כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    המדענים רוצים שנישאר בורים

    0 תגובות   יום שלישי, 25/4/17, 21:32

    המדענים רוצים שנישאר בורים    

     

    הארץ "המדענים רוצים שנישאר בורים" (25.4.17) אורן בן יוסף

     

    בימים אלה מציינים פעילים למען בעלי חיים בעולם את שבוע ההזדהות הבינלאומי עם בעלי החיים במעבדות — בעלי חיים המוצאים את מותם בניסויים קשים כל כך, שרובנו פוחדים אפילו להתוודע למה שקורה בהם. זוהי הצלחתה הגדולה של תעשיית הניסויים — בורותו של הציבור, המלווה בחוסר רצון לדעת.

    ככה מנצחת השמרנות, ואנחנו, הפעילים למען בעלי החיים, איננו יכולים אלא לנסות לעצור את ההדרה הזאת של חלקים כל כך נרחבים באוכלוסייה מהדיון על בעלי החיים במעבדות.

     

     

        

    סקר שבוצע על ידי אטל"א (Alternatives to Lab Animals) — מגזין בינלאומי של מחקרים שעברו ביקורת עמיתים — בקרב שלוש קבוצות, מדענים, סטודנטים לרפואה והציבור הרחב, מספק דוגמה מצוינת להשפעות של הדרת הציבור.

    עולה ממנו, כי לו מידת ההצלחה של הניסויים בבעלי חיים היתה קטנה מ–20% — 85% מהציבור היו מפסיקים לתמוך בהם, כמו גם 60% מהסטודנטים לרפואה. בקרב המדענים ההיענות לסקר היתה דלה מכדי שאפשר יהיה להשתמש בנתונים.

     

    האם סירוב המדענים להשתתף אמור להדליק אצלנו נורה אדומה? אפשר לענות על כך ברמז: על פי המחקר הגדול מסוגו, שפורסם בינואר 2016 — ונערך על ידי חברות תרופות וביוטכנולוגיה — סיכויי ההצלחה של תרופה להגיע לשוק לאחר שנוסתה בהצלחה על בעלי חיים, הם 9.6%.

     

    באחת ההפגנות שקיימה האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, פנתה אלי בחיוך אשה שחיכתה בסבלנות בצד. ואולם חביבותה התפוגגה במהרה. התברר שהיא מדענית שביצעה חלק ניכר מחייה ניסויים בקופים. היא כעסה על רצוננו להציל קופים מניסויים, ובכל פעם שניסינו להסביר לה את עמדתנו, היא הגיבה בניסיון לברר מה הרקע האקדמי שלנו. ללא ידע אקדמי בנושא — לטענתה — אין לנו זכות לפעול נגד ניסויים בבעלי חיים.


    הטקטיקה הזאת, של הדרה מהשיח הקובע את גורלם של בעלי חיים לחיי ייסורים ולמוות, אמורה לקומם את כולנו, שכן במקום לדון בערך של חייהם, בזכות להתעלל בהם ובסוגיות מוסריות — השיח נחטף מידינו לטובת דיון ציני על תועלת. וזו הנקודה המשמעותית ביותר בדיון: ערך החיים של בעלי החיים אינו תלוי בדעותינו עליהם, והעובדה שהחלטנו שחייהם זניחים לעומת חיינו אינה הופכת את מותם למוצדק יותר, בדיוק כפי שדעתי על ערך חייהם של חברי בני האדם היא חסרת משמעות מוסרית.


    קשה לי להבין באיזו נקודה בחייו מחליט אדם לבסס את הקריירה שלו על פגיעה כה קשה בבעלי חיים, לבלות את ימיו כשהוא מתבונן בסבלם, ולהרוג אותם לבסוף. לעומת זאת אני מבין מדוע גם נסיינים, אשר לכאורה גאים מאוד בעבודתם, מסרבים לבקשותי לתעד את הניסויים שהם מבצעים ואת הוצאת בעלי החיים להורג בתום הניסוי. למרבה השמחה, יש אנשים שביצעו ניסויים בבעלי חיים בעבר והיום הם עושים כל שביכולתם כדי להביא להפסקת הפרקטיקה הפרימיטיבית והברברית הזאת.


    אבל מה עם אלה שעדיין גורמים בכל שנה סבל נורא לכ–300 אלף בעלי חיים במעבדות בארץ? ברור לי מדוע הם חוששים שנדע יותר על מעשיהם. הם ימשיכו לתרץ אותם על ידי הצבעה על הצלחות מקריות במחקר הרפואי, וימשיכו להתעלם משאלת סבלם של בעלי החיים. אלא שאנחנו לא נניח להם להסיט אותנו מהנושא.

     

     


    "הכותב הוא רכז פעילות השטח והתקשורת של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים"

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה