כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    אביונה מעבר לקיר

    2 תגובות   יום שני, 24/4/17, 21:33

    ביום שבת בצהריים קיבלתי וואטס-אפ מאירית:

    "מה דעתך להיפגש לקפה או לסרט?"

    "אני עם ג'וינט בדרך למיטה, אבל התכנית שלך נשמעת יותר טוב, ביחוד אם אחרי הקפה נלך לאיזה צימר, מה את אומרת?"

    היא הסכימה עם חיוך, ויצאתי לדרך.  ישבנו ליד חוף הים בקפה ממנו רואים גם את יפו העתיקה וגם את תל אביב.  לא מעט תיירים סביבנו, אבל עם היין והבירה הם נאלמו ואנחנו טבלנו בשמש החמימה, הבריזה מהים מלטפת אותנו ומראות היפים והיפות שעברו בטיילת משמחים את עינינו.

     

    חום השמש וחמימות המפגש היו נעימים ומענגים, יד מלטפת ירך, ראשה על כתפי, הריח והמגע סחררו אותי ואחרי כמה שעות של אוכל, שתיה ופלירטוטים, החלטנו שהגיע הזמן למקום עם מעט יותר פרטיות.

     

    כבר במכונית הדלקנו את הג'וינט, אותו אחד מהמערכה הראשונה.  קצת באיחור אבל בחברה, יש לזה אפקט אחר ומרגש יותר.  הצלחתי למצוא את הטלפון של המקום בו לא הייתי שנים ואכן, היה להם חדר עבורנו.   חג הפסח זה חג של משפחות ואכן לא היו בצימר מהזוגות שבדרך כלל מגיעים אליו.

     

    נכנסנו לחדר, טלפונים בצד והחיבוק.. חיבוק ארוך, נשיקה סוחפת וכאילו לא עבר למעלה מחודש מאז הפעם האחרונה.  הגוף שלה כל כך מוכר לי, כל קימור וכל חלקת עור הנחשפת לאיטה.. אני אוהב להפשיט אותה.  העברתי כף יד חמה על הפטמה שלה וזו מיד הזדקרה בתגובה, נשימה נעתקת ואני מרגיש את הריגוש העולה בה. 

     

    לא לקח הרבה זמן והיינו במיטה, עירומים, מעט מיוזעים ועמוק במעשה האהבה.  הגמישות שלה אף פעם לא חדלה מלהרשים אותי.  חובקת אותי ברגליה ובזרועותיה עד כי אנחנו בשר אחד.  ברכות המשיית והרותחת, אני מתקשה עוד יותר מכפי שחשבתי אפשרי, ומאבד את עצמי בסחרחורת של תאווה.  כמעט גומר אבל עוצר בשנייה שלפני, מאריך את העונג שלנו.  היא מתנשמת במהירות ומושיטה את ידה לחבר הקטן.  אני משנה מעט את הזווית, חובק את ירכה ומביט באישה המדהימה הזו, שדיה רוטטים וכולה על הקצה, עוד ועוד, כמעט וגומרת ולא.. ושוב מטפסת במעלה התשוקה והעונג במסע שלה מגרה אותי עד ששוב כמעט וגמרתי.  שיניתי את הקצב והדם הפועם באוזניי וחלציי נרגע לשנייה.  ואז ראיתי איך זה מגיע, סומק צובע את צווארה, רעידות בגוף שמתגברות ומתחזקות, האנחות שלה והמילים שהיא אומרת לי עוד ועוד, ואז הגמירה שלא נגמרת, עוד ועוד התכווצויות רבות עוצמה עד שלאט היא נרגעת ואני לא עוצר.. חוזר ונע בתוכה, שומר את הריגוש של שנינו שוב קרוב קרוב לפורקן.

     

    בדיוק ברגע הזה שמענו את האנחות מעבר לקיר בחדר הסמוך.  אנחות שלאט התגברו לזעקות תשוקה שנדיר לשמוע.  בתחילה התעלמתי, אבל תוך כמה שניות זיהיתי את המבצעת.  לא יכול הייתי שלא לזהות את זעקות ואנקות הגמירה של א. אותה אזהה גם לו אחיה עוד חמישים שנה (אם אגיע לגיל כה מופלג).  א. שהייתה מאהבת ואהובה שלי במשך שנים רבות, עד שנפרדנו ולא בדיוק בטוב.

     

    אירית חייכה למשמע הביצוע הווקאלי המעניין.  חייכתי חזרה ואמרתי שאני מזהה את המבצעת, "זו א." אמרתי.  אירית שהכירה את הסיפור שלי עם א. קרצה, חיוכה העמיק והיא אמרה

    "עכשיו אני מבינה למה היית קשור אליה כל כך"

    וזה מאירית שאף היא לא הייתה 'שקטה' במיוחד בשעת האביונה.

     

                "מה דעתך שנזמין אותה לכאן?" שאלתי

    ראיתי שהיא נרתעה אבל אח"כ, משובה בעיניה היא אמרה:

                "אין לך אומץ"

     

    לקחתי את הטלפון, מצאתי את כתובת הוואטס-אפ של א. ושלחתי לה הודעה:

                "אנחנו בחדר 2 לידכם.  רוצה/רוצים להצטרף?"

     

    המשך יבוא..

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/17 18:08:

      מגניב

       

      צטט: גורע 2017-04-25 01:02:54

      מה שנקרא, שותפים לדבר חדירה.
        25/4/17 01:02:
      מה שנקרא, שותפים לדבר חדירה.

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין