלוך ושוב ואני בקצב מדוד אחרי הטורייה, עד שהגעתי לעיגול אבנים, שהיה בשנה שעברה ערוגת פרחים מלבלבת, עם הרבה תיקווה והבטחות לעתיד לטפל בה כמו שצריך ולהשקות בזמן, שתלבלב ותפרח ותפאר את הגינה כמו שהאישה אוהבת, ועתה היא סתם גוש חנוק בעשבים שוטים וחסר צורה. 

    העוזר עצר לידי והחל לגלגל ברגלו אבנים מהעיגול ולשלוף אותם ממקומם. זה כמובן לא היה בתכנית. אחזתי בזרועו ועצרתי אותו בטלטלה קצרה לפני שיסחף יותר מדי - "מה אתה חושב שאתה עושה, תעזוב את האבנים בשקט ותחזור לקרטונים, אחרת לא נגמור היום!"

    העוזר נער את ידו בתנועה חדה וגלגל בהפגנתיות אבן נוספת להכעיס - "ולמה אתה מתנפל עלי?"

    "לא התנפלתי" אמרתי במתינות ככל האפשר, "רק בקשתי ממך לעזוב את האבנים, זה הכול, אבל אתה כנראה לא שומע"..

    "הנה עכשיו אתה שוב מתנפל"..

    "נו באמת, מה תפסת לי רגישות באמצע העבודה?"

    זו הייתה טעות. העוזר הסמיק ומלמל משהו כמו, אם ככה, אז בסדר, והסתובב ופנה לעבר הבית. גופו נשמט והתכנס, וכשחלף ליד הכדור בעט בו בזעם והפריח שני יונים שעשו את דרכם לעבר קערת האוכל של הכלב.

    מה עושים עכשיו? מעבר לעבודה הרבה שנוספה, הלכה ארוחת הבוקר שהעוזר הבטיח להכין עבור שנינו בדיוק לפני שנעלב. הוא תיאר בפרוטרוט סלט ירקות, חומוס עם שמן זית מלמעלה, פיתות חמות וכוס תה עם שיבה ונענע לקינוח. בלוטות הרוק כבר החלו לחגוג, ומה אומר להן עכשיו? - "לפחות תחמם איזה פיתה במיקרו" קראתי לעבר הבית.

    "תכין לעצמך לבד" עלתה מהבית תשובה עמומה, שבקושי הצלחתי לשמוע. הוא בטח כבר יושב בחדר שלו מול המחשב. שקלתי להניח לטוריה וללכת לפייס אותו אבל ויתרתי. כל ניסיון כזה הרי רק יוכיח את צדקת עלבונו, והרי לא עליו רתחתי אלא על הסטייה מהתכנית. מצידי שיגלגל אבנים כמה שמתחשק לו לאחר שנסיים לארגן את הסדר.

    כך התלבטתי בחישובי הרווח וההפסד שנפלו עלי עד  שקרא אלי אחד, אספן מתכות, שעמד ליד המעקה למעלה ושאל אם הוא יכול לקחת את מכונת הכביסה והמייבש מהמכולה.

    הסכמתי כמובן. הרעיון מצוין ויש גם תועלת, שני המכשירים האלה תופסים נפח רב, בלעדיהם יישאר מקום רב יותר לאשפה, ואם הוא מוכן לקחת אותם בחינם, אז שיהיה בריא.

    הבחור הודה לי וסיפר שהוא מסתובב עם מכונית פרטית שאינה מתאימה להובלות מכשירים בגודל כזה, ויש בעיה, בגלל החג הזה, שהיהודים משליכים את כל מה שמיותר ולא צריכים יותר, כל המכוניות לאיסוף מתכות עסוקות מעל הראש, לכן עליו לנסוע לכפר ולחפש טנדר פנוי להובלה.

    "אין שום בעיה" אמרתי, "מכונת הכביסה והמייבש יחכו לך כאן עד שתחזור."

    אלא שעולמו של אספן המתכות מורכב מכפי ששערתי - הוא חושש להשאיר את המכשירים במכולה שמא תעבור משלחת חיפוש מטעם מתחריו ותגלה אותם, ואז הם ינצלו את היעדרותו כדי לקחת אותם לעצמם. לכן הוא מבקש אם אפשר לכסות  ולהסוות בכמה ארגזי קרטון שיסתירו את צבען הלבן.

    מה יכולתי לספר לו, שבדיוק רבתי עם העוזר שלי ואני עסוק בניכוש?

    "אל דאגה" הרגעתי אותו, "אני כאן ואף אחד לא ייקח אותם לשום מקום, ואם יגיעו אחרים, אספר להם שהם שייכים לך."

    "מצוין" שמח אספן המתכות, "אתה גם יכול להגיד להם שמכרת לי אותם."

    "אין בעיה, לך ותביא את הטנדר והכול יהיה בסדר."

    אספן המתכות פנה ללכת ואני עצרתי אותו; אם כבר מסכימים על שקר, אז לפחות שיהיה שקר מוסכם – "תגיד, ואם במקרה ישאלו בכמה מכרתי לך, מה להגיד להם?"

    "אה.. תגיד שמכרת לי במאה שקל"..

    "מה אתה אומר, אתה מוכן לשלם מאה שקל עבור הגרוטאות האלה?"

    "אבל אדוני, אמרת שזרקת אותם!"

    "אתה צודק כמובן, אל תדאג, סתם שאלתי בשביל לדעת."

    אספן המתכות פנה ללכת בבהילות כמי שהבין לפתע שכל השתהות עלולה להזיק לו, ואני לא התאפקתי ושוב עצרתי אותו - "תסלח לי, יא-חביבי, ואם ישאלו איך קוראים לך, מה להגיד להם?"

    "תגיד שקוראים לי עומר."

    שם יפה. רציתי לדון אתו על משמעות השם שלו בשתי השפות אבל ויתרתי, הוא נראה טיפוס ממהר. עד לפני כמה דקות לא ידעתי כלל על קיומו, והנה עכשיו אנחנו קשורים בהסכם של שיתוף פעולה נסתר ומלא שקרים וקנוניות נגד מתחרים נעלמים. אכן עולם מהיר.

    העוזר הגיח מאחור והפתיע אותי בגיחוך מתגלגל - "תגיד, מה זה יא-חביבי.. מאיפה הגרלת את זה?"

    "זה מין ביטוי כזה שהמבוגר אומר לצעיר יותר, ואני חושב שהמקרה מתאים בהחלט, לא הבנתי מה בדיוק הפריע לך?"

    "אוי, אתה כזה ענתיקה!" התפקע העוזר, "מי משתמש במילים כאלה היום, יא-חביבי, איזה בושות"..  העוזר פנה לערימת כיסאות הפלסטיק הסדוקים וערם אותם בזריזות ליחידה אחת, הניף אותה בתנופה מעל ראשו בהפגנת כוח  וקרא, "יא-חביבי!"

    הנפתי את הטורייה וחזרתי לניכוש. העוזר פנה למדרגות וריחף מעליהן בקפיצה משולשת עם הכיסאות מונפים מעל ראשו, ולאחר שהשליך אותם למכולה בתרועה אחת גדולה ומסכמת, ניתר כמה ניתורים במקום והתאגרף עם האוויר לשחרר עודפים. הוא חזר לעבודה וזה מה שחשוב, הוא יכול להתלוצץ על חשבוני כמה שמתחשק לו, אשמח גם להוסיף לו סיבות אם ירצה, והעיקר שחזר ואפשר לשוב לתכנית המקורית, לסגור על האי-סדר בתנועת מלקחיים בו-בזמן, הוא אוסף ואני מנכש, כך נכרסם בו בתנועות קצובות והחלטיות משני צדדיו, ונדחק אותו לפינה עד שייכנע ויהיה סדר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      יופי. פוסט עם ריח של אביב
        5/4/17 21:27:
      מערכת יחסים מורכבת ויפה בין המבוגר לעוזר, ושניהם ידם על העליונה: העוזר- כיאה לצעירים שאינם יודעים לדחות סיפוקים -בעבודתו מחפש תוצאות מהירות, וכשהן מאחרות להגיע... בתחילה נעלב, ומאחור יותר תופס את המבוגר בקלקלתו. המבוגר כמי שיכול להבין את התהליך רואה את הדרך ונפתוליה, גם במחיר שייהפך ללעג ע"י העוזר...
        5/4/17 08:25:
      תהנה מהגינה.
        5/4/17 06:52:
      אתמול התחלתי לנכש את העשבים בגינה לכבוד האביב, ונזכרתי שפעם היה לי עוזר, שפרש כנפיים ועף מהקן..
        5/4/17 06:29:
      שוב ושוב ושוב מקסים :)

      פרופיל

      אריה עטיאס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מחזור קלמן