כותרות TheMarker >
    ';

    זיכרון הוא רכושו האמתי של האדם

    להרגיש טוב זוהי בחירה!

    1 תגובות   יום חמישי, 13/4/17, 01:45

     

    ''

     

    בספר "בוחרים להרגיש טוב", אני קורא שהדיכאון הוא תוצאה של עיוות מחשבתי. העיוות החזק ביותר הקיים הוא השאיפה לשלמות. אדם שחושב שאם משהו אינו מושלם, הוא לא שווה כלום.

    הדיכאון לא נוצר יש מאין. מערכת האמונות שלנו, היוצרות את המחשבת שלנו, יוצרות את מצבי הרוח שלנו. לפי התפיסה הישנה, הטיפול באדם הסובל מבעיות פסיכולוגיות, היא באמצעות טיפול והבנת הרגשות שלו. היום רואים בבעיות הפסיכולוגיות של האדם עיוות מחשבתי ולא מתעמקים ברגשות השליליים, אלא מנסים לסלק אותן ולהציב במקומן רגשות חיוביים. התפיסה: "אתה חייב להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה", שולטת בפסיכולוגיה המודרנית. השיטה היא איתור המחשבה השלילית והחלפתה בחיובית. המחשבות השליליות, היוצרות את ראיית העולם המעוותת של המטופל, מאופיינות בכמה קטגוריות.

    מחשבה של "הכול או לא כלום". אנשים אלו לא מסוגלים לקבל את המציאות כפי שהיא, לא מושלמת אלא נוטה להיות עם חיסרון כזה או אחר. אנשים מושלמים יש רק באגדות. אנשים כאלה, השוגים באשליית השלמות, נוטים לקיצוניות, בגלל שהם מרגישים עצמם חסרי ערך ונחותים.

     

    עיוות מחשבתי נוסף הוא הפיכה: כלומר להפוך כל דבר לשלילי. לחשוב שכל דבר נייטרלי או אפילו חיובי, הוא בעצם שלילי. נטייה זאת הופכת את החיים למדכאים, מייאשים וחסרי תקווה. תוצאותיה הם חוסר אונים וחוסר מעש משתקים.

    המחשבות שלנו אכן מסוגלות להפוך כל דבר בחיים לשלילי. שכן הן הבוראות את עולמנו. אנחנו חיים מבפנים החוצה ולא הפוך. הפנימיות שלנו היא הקובעת את חיינו. אדם החושב שלילי, חושב למשל, שאם אוהבים אותו, זה רק בגלל מעשה ספציפי שהוא עשה, אשר זכה לשבחים. הוא חושב שבמהותו הוא לא כזה טוב, אלא רע כפי שהמחשבה שלו מכתיבה לו לחשוב. כשמחמיאים לו, הוא יחשוב שזה בגלל שרוצים לעודד אותך ובעצם הוא חלש ולא יוצלח.

    ''

    עיוות מחשבתי נוסף הוא הכללה:

    נטייתו הטבעית של המוח לתפוס אירועים שליליים ולהבליט אותם. זאת בגלל שהאדם הקדום היה זקוק לחושים חדים כדי לקלוט את הסכנות הרבות שארבו לו פעם. כך קורה שאנחנו זוכרים דברים שליליים שקרו לנו, ומסננים דברים חיוביים כחסרי חשיבות. יש אנשים שמחליטים שדבר שלילי, אפילו שהוא קורה פעם אחת, הוא בעצם משהו רגיל שקורה כל הזמן. ככה קורה שאנשים מגיבים על אירוע שלילי חד פעמי בקריאה: "אוי, זה תמיד קורה לי!" מספיק אירוע לא נעים אחד, כדי שהיום של אדם כזה יהפוך לשחור. הוא לא מצויד בפילטר המחשבתי, המסוגל להבחין מבעד לאירוע החד פעמי, במציאות. מאותו רגע כל מחשבותיו הופכות להיות מעוותות, והוא רואה את העולם מבעד לאירוע החד פעמי, החריג שקרה.

    עוד שני אלמנטים של מחשבה מעוותת הם: ניבוי עתיד וקריאת מחשבות. מדובר בנטייה שלנו לעוות את המציאות, באמצעות החלטות לגבי מה אחרים חושבים עלינו. אם מישהו לא הבחין בנו, סימן שהוא התעלם מאתנו בכוונה והוא ברוגז. אם מישהו לא התקשר אלינו, סימן שאינו רוצה כל קשר אתנו. קפיצה זאת למסקנות נובעת מתוך מחשבה תבוסתנית שלנו. האישה לא ענתה על שאלתנו "איך היה בעבודה", כי היה לה יום גרוע, אבל אנחנו מחליטים שהיא כועסת עלינו.

    ככה גם כשאנו מנבאים עתיד: על מישהו שלא החזיר לנו שלום ברחוב, אנחנו מחליטים שיותר הוא לא ירצה לדבר אתנו. הבוס החמיץ לנו פנים בעבודה, הוא הולך לפטר אותנו.

    מחשבות שליליות ועיוות מחשבתי הוא מעגל קסמים, המזין את עצמו. עצם ההרגשה השלילית שאנו חווים, יוצרת במוחנו מחשבה שיש סיבה להרגשה זאת. הסיבה להרגשה שלילית היא שאנו באמת לא בסדר, שליליים בעצמנו. כך אנחנו מאבדים את היכולת לראות ולשפוט בצורה נכונה את המציאות. הכול הופך לשחור ומעוות.

    האמת היא שהרגשות שלנו נובעות מהמחשבות שלנו, שהן כאמור לא פעם מעוותות. אבל אנחנו בכל זאת סומכים על הרגשות שלנו, ומחליטים שאם אנחנו לא מרגישים טוב, אז אנחנו חולים, אם אנחנו מיואשים סימן שאין לנו שום תקווה לחיות חיים נורמליים. אם לא בא לנו לקום בבוקר, סימן שאנו כבר חסרי כוחות, ולא נצליח לעשות כלום. כך גורמים לנו המחשבות שלנו להפוך לחסרי אונים, חסרי מוטיבציה וחסרי כל חשק לחיות.

    המחשבות שלנו יכולות גם לגרום לנו העצמה או מיזעור של המציאות:

    זה דומה להביט במשקפת: מצד אחד הכול מוגדל ומצד שני הכול ממוזער. בגלל הנטייה הזאת אנו מפסידים הרבה חוויות טובות ומעצימות בחיים. במקום להביט על הצלחה שלנו כפי שהיא ולשמוח, אנחנו פשוט אומרים לעצמנו שזה הצלחה מקרית ואנחנו לא באמת כל כך מוצלחים.

    מאידך במקרה של כישלון, אנחנו נאדיר ונתייחס אליו כמשהו שמוכיח שאנו לא שווים כלום.

     

    קיצונית, נטולת כל הגיון.

    במקרים כאלה אנחנו משתמשים במונחים: צריך או אסור. ההרגשה שאנחנו חייבים לעשות, או שאסור לנו לעשות דבר מסוים, מכניסה אותך ללחץ ומפריעה לנו לבצע את המשימה העומדת לפנינו. זהו אלמנט משתק. מחשבות אלו מעוררות בנו רגשות עזים, ששוטפים את מוחנו ומעוותים את המציאות. הם מתפשטים כמו אש בתוכנו והמציאות מתעוותת לכדי דרמה גרוטסקית. אנו מתעלמים מהעובדה שאיש אינו מושלם, שכל אחד עושה טעויות. טעות לעולם חוזרת היא האמת של החיים. "אלו החיים" כמאמר הפתגם.

    כך אנו עלולים להצמיד תווית למישהו. מעתה ואילך לא נוכל לראות את האדם, אלא מבעד לתווית זאת שנקבעה על סמך אירוע חד פעמי.

    לקיחת דבר באופן אישי. הרי כל אדם אחראי על עצמו ואל לנו לקחת כישלון של מישהו אחר באופן אישי. בדרך כלל הסיבה לכך שמישהו פוגע בנו, נובעת מתוך בעיות ורגשות מעוותים שאדם זה נתקף בהם. במקום להבין זאת, אנו מיד מגיעים למסקנה שאנו בעצמנו מעוותים ולא בסדר. הדבר גורם לנו להסתגר בפני אנשים, מפחד שמא יפגעו בנו.

    והרי תבוסתן הוא מי שרואה את העתיד ככישלון, במקום כהזדמנות.

    עלינו קודם כל להתגבר על המחשבות המעוותות מציאות שלנו, לפני שאנו יוצאים החוצה ומנסים להשיג הצלחה אצל אחרים. שכן אדם שלא שלם עם עצמו, גם אם אחרים יעודדו אותו, הוא לא יאמין להם ויישאר חסר ביטחון למרות הצלחותיו. הבעיה היא שאדם בעל מחשבות שליליות, עלול גם להימנע מפעילות ולא ייתן לעצמו הזדמנות להצליח.

    פרויד האמין שמטופל שמתלונן על היותו לא מוצלח וסובל מרגשי נחיתות, יש לו סיבה טובה להרגיש כך. תורת הפסיכואנליזה שפיתח נועדה לגלות את הצדדים האפלים שלו. אבל האמת היא שהרגש שלנו משפיע על השיפוט שיש לנו על עצמנו ושיפוט זה הוא לא אובייקטיבי, כאשר האדם סובל מבעיה נפשית. האדם המדוכא נוטה לראות את עצמו בצורה מעוותת ולא אובייקטיבית. על כן הוא ירגיש נחות וכמי שחייו הם כישלון.

    כל זאת בא מהרגשה פנימית ולא מהמציאות בשטח...

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/17 06:31:

      שלום ארוין,

      זה מאוד יפה מה שאתה כותב בצורה בהירה.

      אני מזמין אותך לקרוא על מועקה.

      יצחק

      http://cafe.themarker.com/post/3375941/

      ארכיון

      פרופיל

      בולוג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מדוע קראתי לבלוג שלי בולוג