כותרות TheMarker >
    ';

    החיים עפ"י השקפתי ואחרים

    חשבתי לתומי,שהחיים עפ\"י השקפתי, צריכים לאפיין דרך שבה אני בוחר למצות את חיי, ולחלק את תובונותי, עמכם הקוראים, שרוצים לצלול לנבכי נשמתי, אני אדם שחושב שכל מה שאנו עושים זה באחריותנו,ולמרות הכל אנחנו אנשים שטועים, כי מטעויות אנחנו צומחים. וכל החיים זה עשייה ותהייה.אז לכן אנחנו חייבים לעשות, ומעשייה אנחנו מתפתחים ולמדים. ואני בחיי מחפש את הריגוש שבחיים בעשייה, שלא לשם עשייה. אלא עשייה שתגרום לי הנאה מהעשייה. והעשייה שלי היא הן בתחום החומרי והן בתחום הרוחני. כי אני מאמין שחומר ורוח מחזקים ומפתחים את הפנימיות שלנו.
    ואני יודע שאין קיצורי דרך בחיים, ואני לא מחפש סיפוקים מיידים. אלה תובנות והצלחות שבאות כתוצאה מסבלנות והתמדה. ואני מלמד ולומד שכל מה שאנו רוצים בחיים יש לנו את האפשרות להשיג, בהתכוונות נכונה, ולדעת שאנחנו צריכים להעריך ולהנות מכל דבר שאנו משיגים בחיים, לא להיות חזירים לבלוע את האוכל ולא להינות ממנו, כי כך זה בחיים הם חולפים ליידנו מבלי שנהנו מהם, ולכן כל הישג הוא טיפה של אושר, ואני מחפש אנשים שירצו להיות לצידי בהפרייה הדדית. כי סוף מעשה במחשבה תחילה.

    כספו של חכם - סיפור עם מוסר השכל

    41 תגובות   יום שלישי, 4/3/08, 21:49
     

    פעם גר לו אדם חכם וידוע בעירו , איש עשיר מאוד ,

    היו לו אשה ילדים ונכדים . כולם אהבו וכבדו אותו מאוד והוא דאג לילדיו וגם לא חסך מכספו לעניי עירו .

     

    יום אחד מתה אשתו והוא נותר לבדו בביתו . כאשר עברה שנת האבל באו אליו כל ילדיו ודיברו איתו ,

     שחבל שיגור לבדו בבית הגדול והוא עכשיו לבד .

    תמכור את הבית ואת השדות שלך ,

    תן לנו את הכסף ואתה תגור בבית של

     הבן הבכור וכל מחסורך יהיה עלינו

     ולא תצטרך לדאוג לכלום .

    הסכים האיש , מכר את כל מה שהיה לו

    ואת כל הונו   חילק בין ילדיו ועבר לגור בביתו

    של הבן הבכור . 

    בתחילה , לא החסירו ילדיו ממנו מאומה ,

     והיו גם מבקרים אותו ולוקחים אותו אליהם .

    אולם לאט לאט הפסיקו הילדים והנכדים להגיע לביקורים , עד שלא באו יותר .

     ובבית הבן הבכור התנכלו לו ,

    בקושי היו מכינים לו אוכל והוא

     היה רעב תמיד ,

    את בגדיו לא כיבסו ואם נקרעו גם לא

    תיקנו אותם . 

    וכך עבר זמן והאיש התדרדר במצבו

     עד כדי שהתביש לצאת לרחוב ,

    לחבריו הוותיקים שלא יראו אותו במצבו העלוב . 

    יום אחד , אמר האיש לבנו הבכור ,

    תקרא לראש העיר ותאסוף לכאן

    את כל אחיך ואחיותיך יש לי משהו חשוב  לתת לכם . כאשר שמע הבכור שהם צריכים לקבל דבר מה ,

    מיד אסף את כל אחיו ואחיותיו

     והזמין גם את ראש העיר .

    כאשר כולם התאספו מולו , אמר האיש ,

    תראו אמרתי לכם שמכרתי את כל רכושי

    וחילקתי אותו ביניכם ,

    אבל נשארה אצלי עדין מזוודה אחת

     גדולה מלאה בכסף זהב ויהלומים .

    מאחר ויום מותי מתקרב , אני רוצה להוריש

    לכם את המזוודה ואת כל מה שיש בה .

     המזוודה קבורה מתחת לעץ הגדול ,

    בכניסה לעיר שלנו והיא נעולה

     בשני מנעולים רק שני המפתחות

    ביחד יכולים לפתוח את המזוודה.

    הנה מפתח אחד אני נותן לך ראש העיר

     ומפתח אחד לך בני הבכור ,

    אחרי מותי תפתחו שניכם את המזוודה

     וראש העיר יחלק ביניכם שווה בשווה

     את כל הרכוש הנמצא בה . 

    מאותו היום , השתפר מצבו של האיש

    לאין ערוך וחזר להיות מה שהיה ,

     בניו ובנותיו דאגו לכל מחסורו ,

    באוכל בגדים כסף , כל מה שביקש האיש

    קיבל וכך חי לו בשקט ובכבוד .

    יום אחד , הגיע יומו והוא מת .

     עשו לו הילדים הלוויה שלא היתה כמוה

    וישבו עליו שבעה .

    לאחר שעבר חודש הלכו כל בניו ובנותיו

     יחד עם ראש העיר , אל העץ שבכניסה לעיר .

    חפרו וחפרו עד שמצאו את המזוודה הגדולה ,

     פתח הבן את המנעול הראשון

    ואחריו פתח ראש העיר ,

    כאשר פתחו את המזוודה

    מצאו שם רק ראש של חמור ומכתב .ובמכתב היה כתוב בכתב ידו של האיש :

    " רק חמור נותן בחייו כל מה שיש לו "

    מוסר השכל :

    תנו לילדים כמה שאפשר. אבל תשאירו שלא תצטרכו אותם.
    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/08 21:20:
      מאוד רציתי לככב אותך, אבל לא ניתן כי כבר כוכבת היום, אם אזכור, אעשה זאת מחר. מאוד נהניתי. אורלי, שבוע טוב
        16/3/08 19:23:

      ברור!

      קודם כל אם ילדיו התנהגו אליו באופן כזה - צריך לתהות לגבי החינוך מלכתחילה.

       

      זה סיפור שאבי סיפר לי ולאחותי מילדות...זה בשל זה שמעולם לא קיבלתי דבר בקלות, מעולם לא חשבתי שמשהו מובן מאליו ואני צריכה לקבל כי יש ומעולם לא רציתי משהו שלא בזכות.

      עזרה תמיד ניתנה מתנות בחינם - לא!

      ועל זאת אני מברכת את הורי שהשכילו לחנך אותי להעריך מה שיש וקיים. הקלות הבילתי נסבלת של הבזבוז הבלתי נסלח של הדור הצעיר לא תאמן.

       

        16/3/08 17:58:
      סיפור מקסים ומרגש. אורלי ושבוע טוב
        9/3/08 16:28:

      חכם וצודק, ואנחנו  נבחנים על זה כל יום.

        7/3/08 22:35:
      מוסר מעניין!
        6/3/08 07:16:

       

      תודה על הספור הנפלא.

      אהבתי.

       

      גילה

        6/3/08 00:20:

       

      תובנה נחמדה

      אבל לא רק לילדים....

      מוסר השכל

      לאלו החיים.....

       

      אירין

        5/3/08 22:40:
      אכן. סיפור של חיים.

       אני זוכרת שאבא שלי סיפר לי

      את הסיפור הזה

      שהייתי ילדה קטנה

        

        5/3/08 20:12:

      סיפור מעניין במיוחד, אני חולה על סיפורים כאלו......

      אתה מוזמן לקרא אצלי בבלוג :)

        5/3/08 19:12:

       

      היי יוסי, וכל כמה שהסיפור עצוב, הוא במקרים רבים (לא רוצה לחשוב שברוב המקרים)

      גם נכון. תודה שמצאת לנכון, לתזכר "מצוות כיבוד אב ואם" ובכלל, להיות לבני- אדם.

       

      סופשבוע מקסים, יעל. 

       

        5/3/08 17:36:

      אומרים שאמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים ועשרה ילדים לא יכולים להיות בשביל אמא אחת

      ונזכרתי במשפט הזה במהלך הקריאה בפוסט שלך.

      אתה כותב יפה מאוד יוסי.

        5/3/08 14:25:
      לא יודעת אם לצחוק או לבכות
        5/3/08 14:23:
      קיבלת כוכב מהבת הגדולה שלי גאיה,עכשיו תורי לקרוא..
        5/3/08 11:23:

      אני מודה ומוקיר את כל מבקרי, אחת הדיברות החשובות מתוך עשרת הדיברות הינה "כבד את אביך ואת אימך על מנת יאריכון ימיך על פני האדמה" .

      אהבת הורים קונים ללא תנאי כמו שילדים לא בוחרים, הורים לא בוחרים, פרט למקרים קיצוניים, ולא חסר כאלה. יחד עם זאת הורים משתדלים ורוצים לתת בחייהם ככל האפשר לילדיהם, ולצערנו אנחנו רואים מה עובר על הקשישים כיום. לכן פוסט זה בא להזכיר לנו לא לשכוח מאין באנו ולמי אנחנו חייבים. אני יודע שהמסר קשה לחלקכם, אבל הוא לא בא לחסוך מלתת, כימ מי שנותן סביר להניח שיקבל בחזרה, ובגדול. אז תואהבו אותם כמו שאתם אוהבים את עצמכם.

        5/3/08 08:35:

      יוסי

      אני מקוה שאתה גם קורא את התגובות ......

      בכותרת כתוב "כספו של חכם"

      לא יודעת , אם היה חכם למה הקשיב לעצת אחיתופל .

      כנראה שלא בדיוק בחכמה עסקינן כי אם בפיקחות .

      אל כל פנים , אדם הנותן את כל אשר לו ונשאר ללא כלום שהרי אינו אוהב את עצמו .

      ואם ילדיו נהגו כפי שעשו, צריך לתת את המחשבה איזה אב היה?

      נכון שילדים מתקשים בלטפל בהוריהם .

      אולם ישנן מספיק דוגמאות מין החיים שזה כן מתאפשר והילדים יוצאים גדולים מהחיים .

      אין כאן רק מוסר השכל אחד כי אם כמה .

      לעולם אל תיתן את כל אשר לך מבלי להתחשב בעצמך .

      יש לתת מעשר , ואת זה רואים שהוא עשה .

      בימים ההם הוא חי נפלא .

      כסף לא קונה אהבה, בשום מצב .

      למרות שזה כאילו מה שמשתקף מהסיפור .

      להשאיר ראש של חמור במזודה ,נ שמע מזעזע לא פחות.

      האם להרוג חמור למען נקמה מתוקה , האם הקורבן היה שווה ?

      גם האב נהג שלא בדרך ארץ ..... שיקר את ראש העיר ואת ילדיו .

      למרות שזה ניראה על פניו לגיטימי.

      בסופו של עינין אני רואה את הסיפור הזה מיתוך מקום של ניצול לרעה בכל ההיבטים שיש לזה .

      ורק להתבונן על מעשי הילדים ולגנות אותם .

      לא חושבת שיש רק צד אחד למטבע .

      אניה

       

      אהבתי... הזכיר לי את אבי ז"ל, תמיד היה אומר

      "אבא אחד יכול לגדל 10 ילדים, 10 ילדים לא מסוגלית לגדל אבא אחד"

       

      תודה...

       

        5/3/08 03:21:

      סיפור חכם,

      מזכיר קצת את  "אבא גוריו" 

      ואת "סמי בורקס", וגם מהחיים שלנו,

      אתה כ"כ צודק שזה עצוב.

      כוכב

      ותודה 

       

        5/3/08 02:41:
      אופס
        5/3/08 01:07:

      סיפור עצוב.

       

      תודה.

        5/3/08 00:44:

      החשוב שיכולנו לקחת מן הסיפור ,זו בדיוק העובדה שתמיד

      תמיד חשוב עלינו, ותמיד יכולות להיות הפתעות, ומה חדש תחת השמש?

      תודה רבה, שלעולם נחיה בשפע ומלאי אהבה.מחייךמגניב

        5/3/08 00:10:

      סיפור קשה

      אבל חשוב

       

      תודה:)

        4/3/08 23:35:

      אוףףףףףףףף

      איזה סיפור עצוב,

      צריך לשקר בכדי לחיות בכבוד?

      נורא בעיני.

        4/3/08 23:33:

      סיפור נחמד שבגילנו משליך לשני הכיוונים גם לגבי הורינו וגם לגבי ילדינו.....עני מרוד אנכי בכוכבים לכן אסתפק בשאפו על מוסר ההשכל.

        4/3/08 23:26:

      זה ילדים מגעילים שחושבים רק על הכסף של האבא שלהם ולא איכפת להם כלום ויש הרבה כאלה, הוא היו מאד נחמדים בגלל הכסף שכביכול נתן להם במזודה ואם לא היה אומר להם היו ממשיכים לזלזל בו.

      לצערי יש הורים שנותנים את הכול ליד שלהם והילד שלהם לא מחזיר להם כלום וחבל.

        4/3/08 23:15:

       

      צטט: אופטימיסטית 2008-03-04 22:58:14

      הורה אחד יכול לגדל עשרה ילדים

      ועשרה ילדים לא יכולים לגדל הורה אחד

       אסור לנו לעולם ליפול לנטל על ילדינו.

      משפט שמושמע לעיתים קרובות, כשאנו קוראים כל מיני כתבות בעיתונים, על מקרים כל כך עצובים שקורים בחיים האמיתיים.

      עצוב, עצוב .....

      פ י ק י

        4/3/08 23:13:
      מוסיפה אחד ממני
        4/3/08 23:08:
      יש כוכב
        4/3/08 23:08:

      אוי אתה גדול התובנות שלך ענקיות

      אים אין אני לי מי לי.

      ואני מתחילה להבין זאת גם באופן מעשי הלוואי ותובנה זאת תחדור אלי בכל העוצמה המעשית

      לא רק ילדים כל דבר כל דבר . תודה תודה

       נראה אם יש כוכב אם לא מחר

        4/3/08 22:59:

      אומרים: אם זה לא היה עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק.

       

      אלא שבמקרה זה גם אם נתאמץ זה לא יצחיק.

       

      לצערי, פוגשים סיפורים מן הסוג הזה גם בחיים, אם זכור לכם המקרה מלפני שנים, אדם שלקח משכנתא ואת אביו כערב, לאחר מספר  שנים נקלע לחובות ולא שילם משכנתא הוא נשאר בביתו ואילו אביו בגלל היותו ערב נשאר בחוסר כל, הגרוע מכל שהבן התנער מאביו לאחר המקרה.

        4/3/08 22:58:

      הורה אחד יכול לגדל עשרה ילדים

      ועשרה ילדים לא יכולים לגדל הורה אחד

       אסור לנו לעולם ליפול לנטל על ילדינו.

        4/3/08 22:54:
      "אף אדם לא יבקר את העני אם יקים ביתו בלב העיר ,
      אך את ביתו של העשיר , יבקרו גם אם יקים את ביתו
      בתוך ההרים" .

      עצוב כמה שזה נכון .........
        4/3/08 22:50:
      אני מסתכל על מוסר ההשכל של הסיפור מנקודת מבט אחרת, אני חושב.
      כבר מגיל אפס למד את ילדיך, שלתת זה זכות  - לא חובה, ולדעת לקבל ולהגיד תודה ככה סתם - זאת מצווה וזה עובד בכל הכוונים...
      כל טוב
      זאב

       

      כל סיפור נישען על מעשה שהיה....

      לכן חשוב  להשאיר רגל יציבה על הקרקע......

      האמת, הסיפור די עצוב.....אפילו עצוב מאוד...

        4/3/08 22:39:

      תודה,

      שנהייה צינור השפע,

      הרגשי,והכלכלי,

      שנהייה בריאים שמחים,

      אוהבים.

      לעד.

      אמן!

        4/3/08 22:38:

      ......אישית , יש לי תחושה של אי-נוחות מתוכן הפוסט.

       

        4/3/08 22:38:

      יפה ונכון.

      אצלי אין דאגה כזו

      מראש אין לי מה לתת להם.לשון

        4/3/08 22:38:

       

      סיפור יפה.

       תובנה יפה- לא תמיד קל ליישם:)

        4/3/08 22:33:

       

       

      אמן שיהיה לכולם בשפע,  ושלא נהיה תלויים לעולם.

      ושנדע הרבה אהבת אמת במשפחותינו ובכלל. אמן.

        4/3/08 22:23:

      תנו לילדים כמה שאפשר. אבל תשאירו שלא תצטרכו אותם.

       

      סיפור נפלא.

      ואני מוסיפה: גבולות רבותי, גבולות.

       

      באהבה

      עופרה

        4/3/08 22:09:

      יפה יפהגדול

      אני שמחה להיות הראשונה שמגיבה

      אכן חיכתי לאיזו הפתעה...

      אני הראשונה להחכים כאן בעינין - להפנים וליישם.

      ועל זה אני נותת כוכב זהב

      ארכיון

      פרופיל

      joesi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין