כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    שחרור וזכויות - פוסט דומסטיקציה 12

    0 תגובות   יום שני, 17/4/17, 11:37

    שחרור וזכויות

    פוסט דומסטיקציה 12

     

    והנה וידאו קצר של נחש קוברה צמא הבהיר, יותר מכל מאמר או דרישה פוליטית אחרת, את זה שאיננו צריכים לבקש שחרור בעלי חיים כמטרת העל שלנו בכל הקשור ליחסי אדם-חיה, אלא רק כבסיסן הרחב של פעולות הרבה יותר קונקרטיות. 
     

    בוידאו, שצולם בהודו בזמן בצורת, אנו רואים נחש קוברה שזחל אל תוך כפר וניגש ללא היסוס לקבוצת בני אדם אשר סובלים גם הם מהחום והיובש. הנחש לא ביקש לפגוע בבני האדם, אלא לקבל מהם עזרה, שכן חוסר המים מכריע אותו.
    ואכן – בוידאו המקסים הזה ניתן לראות את בני האדם משקים את הנחש בשמחה, חולקים איתו את המים שלהם קל להשיג הרבה יותר מאשר לחיות פרא החיות בסביבתם. זהו רגע מקסים, וגם אם מדובר ברגע אחד יוצא דופן, הרי פה נראית לנו בבירור אחווה וסולידריות בין יצורים חיים ממינים ביולוגיים שונים; לא הפרדה ביניהם, אלא חיבור ועמידה יחדיו מול קשיי הקיום. 

    ''

    Thirsty cobra in India calmly accepts drink from villager

            
    כאן עלינו להבחין בין גישות חיוביות שונות כלפי בעלי החיים.

    על שחרור בעלי חיים נוכל להתבונן משתי נקודות מבט. כשפעילים ופעילות בארץ ובעולם חודרים אל תוך מכלאות שונות של תעשיית המוצרים מן החי, ומוציאים משם תרנגולות או עגלים, הם מבצעים פעולת שחרור בעלי חיים הלכה למעשה. זהו השחרור במיקרו – שחרורו של אינדיבידואל אחד מהתופת החוצה.
    בכוונה אינני כותב "מהתופת לחופשי", שכן בעלי החיים, אם משוחררים על ידי פעילים אחראים, יילקחו יטופלו על ידי משחרריהם ולא יינטשו לבדם – לא ישוחררו לחיות את חייהם בעצמם. 

     במאקרו, רעיון שחרור בעלי החיים הינו קונספטואלי בלבד, ועלינו להבין שאינו בר השגה כיום. איננו יכולים להניח, למשל, שיש ביכולתנו לשחרר את עשרות מיליוני בעלי החיים אשר כלואים ברגעים אלו ממש ברחבי ישראל, גם אם היו נותנים לנו לעשות זאת בשמחה. בעלי החיים האומללים הללו לא היו יכולים לצאת לחופשי, בעיקר מאחר ואין מספיק שטח להוציאם אליו.
    אנחנו רוצים לשחרר את בעלי החיים מעול האדם, אך גם כאן – במשימה חשובה זו, עלינו להבחין בכך שבזמן שהפרה, הדג, הגדי והטלה כלואים ומחכים למותם, היונה, העורב, החתול, חזיר הבר והתן חיים את חייהם, לרוב ללא התערבות לרעה מצד בני האדם, אך עדיין זקוקים להיות משוחררים מכל פגיעה אנושית אחרת. 

    הצעד הראשון הוא דילול טבעי מאסיבי (כלומר – על ידי אי-התרבות, ולא על ידי הרג) של בעלי החיים במשקים ובשאר התעשיות. אם נתעלם מהאפשרות להגיע להישג חשוב זה על ידי עידוד חוסר העניין בבעלי החיים כמוצרים עבור בני האדם, אך תוך שמירה על ההתייחסות אליהם כאל חפצים (פשוט חפצים לא רצויים), הרי שהדרך היחידה להשיג דילול שכזה הינה דרך מתן זכויות לאותם בעלי החיים, על מנת להגן עליהם מניצול ולהכחיד את היכולת לנצל אותם. 

    נקודת המוצא של מתן זכויות היא בעייתית אך הכרחית. מלבד היותו של שיח זכויות בעלי החיים שיח משפטי, הרי שאם אני נותן למישהו אחר זכויות, זה אומר שמלכתחילה אותו אחר נתון תחת כוחי והחלטותיי. עם זאת, זהו המצב כרגע, ולא ניתן להתווכח עם עליונותו הפוליטית של האדם על שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ. מתן זכויות המגוננות על בעל החיים מאלימותם של בני האדם היא הדרך להגן על בעל החיים ולשחררו, אך לשחררו לאן?

    נניח ואנו דבקים ברעיון שחרור בעלי החיים (זהו איננו רעיון רע, אך הוא ניתן לשיפור ולדיוק), אז אם נרצה שחרור אמיתי עבור בעלי החיים, הנה דברים עליהם עלינו לחשוב:

    הראשון – לא כל בעלי החיים יכולים להיות משוחררים. כלב השיטסו, לדוגמא, אם לא יכחד, אינו יכול לחיות לבדו בפרא, גם לא התרנגולת מתעשיית הבשר ובעלי חיים נוספים אשר יצטרכו לחיות לצידנו, בתוך חברה אנושית אשר מקבלת את שאר בעלי החיים כשווים בערך חייהם. 

    השני – שחרור אמיתי, כזה שלא יתכן עבור אותו כלב השיטסו, הוא שחרור מהמדינה ומהחברה האנושיות. כאן, על מנת לשחרר לחלוטין בעלי חיים מעול בני האדם, עלינו להחזיר לשימוש את הTERRA NULLIUS- - האדמה הריקה שאינה שייכת לאף אדם ואינה שייכת לאף מדינה.
    זהו כבר מאבק פוליטי מסוג אחר (וחשוב ביותר לדעתי), שלא ידענו עד עכשיו. אבל השאלה שאל לנו להתעלם ממנה – האם אנחנו משחררים את בעלי החיים לחופשי, לחיות את חייהם ללא מגע נוסף איתנו, או שמא אנו לוקחים אחריות ודואגים לכל היצורים החיים, כמיטב יכולתנו, גם כאשר אינם תחת מרותנו יותר? 

    אני חוזר אל אותו הנחש, ואיתו אל האופק האוטופי של המאבק החשוב שלנו.
    שחרור בעלי חיים בתעשיות נעשה על מנת להצילם ממוות. מתן זכויות לבעלי החיים נעשה על מנת להבטיח את שלומם בעולם אשר נכבש על ידי בני האדם, אך שני אלו נעשים מתוך אידיאולוגיה גדולה יותר, הכוללת גם סיוע לבעלי חיים שאינם כלואים ואינם מנוצלים בדרך כלל, אידיאולוגיה של סולידריות מול הקיום מצד אחד, ופעולה של חסד כלפי האחר מצד שני.
    זו שורתו התחתונה של המאבק למען בעלי החיים, מאבק שמהותו היא בפרימת האובייקטיביזציה של בעל החיים בעיניי האדם, והכרה בכך שאותו בעל חיים קיים כסובייקט גם לפני הכרתנו בו. 

    #פוסט_דומסטיקציה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה