כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    מ"תעודת בגרות" ל"תעודת סיום" - מסמך משותף

    2 תגובות   יום שני, 24/4/17, 17:47

    מ"תעודת בגרות" ל"תעודת סיום",

    לאקדמיה ולצמצום פערים

    "תקציר מנהלים" עבור החברה הישראלית ומערכת החינוך

     

    עיקרי הדברים

    א.         המסמך הנוכחי מציג שינוי מהותי בתעודת הבגרות הקיימת.


    ב.         השינוי מכוון לחיזוק האוטונומיה של בתי הספר ולחיזוק מעמדם.


    ג.        שינוי מהותי מצריך תוכנית מפורטת ומוגדרת בזמן; המסמך מתכוון לשינוי הדרגתי ותהליכִי במסגרת תכנית חומש (2022-2017).


    ד.         המסמך מתכוון לפיילוט (ניסוי) שיחל בשנת הלימודים תשע"ט.


    ה.         תוצאת השינוי בתעודת הבגרות הקיימת, יחד עם שינוי בתנאי הקבלה לאקדמיה, אמורה להיות – צמצום הפערים החברתיים בחינוך ובחברה כולה.

     

    מבוא: מערכת החינוך הישראלית מאופיינת בריכוזיות-יתר ושליטה נוקשה על בתי הספר, המתבצעת באמצעות מבחנים סטנדרטיים, לאומיים ובינלאומיים, מקצועות חובה רבים ופיקוח – המחייבים את מוסדות החינוך "להתיישר" לפי דרישות חיצוניות.

    מסמך זה מתמקד בצורך ובאפשרות לבטל את תעודת הבגרות הקיימת, ולשנות את תהליך המעבר הקיים – מן התיכון לאקדמיה. המסמך מבהיר את היתרונות הגדולים הטמונים בשינוי המוצע עבור כל הגורמים – ממערכת החינוך הפורמאלית ועד האקדמיה.

     

    הביקורת על בחינות הבגרות: הביקורת הרחבה והמוכרת החריפה מאד בשני העשורים האחרונים. הטענה המרכזית היא שהתלמידים מבזבזים את זמנם על למידה לא רלוונטית, כזו שאינה עונה על הצרכים של תקופתנו. כאשר, במקביל, המורים ממשיכים להיות בעיקר "טכנאי העברת חומר" נטולי אוטונומיה ואתגר של ממש. 

     

    בין תעודת הבגרות לפערים החברתיים בחינוך: תעודת הבגרות, תוצאתם של הלימודים בחטיבה העליונה ושל בחינות הבגרות היא גורם מרכזי לאי-שוויון בחינוך. יש להיפרד מהשיטה הבגרותית –– לטובת עידן חדש של צמצם פערים.  

     

    תוכן ההצעה

    א.      הערכות בית-ספריות (70% מהציון הכולל של תעודת הסיום): כל בית ספר יקבע כיצד תראה תעודת סיום הלימודים אצלו, בהלימה למטרות החינוך ולפדגוגיה שהחליט עליה.


    ב.    ארבע בחינות ארציות (30% מהציון הכולל של תעודת הסיום):

    1. בחינה ארצית מחייבת בכיתה י' באוריינות מתמטית, בהתאם לתכנית שפותחה במשרד החינוך לשנתונים ז'-ט' (מתמטיקה שימושית המהווה "כלי עבודה").
    2. בחינה ארצית בכיתה י' באזרחות בסיסית ועקרונות הדמוקרטיה לקראת קבלת תעודת הזהות. הבחינה תערך לכל תלמידי ישראל ותכלול רק מרכיבים המשותפים לכל המגזרים בחברה הישראלית.
    3. שפות: שתי בחינות ארציות בסוף י"ב בעברית או בערבית – ואנגלית, בשל היותן "כלי עבודה" לכלל המקצועות והפעילות האנושית. תלמידים שיחליטו להיבחן גם בעברית וגם בערבית (בנוסף לאנגלית), יעשו זאת על חשבון צמצום במקצוע/ות בית ספרי/ים.

    מי שלא ייבחן באלה לא יוכל לקבל תעודת סיום 12 שנות לימוד.


    ג.       השלמה של "שתיים-עשרה שנות לימוד", שהוכרה על ידי בית הספר. 

     

    תכנית חומש (2022-2017): פיילוט של התכנית יתחיל בשנת הלימודים תשע"ט ב-100-50 בתי ספר, החל משנתון י'. בתוך חמש שנים ייעשו המורים של כל בתי-ספר למי שיבנו בעצמם את מרבית תכנית הלימודים שלהם. תכנית החומש תתבסס על שלבים מוגדרים וידועים מראש. 

     

    ארגון מחדש של עבודה המורים ומשכורתם: למידה שהאוטונומיה בה היא מרכיב מרכזי, ושעוסקת הרבה בחקר, מצריכה מן המנהלים והמורים משאבים רבים של זמן וכוחות-נפש. שוב אין מדובר בהעברת חומרים של אחרים, אלא בתכנון וביצוע שרובם-ככולם מוטלים על כתפי הצוותים החינוכיים.

    מספר התלמידים בכיתה לא יעלה על 25-20 תלמידים; מעבר לו נדרש/ת מורה נוסף/ת לעזרה. בנוסף לכך, עבודה מסוג זה מחייבת שכר גבוה בכ-25% מזה שמקבלת המורה היום.

     

    מיון הוגן לאקדמיה במקום בגרות ופסיכומטרי הקיימים היום: הפערים החברתיים בחינוך בישראל הם עצומים, והם גדלים ככל שעולים בשלבי הלימוד וההכשרה. בנוסף לכך, המבחן הפסיכומטרי ומבחני הבגרות אינם בהכרח מנבאים טובים להשכלה האקדמית. לעומת זאת, המנבא הטוב ביותר הוא מידת ההצלחה בקורסים של שנה ראשונה בתחום שבו רוצה הסטודנט ללמוד.

    כדי להבטיח דחף מתמשך ומניע חזק ללמידה בכיתות החטיבה העליונה של בית הספר, ובכדי למנוע נשירה, תונהג כאמור "תעודת סיום", שעקרונותיה הוצגו לעיל. רק תלמיד שסיים 12 שנות לימוד ועמד בדרישות תעודת הגמר, יוכל להציג מועמדות לאקדמיה. מידת ההצלחה של מועמד/ת לאקדמיה  לא תיבחן עוד באמצעות תעודת בגרות ובחינה פסיכומטרית, אלא באמצעות מספר קורסים אקדמאיים.

     

    יתרונות ההצעה

    יתרונות לפרט: התלמידים בחטיבה העליונה ינצלו את שהותם בבתי הספר באופן מהנה, משמעותי ומועיל. השפעת השינוי בחטיבה העליונה תהיה בעלת השפעה חיובית על כל רצף הגילאים. תעודת הגמר החדשה תוביל להרחבת אפשרויות בוגרי מערכת החינוך ללימודי המשך באקדמיה. 

    המורים יזכו לחופש הוראתי מאתגר ויצירתי שישפיע כמובן על חווית הלמידה של תלמידיהם.

    יתרונות לבתי הספר: בתי הספר ירוויחו עצמאות פדגוגית נרחבת. בתי הספר והמורים יקבעו את תכנית הלימודים הספציפית, את שיטות ההוראה-למידה ואת הערכות התלמידים. שינויים אלו ייצרו סביבת עבודה נעימה ויעילה אשר תשפר משמעותי את ביצועי ההוראה והלמידה.

    יתרונות לאקדמיה: האקדמיה תרוויח תלמידים בעלי יכולת חשיבה גבוהה ויצירתית עם יכולות למידה עצמית ועצמאית בהבדל מהלומדים התלותיים המגיעים אליהם היום. ןכן, בעלי יכולות שפתית גבוהות לעומת היום. יתרון נוסף יבוא לביטוי בגידול מספר התלמידים הכולל. במרבית המוסדות להשכלה גבוהה יש מקום לתוספת סטודנטים (בתנאי כמובן שיהיה גידול תקציבי תואם).

    יתרון למדינה: המדינה תרוויח תהליך פַתוח, שוויוני וטומן בחובו סיכוי לצמצום פערים חברתי. 

     

    מנסחי ההצעה:

    פרופ' ניר אוריוןאבי בורגר, יועץ ארגוניד"ר גיל גרטלד"ר אברהם פרנק;  אורית שטרית, "חינוך ישראלי".

     

    אפריל 2017.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/17 19:52:

      הקרדיט הגדול שנותנים כותבי ההצעה למנהלים

      הוא הדבר המשמעותי ביותר לדעתי.

      הצעה שמביעה אמון במנהלים ובאנשי חינוך...הלוואי ותתקבל. 

      הגיע הזמן להעניק למנהלים את המעמד הפרופסיונלי הראוי להם!

        25/4/17 17:45:
      קשה להעיר על כל פרטי התוכנית כפי שהיא מופיעה לעיל. בולטים בה יתרונות רבים, לי ברור שהאקדמיה תקבל , על פי תוכנית זאת, תלמידים ראויים בהרבה מאשר קבלתם על פי תעודת בגרות ומבחן פסיכומטרי. לא קראתי דבר אודות תלמידים שאינם ראויים להמשך לימודים באקדמיה, והם חייבים ללמוד מקצוע מפרנס. מה לגביהם? אני סבורה שזה הצעד הראשון למהפכה רצינית בתכנית הלימודים בבית הספר התיכון בארץ. מן הראוי להמשיך ולפרט את התכנית, ולהתייחס לכל תלמידי הכיתות הגבוהות.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין