כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    0

    אִצְטְרוּבָּל

    18 תגובות   יום ראשון, 9/4/17, 13:32

    בליל שישי ישן אצלי נכדי בן השנתיים וחצי (אפשרנו ביחד להוריו לחגוג יום נישואין כולל בוקר ללא השכמות מוקדמות).
    תכננו (נכדי ואני) לצאת בבוקר לפיקניק במקום קסום של עצי אורן, שיחי רותם ונוף משגע.
    כך עשינו. קמנו, שתינו ביחד קפה (אני) וקורנפלקס (הוא), התארגנו, הכנו צידה קטנה לדרך ויצאנו.
    הגענו למקום ופרסנו את הפיקניק הקטן שלנו על שולחן קק"ל מבטון המצוי שם.
    בעודנו אוכלים ומשיחים על ענייני היום בין עצי האורן, הראיתי לנכדי אצטרובל וסיפרתי לו על הזרעים שבתוכו שמתפזרים באדמה. הוא היה חייב לראות זרעים אבל כל האצטרובלים שמצאנו על האדמה היו כבר ריקים מזרעים.
    אמרתי לו שאביא לו אצטרובל מהעץ. טיפסתי על שולחן קרן הקיימת, משכתי חזק בענף כדי להגיע לאצטרובל הגבוה שהיה עליו ואז... איבדתי שיווי משקל וצנחתי עם הברך על ספסל הבטון ומשם לאדמה....
    איזה כאבים!
    ונכד קטן בן שנתיים וחצי שכל כך נבהל מהנפילה ומהצעקה שלי.
    ואנחנו שם לגמרי לבדנו.
    הוא היה מאוד מודאג ושאל שוב ושוב אם כואב לי ולמה אני לא קמה... מתוק כזה. ביקש שארים את המכנס כדי שהוא יראה מה יש לי ברגל וליטף לי בעדינות את הברך שכבר התנפחה.
    אמרתי לו שאני בסדר אבל קצת כואב לי ולכן אשב קצת ואז אקום ונחזור.
    "נלך לאט לאט?" הוא שאל  "כן" השבתי.
    וכך דידיתי לי בהליכה איטית אוחזת בידו של נכדי. כל הדרך הוא שב וחזר על הסיפור של מה שהיה: "רצית להביא לי אצטרובל ונפלת ועכשיו כואב לך אז אנחנו הולכים לאט לאט..."
    כשהגענו הביתה היה ברור לי שהכאבים העזים ידרשו טיפול נוסף והזעקתי את בני. נסענו למיון (עם כלתי והנכד שסירב להיפרד ממני) ושם לשמחתי התברר שאין שבר אלא רק מכה חזקה (אולי נקע) בברך. חבשו, משככי כאבים, קב, הפנייה לאורטופד והביתה.

    איך הדברים האלה קורים תמיד בזמן הכי לא מתאים... מה עם האנשים שהייתי מחויבת להם היום לסיוע דחוף לפני החג, הפגישה שקבעתי לצהריים.... מה עם הבישולים לפסח, האם אוכל בכלל לנסוע לחג המשפחתי ...?

    עבר (איכשהו) הלילה, הגיע הבוקר וכדרכי אני מבררת עם עצמי למה דברים קורים לי כפי שהם קורים.
    מה אני צריכה להבין?

    ומבינה שאולי זה מסמן לי לעצור, לחלק אחריות, לראות טוב יותר את סדרי העדיפויות בחיים ולהבין שיש חירות גם ביכולת לשכב על הגב עם קרח על הברך ולהיות פאסיבית, להיעזר, לשנות את זווית הראיה, לחזק את ההבנה שכל תכנית היא בסיס לשינויים ולהודות על שהסתיים כך ולא יותר גרוע.

    גיסתי מצאה עוד ברכה בעניין: תמיד אנחנו מכינים הרבה יותר מדי אוכל לחג. אז רק יועיל לצמצם קצת ולוותר על הבישולים שלי. והנה, עוד הזדמנות להיות בפרופורציות.

    והאצטרובל? אולי נשאר על העץ, אולי נפל ביחד אתי... 

    חג שמח ובריאות טובה לכולם!

    ''



    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/4/17 17:35:

      מקסים זה understatement...  :)

       

      ''

        20/4/17 16:46:

      החלמה מהירה והנכד נשמע מקסים!

       

       

       

       

       

      לימודי תקשורת חזותית

        18/4/17 07:48:

      מלחהארץ0

       

      בתקופה הקסאמים היומיים בשדרות, בה עבדתי, נאלצתי לבצע תרגולת "פזצטות" על בסיס יומי. כיום היא ממוגנת לדעת בכל פינה אבל אז זה היה האמצעי המועדף כשזה תפס אותך ברחוב. אזעקה - שכיבה - ידיים על העורף וחוזר חלילה (אופנת היציאה לעבודה הייתה בהתאם...). חשבתי לעצמי אז שלכל דבר שאנחנו מתרגלים בחיים, מגיע זמן בו ישרת אותנו שוב.
      עכשיו, בעצתך החכמה והפרקטית, אני אתחיל לתרגל נפילות מובנות... :) שיהיה לשעת אי רצון... קריצה

        18/4/17 00:37:
      עוד צפויות לך נפילות. נסי לשפר את טכניקת הנפילה- בלימה, גלגול והופ... קפיצה.
        14/4/17 12:07:

      תודה עמוס,
      אהבתי במיוחד והצחיק אותי כפל המשמעות שהארת, העולה מצירוף המילים "מועדים לשמחה" במיוחד בימים אלה.... 
      אז אני מועדת בשמחה וכל יום טוב יותר.
      וכן, אתה כל כך צודק, היכולת לראות דברים בפרופורציה היא אתגר אמיתי, יום יומי ויש כאן הרבה למידה.
      אני משתדלת  ללמוד כדי שלא אאלץ ליפול שוב כדי להבין את השיעור... :)
      המשך חג שמח מאוד,
      אסתי 

        14/4/17 11:32:
      את יכולתך לראות את הצדדים החיוביים של הנפילה. אני יכול לומר לך שאני מכיר מישהי שנפלה פחות דרמטית - החליקה בבית על רצפת הסלון וסיימה עם 3 שברים!!! באמת צריך לקחת דברים בפרופורציה. שבת שלום ומועדים (במובן חגים) לשמחה, עמוס
        14/4/17 01:44:

      תודה מכבית
      חג שמח :) 

      החלמה מהירה
        13/4/17 16:09:

      תודה רבה נחמה, גם אצלך!

        13/4/17 15:19:
      חג שמח לך. הרבה בריאות ונחת.
        13/4/17 13:29:

      תודה רבה בונבונייטה,
      אכן כך.
      המשך חג שמח מאוד 

        13/4/17 13:07:
      * הרבה בריאות. הדברים אכן אינם קורים לנו סתם או "במקרה" כמו שבדיוק ציינתי בפוסטים האחרונים. יש להם סיבה, גם אם איננו בדיוק מבינים אותה באותם זמנים.
        13/4/17 10:17:

      הידע, יש לו תכונת היעלמות כשהנכד רוצה אצטרובל מהעץ....  קריצה
      הניסיון והכאבים לעומת זאת, יזכירו לי בפעם הבאה למקד אותו נמוך יותר מצמרות...
      תודה וחג שמח! 

        13/4/17 10:09:
      חחח חמודה . סבתות לא מטפסות על סולמות שולחנות כסאות . מה לא ידעת ??? תמרחי על הברך משחת טראומיל . חג שמח !
        10/4/17 14:06:

       אלוהי הדברים הקטנים...  -:)

        10/4/17 14:03:
      הכל בגלל צנובר קטן..
        10/4/17 11:12:

      תודה רבה מרסיה,
      הכל בסדר ובכל רגע קצת יותר טוב... חיוך
      חג שמח מאוד!

        10/4/17 09:39:
      אסתי היקרה! מאחלת לך רפואה שלמה. ותשמרי על עצמך. חג שמח.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין