כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בוסר

    טקסטים ממצמצים.
    כאלה שרק יצאו מחושך לאור.
    שנולדו מזמן או היום.
    מהססים ובלתי מהוקצעים.

    רותי

    7 תגובות   יום שלישי, 4/3/08, 18:09

    גיל ארבע בערך.

    לאחר שבר מאוד לא מוצלח אני שוכבת במשך חדשים כמומיה מגובסת מכף רגל עד לבית השחי על הספה בסלון.

    כמו בכל יום, שומעת את צהלות המשחק של האחים והחברים בחצר ומקנחת דמעות אילמות בשרוול.

    הרופא הבטיח "רק עוד כמה שבועות"...כמו אמר לילדה בת ארבע "רק" עוד נצח, אילו יכלה להבין נצח מהו.

    אמא טורחת במטבח. עוד מעט דודה חנה תגיע ואין לה זמן לשבת איתי עכשיו ולהקריא סיפור.

    ואז - שעטת הרגלים הקטנות אל השער, דודה חנה הגיעה.

    היא צולחת את ים השאלות החוקרות את פשר החבילה העטופה, נכנסת ומגישה לי חבילה ענקית ארוזה בנייר חום מרשרש.

    קשה לי להתמודד עם חבילה בגודלי תוך שכיבה על הגב, ודודה חנה  שולחת יד מטופחת ומסייעת לחלץ ממנה בובה דקה ואלגנטית, עם כובע מלחים צהוב וגפיים כתומים.

    קבלתי את החברה הטובה ביותר שליוותה אותי במשך השבועות הקשים בחיי. דודה חנה אמרה שהכינה את רותי סמרטוטי במיוחד בשבילי, ואין עוד אחת כמוה בכוווווווול העולם.

    עבורי באמת לא הייתה.

    אילו רק יכלה רותי לספר לי את כל סודות הכמוסים שלחשתי רק לה...

    רותי יושבת כיום על הכורסא בחדרי הישן שבבית הורי, ממתינה לכמוס את סודות הילדה שאולי אף פעם לא תהיה לי.

    כיום, כמה שנים אחרי שנכתב הקטע הנ"ל, משחקת ביתי בת השלוש עם רותי וחולקת עימה עולם דמיוני .

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/08 15:02:

      תודה רבה סיגמה!

      הפוסטים שלי כל כך בוסר

      שאני מתייחסת אליהם כמו בתולה

      רוצה (להראות) אבל חוששת

        12/3/08 13:30:

       

      צטט: סיגמה 2008-03-11 19:49:23

      איזה פוסט יפה איסי....למה לא קראת לי לקרוא...טוב עכשיו כבר יהיה לי דיווח שוטף על כתבייך...אז להיום אזלו הכוכבים , אבל מבטיחה לחזור אלייך

      חזרתי וכיכבתי

        11/3/08 19:49:
      איזה פוסט יפה איסי....למה לא קראת לי לקרוא...טוב עכשיו כבר יהיה לי דיווח שוטף על כתבייך...אז להיום אזלו הכוכבים , אבל מבטיחה לחזור אלייך
        5/3/08 09:13:

      רותי - בובת סמרטוטים?

      רותי שלי ? !!!!!

       לא, לא! שמה הטעה אותך.

      רותי סמרטוטי זה כמו דורון אשכנזי, שהוא בכלל מאיזו תפוצה אחרת.

      רותי היא חברה שלי.

      זו ששמעה על גדי המופלא עם חוברות הקומיקס.

      ועל מירית שבטח הולכת אליו עכשיו לבד.

      ורק שלא יתחיל לאהוב אותה ויפסיק לאהוב אותי...

       

      רותי היא כולה אוזן רכה מבד שסופג את הדמעות.

      (מלבד המקל שמחזיק אותה מהתחת עד הראש)

       

      תודה רונתי קורץ !

       

       

       

      צטט: רונתי 2008-03-04 21:18:00

      לא התעניינתי בבובות. יותר בבני המין השני (מגיל שש בערך).

      כל כך נחמד לחשוב שגם היום יש ערך לבובות סמרטוטים.קורץ

       

       

        5/3/08 09:04:

      תודה דב!

      נחמד לזכות בכוכב הראשון שלי (בראשונים זכיתי מן ההפקר נבוך)

       

      מניחה שאילו הייתה רותי תינוקת, הרי שהמילה הראשונה שהיתה אומרת היא "גדי"...

      סוד סתום (:

      אולי עוד יובהר.

       

      צטט: הדב מהיער 2008-03-04 19:18:14

      איסי,

      מברוק על הפוסט הראשון.

      שמח לתת לך את הכוכב הראשון על פוסט שלך, בדרך לעוד רבים.

      אבל זה לא בא בחינם.

      תביאי איזה סוד עסיסי שנלחש באוזנה של הבובה שלך, טוב?

       

        4/3/08 21:18:

      לא התעניינתי בבובות. יותר בבני המין השני (מגיל שש בערך).

      כל כך נחמד לחשוב שגם היום יש ערך לבובות סמרטוטים.קורץ

       

        4/3/08 19:18:

      איסי,

      מברוק על הפוסט הראשון.

      שמח לתת לך את הכוכב הראשון על פוסט שלך, בדרך לעוד רבים.

      אבל זה לא בא בחינם.

      תביאי איזה סוד עסיסי שנלחש באוזנה של הבובה שלך, טוב?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      e_c
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין