כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    בית לחם הקרובה, הרחוקה כל כך, סיור מצולם

    61 תגובות   יום רביעי, 26/4/17, 22:08

    בשאון המציאות, במהומת פיגועים, הפרדות, הסתה, סגר, כמו נשכחה הגדה, נאטמה, נשכחה הדרך לשם, נשכחו האנשים שם, נשכחה בית לחם. והרי היא קרובה כל כך למקום מגורי, כמעט נושקת לשכונות הדרומיות של ירושלים. בפחות מרבע שעה של נסיעה, אפשר להגיע לשם. פעם, לפני האינתיפאדה השניה הייתי עושה את זה בעשר דקות.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Bethlehem

     

    ולמה נזכרתי בבית לחם?

     

    לפני מספר שבועות קראתי את "סיפורים מהקבלה: מדריך התייר לבית לחם", שכתבה  גלית  א'.  היא פגשה תייר בתל אביב, שבקש להגיע לבית לחם והצטערה על שלא ידעה להנחות אותו ולהמליץ על תחבורה שתביא אותו לשם.

    (הנה הלינק )


    היה לנו חבר, אותו בקרנו בבית סאחור, לא אחת נסענו לאכול תרנגולות צלויות בבית ג'אלה ואצל אבו ג'ורג' בכניסה לבית לחם אכלנו את הקבב הטעים ביותר שטעמתי אי פעם. כל חבר נוצרי מחו"ל, שבא לבקר, כובד בסיור מודרך בבית לחם, באתרים הקדושים לנוצרים.

     

    משנת 2000 הכל כְּלֹא היה, עיר שהיתה חלק מאורח חיינו, נהפכה ללא קיימת, סמויה מהעין.

    היום נמצאת  בית לחם, בירת נפת בית לחם, בשטח A,* השייך לרשות הפלסטינית, ומאז אוקטובר 2000 תחילת האינתיפאדה השניה, הכניסה לשם אסורה לישראלים לפי צו אלוף פיקוד מרכז, אף שבפועל צה"ל אוכף את האיסור על ישראלים יהודים בלבד.

    אף על פי כן, משהו דחק בי להגיע לשם שוב.

     

    טוב שיש חברים. במקרה הזה, חברות. בעזרת חבֵרה, מדריכת תיירים (שהשיגה אישור כניסה משלטונות צה"ל, אף שאף אחד לא בקש אותו לא בכניסה ולא ביציאה) ובעזרת עוד חבֵרה שעובדת באו"מ, הגענו לבית לחם במכונית האו"מ של האחרונה.

     

    באחד מימי ראשון האחרונים, בצהריים, כשרוב העסקים סגורים עדיין, וברחובות עוברים ושבים מעט, יום של שמש מתגַלָה ומסתתרת לסירוגין, גשם לא ירד, אבל נדמה היה שהרוח המדברית, שהעיפה הכל, בעיקר חול, אבק ושקיות ניילון, שהסתבכו והתפתלו סביב צינורות חשופים, גדרות, שלטים, עמודים,  מכוניות, ואו-טו-טו נדמה היה, שהרוח תעיף גם אותנו, תסחרר ותערבל באבק ואולי תניח לנו להתלפף על איזו גדר כמו היינו שקית ניילון.

     

    והיא הניחה לנו.

    חנינו בצידי דרך עפר, אמנם  ה"רחוב" היה בעל שם, אבל חוץ מהשם, דבר לא העיד על היותו רחוב. והנה פטמורגנה, מתוך ענני אבק ומכוניות מקרטעות עלה והתגלה בנין פינתי מטופח ובהיר, בן שתי קומות, קופסת בונבוניירה, עץ אשוח מקושט, שכמו הובא מעולמות אחרים. באמצע היום, באמצע שום מקום נצץ שלט באור ניאון צהוב:

    The Walled Off Hotel   היה כתוב עליו.

    ומתחת לשלט, על מדרגות מעוגלות, לצידי דלת כניסה, כמו בכניסה למערת אליבאבא זעירה, עמדו שני בֶּל בּוֹייס, לבושי מדים, מתוקתקים טיפ טופ, כאילו הגיעו לשם ישר מאיזה מלון פאר באנגליה או בהודו. והכל לא לשכוח, ממש מול חומת ההפרדה, מעליה גדרות תיל ומגדל תצפית.

     
    ''

    בדרך, בבית סאחור, מי  העלה אותה לשם, אולי פרסומת למוסך


    ''

    יום ראשון, רוב החנויות בבית סאחור סגורות. בבית לחם ובסביבתה חיים  כ-27,000 תושבים. פעם הרוב היה נוצרי, אחרי שנים של הגירה, הצטמצמה אוכלוסיית הנוצרים, והיום הם מהווים 40% מתושבי נפת בית לחם.  רוב תושבי בית לחם, 60%  - מוסלמים


    ''

    בכניסה לבית לחם, מוכרים יש, קונים אין.  מי חשקה נפשו לתייר במקומות של מאבקים ומתח


    ''

    חומת ההפרדה בבית לחם מלאה גרפיטי


    ''

    שמים מעל החומה ושמים עליה


    ''

    שילוט על חומת ההפרדה, החץ מורה לכיוון בית החולים לתינוקות CARITAS


    ''

    Welcome to the Shopping Wall , כתוב על החומה


    ''

    תיירים?


    ''

      על משקל וולדורף הוטל  The Walled Off Hotel


    ''

    והלובי בפנים, על הקירות: אמנות, פסול, פורצלן ופאטשיווקעס


    ''

    מראה החומה בפנים, מבעד לחלון בלובי


    מה לכהן בבית הקברות, מה אני עושה פה?

    אני מצלמת, אני מבקרת, אני עונה לעצמי, כששתי חברותי נעלמות מעיני בגלל האבק, ואני כרגיל נשרכת מאחור.

    כמה דקות אחר כך, כשאנחנו נמצאות זו לאלה, ואני ננזפת על ידי חברתי, מדריכת התיירים, כמו ילדה קטנה, שהלכה לאיבוד, הרוח מבריחה אותנו פנימה לבית המלון הזעיר, שהוקם ביזמת אמן גרפיטי אנגלי בשם בנקסי.


    BANKSY , אמן, שהתחיל את פעילותו האמנותית\חברתית בסוף המאה הקודמת, מסתיר את זהותו וחותם רק כבנקסי, זהותו עדיין איננה ידועה רשמית, ואף על פי כן הוא ממשיך ליצור ולזכות בפרסים על עבודותיו. דווקא תעלומת זהותו העניקה לו את תשומת הלב של עולם האמנות הממוסד וגרמה לפרסומו ולהכרתו.

    בצילומים ובלינק למטה, כמה מעבודותיו:

    .''

    https://en.wikipedia.org/wiki/Banksy

     

    מהרגע שנכנסת ללובי, אין לך עוד חלק במראות שבחוץ, אבל אם  תתעקש, תוכל  להציץ מבעד לוילון, מבעד לחלון, החומה ממש סוגרת עליו ועליך.

     

    מעט אנשים ישבו בלובי. בעצם, כשבקרנו שם, באמצע מרץ 2017, המלון לא היה עדיין פתוח רשמית, ובבר, המשמש גם כקבלה של המלון, מסרו לנו שהוא ייפתח רשמית לפני פסחא, לקראת בואם של הצליינים הנוצרים. כיוון שהתיירות לבית לחם נפגעה, תושיית המקומיים ביזמתו של בנקסי , מטרתה לנצל את חומת ההפרדה וליצור "תיירות חומה", אם כבר יש חומה, שיצא ממנה משהו טוב.


    בקומת הלובי, נמצא "מוזיאון החומה". דמי הכניסה 15 ש"ח,  הנארטיב - לא בדיוק זה המקובל עלינו, אבל הסתה ממש, לא היתה שם. הרבה מהמיצגים נסמכו על מקורות שלנו.

    ''

    למעלה, דוגמא של מיצג, כדאי לקרוא את השלטים

     

    במעלה המדרגות, בקומה השניה, שתי תערוכות מצויינות של אמנים פלסטינים עכשוויים, מוכרים לי מסצינת האמנות הישראלית.  תערוכת היחיד "Golden Surface ", של אניסה אשקר, אמנית ערביה\ישאלית מעכו.

     

    בלינק למעלה עליה ועל עבודתה, ותערוכה קבוצתית  "Reviewing Oneself & The Art of Living" , שם מציגים סולימן מנסור

     

    נביל ענני,  למד באלכסנדריה ומלמד אמנות בראמללה  https://en.wikipedia.org/wiki/Nabil_Anani  , חאלד חורני, תיסיר ברקת, אסד עזי, דרוזי יליד שפרעם, למד באוניברסיטאות חיפה ותל אביב, היום מלמד באוניברסיטת חיפה

    מנאל מחמיד, סאמר גאטאס וליאד סבח, האוצרות של ד"ר חוסני אל'כתיב שהדה.


    ''

    ''

    למעלה, שתי עבודות של אניסה אשקר


    ''

    עבודה של סולימן מנסור (נולד בביר זית, למד ב"בצלאל" והקים את מרכז א-ואסיטי לאמנות בירושלים)


    ''

    עבודות של תייסיר ברקת


    ''

    ''

    ואריציות על זברה, של חאלד חוראני, אמן, אוצר ומבקר, זכה לפרסום רב, כשהביא את פיקסו לרמללה


    ''

    דון קישוט של אסד עזי, למעלה


    ''

    מיצג? לא, וילון גלילה בגלריה, מפריד בין הפנים לחוץ, די להסיט אותו מעט, והופס, חוזרים למציאות. החומה והציורים שעליה לנגד עינינו


    ''

     

    השעה, כמעט ארבע אחר הצהריים,  תם הזמן שהקצבנו לביקור בבית לחם, אנחנו רוצות לחזור לפני החשכה. על השולחן אצל  "אבו עלי",  טחינה, סלט, בשר על הגריל ועראק מקומי, מול הפרצוף החומה, לא הראשונה ולא האחרונה, כבר היינו עדים לנפילת חומות, גם זו תפורק פעם, עולם כמנהגו ינהג. 



     

    *שטח A- מהווה 18% משטחי יהודה ושומרון וכולל את כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטינים. השליטה האזרחית והבטחונית בשטח A היא בידי הרשות הפלסטינית.

     

    **עוד צילומים מעבודותיו של בנקסי בתערוכה בהרצליה, אפשר לראות אצל "פרחים בלב"

    http://cafe.themarker.com/post/3381002

     

    * ואפרורופו ידיעות וידיעות שקריות או פייק ניוס, בתחילת ספטמבר 2017 נתקלתי ברשת בידיעה, שהאמן החידתי בנקסי נעצר על ידי שוטרי הרשות הפלסטינית, בבית לחם, בעת שהותו במלון שהקים,

    THE WALLED OFF HOTEL- 

    בעת המעצר נגלתה גם זהותו, כך היה כתוב שם. היו אי אלו דברם שלא הסתדרו לי בראש בידיעה הזאת. לאחר יומיים הידיעה הוכחשה והסתברה כבדיחה או מה שקרוי בימיינו פייק ניוס.

     

     

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (61)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/17 22:31:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2017-09-13 00:51:03

      במקום נסיעה לחו"ל(: יופי של פוסטים!!
      זה חו"ל במרחק כמה קילומטרים מביתי! תודה רבה לך

       

      במקום נסיעה לחו"ל(: יופי של פוסטים!!
        19/5/17 13:55:

      צטט: התרנגול 2017-05-19 09:51:51

      מעניין מאד. מזכיר לי שפעם היינו נוסעים לבית ג'אלה לטיולים וקניות אצל הנזירים.
      תודה רבה, זה נכון

       

        19/5/17 09:51:
      מעניין מאד. מזכיר לי שפעם היינו נוסעים לבית ג'אלה לטיולים וקניות אצל הנזירים.
        2/5/17 20:25:

      צטט: עצבן 2017-05-02 10:00:56

      1. הנה משהו מוזר: בתנך "בית לחם" מופיעה עם שתי צורות ניקוד: בֵּית לָחֶם ובֵּית לֶחֶם, באחת מקור המאפה ובשני מקור המריבה. (ובעצם יש כאן משהו שחוזר על עצמו בשפה עברית - בקרבה בין תזונה למלחמה - לחם\ מלחמה, מזון\ כלי זין, אוכל\ מאכלת, צידה\ציד). אולי רמז לעתיד לבוא.

      2. כשהחלו התהליכים לנסות לפתור את הבעייה הישראלית\ פלסטינית על ידי הפרדה - אחת המפתחות בעייני היה כביש 60 (עפולה - ג'נין -  שכם - רמאללה - ירושלים - בית לחם - חברון - קריית גת). כבר הכנתי טיול די מפורט. כמעט 25 שנה עברו והטיול עדיין לא יצא לפועל, ונראה שהוא מתרחק יותר ויותר. אם זה לא מספיק בזמן שברמאללה ואפילו בג'נין אפשר לראות תנופת פיתוח, העיר שבה נולדו דוד המלך וישו פשוט מתעלבת לאיטה.

      3. אם חלקי A (כמו בית לחם) של כביש 60 חסומים, אזי ניבנו להם כבישים עוקפים. אחד מהם הוא כביש 398 המחבר את שכונת הר חומה (שכיכבה בחדשות שנות ה-90) לתקוע, נוקדים (מקום מושבו של שר הביטחון), כפר אלדד, מעלה עמוס, בואכה אפרת (על שם דרך אפרתה). כחמישה התישבויות (התנחלויות) המאגפות את בית לחם ממזרח ודרום (אל מול עשרים ומשהו כפרים ערביים באותו מקום ממש). בסיור שעשינו בארמון ההרדיון, טרח המדריך (תושב אפרת) לעשות לנו תצפית ממרומי ההר המלאכותי על הסביבה. וכמטה קסם ממרומי התצפית נמחקו הכפרים הערביים כלא היו - ומה שהופיע הן ההתיישבות היהודית על מלוא חמשת מעוזייה התוחמים את העיר בית לחם בדלת חומותיה. הישוב הערבי היחיד שהוזכר בתצפית הוא בית לחם, אולי משום שעיקר הבתים שנראים משם הם של בית לחם, ואולי בשל הערגה של המדריך לדוד המלך.

      4. מעניין לקרוא בכתבה שהפריט התיירותי המעניין כיום בבית לחם זו החומה. (נדמה לי שגם לסולימן מנצור המוזכר - יש איזו תערוכה שהחומה מככבת בה). נדמה לי שזה דורש פוסט בפני עצמו. אבל נדמה לי שבלאומיות הפלסטינית המתגבשת החומה זוכה לעדנה. ואולי יש בזה כדי להצביע על הגורל הטראגי של האנשים האלו, שכן החומה היא אולי סוג של סמל של הבחירות הנוראות שהפלסטינים החליטו לקחת. נדמה לי שדוקא בבית לחם שממנה צלפו לעבר בתי שכונת גילה, יש בדמעות שמאחורי עוול "החומה" כמות עיוורון, וחוסר לקיחת אחריות עצמית  (בטכניקה של זריקת האחריות על האחר), שיכולה להרוס היסטוריה של עם שלם. יש ביטוי, על אנשים שבונים את חומות הכלא (הפסיכולוגיים) שלהם במו ידיהם. בית לחם נראית לי כממימוש פיזי של הביטוי הציורי הזה.

      תודה רבה על ההרחבה ועל התוספות, נהניתי לקרוא וללמוד

      1.הסבת את תשומת ליבי לענין לחם והשורש לחם. אולי בזכותך אכתוב על זה פעם.

      3.בקרתי גם כן בהרודיון וראיתי את ההתנחלויות סביב ואת בית לחם מלמעלה.  אגב הייתי גם בסיור בגדה, ונדמה לי שבאחד הפוסטים כתבתי על כך. כדאי לסייר, יש סיורים מודרכים שמנחים מדריכים מההתנחלויות ויש סיורים  של נשות מחסום.

      4.ללא ספק,לפלסטינים יש חלק גדול באחריות כמו גם לנו. הנורא מכל, שלא נראה לזה סוף. כל האמנים שהזכרתי , כולל סולימן מנסור, אכן, כל אחד מהם ראוי לרשימה נפרדת.

        2/5/17 20:10:

      צטט: face 2017-05-02 09:11:28

      סיור נפלא עשית לנו כאן

      יופי התמונות שבחרת לצלם

       

      לגבי בקסי אכן בארנה ושווה לאללה ללכת לראות

      בית סחור - אתמול הייתי במפגש בבית הפלמח ברמת אביב

       

      סופר שם על ידי יוסקה מיד לבנים על בית סחור

      ותיקי הפלמח 

      תודה רבה, פייס, אלך לראות את התערוכה של בנקסי בארנה

       

       

        2/5/17 20:05:

      צטט: Eroit 2017-05-01 23:10:14

      תודה על הסיור המצולם. הלואי עלי בקרוב..
      תודה רבה לך שהצטרפת, והלואי שתוכל

       

        2/5/17 10:00:

      1. הנה משהו מוזר: בתנך "בית לחם" מופיעה עם שתי צורות ניקוד: בֵּית לָחֶם ובֵּית לֶחֶם, באחת מקור המאפה ובשני מקור המריבה. (ובעצם יש כאן משהו שחוזר על עצמו בשפה עברית - בקרבה בין תזונה למלחמה - לחם\ מלחמה, מזון\ כלי זין, אוכל\ מאכלת, צידה\ציד). אולי רמז לעתיד לבוא.

      2. כשהחלו התהליכים לנסות לפתור את הבעייה הישראלית\ פלסטינית על ידי הפרדה - אחת המפתחות בעייני היה כביש 60 (עפולה - ג'נין -  שכם - רמאללה - ירושלים - בית לחם - חברון - קריית גת). כבר הכנתי טיול די מפורט. כמעט 25 שנה עברו והטיול עדיין לא יצא לפועל, ונראה שהוא מתרחק יותר ויותר. אם זה לא מספיק בזמן שברמאללה ואפילו בג'נין אפשר לראות תנופת פיתוח, העיר שבה נולדו דוד המלך וישו פשוט מתעלבת לאיטה.

      3. אם חלקי A (כמו בית לחם) של כביש 60 חסומים, אזי ניבנו להם כבישים עוקפים. אחד מהם הוא כביש 398 המחבר את שכונת הר חומה (שכיכבה בחדשות שנות ה-90) לתקוע, נוקדים (מקום מושבו של שר הביטחון), כפר אלדד, מעלה עמוס, בואכה אפרת (על שם דרך אפרתה). כחמישה התישבויות (התנחלויות) המאגפות את בית לחם ממזרח ודרום (אל מול עשרים ומשהו כפרים ערביים באותו מקום ממש). בסיור שעשינו בארמון ההרדיון, טרח המדריך (תושב אפרת) לעשות לנו תצפית ממרומי ההר המלאכותי על הסביבה. וכמטה קסם ממרומי התצפית נמחקו הכפרים הערביים כלא היו - ומה שהופיע הן ההתיישבות היהודית על מלוא חמשת מעוזייה התוחמים את העיר בית לחם בדלת חומותיה. הישוב הערבי היחיד שהוזכר בתצפית הוא בית לחם, אולי משום שעיקר הבתים שנראים משם הם של בית לחם, ואולי בשל הערגה של המדריך לדוד המלך.

      4. מעניין לקרוא בכתבה שהפריט התיירותי המעניין כיום בבית לחם זו החומה. (נדמה לי שגם לסולימן מנצור המוזכר - יש איזו תערוכה שהחומה מככבת בה). נדמה לי שזה דורש פוסט בפני עצמו. אבל נדמה לי שבלאומיות הפלסטינית המתגבשת החומה זוכה לעדנה. ואולי יש בזה כדי להצביע על הגורל הטראגי של האנשים האלו, שכן החומה היא אולי סוג של סמל של הבחירות הנוראות שהפלסטינים החליטו לקחת. נדמה לי שדוקא בבית לחם שממנה צלפו לעבר בתי שכונת גילה, יש בדמעות שמאחורי עוול "החומה" כמות עיוורון, וחוסר לקיחת אחריות עצמית  (בטכניקה של זריקת האחריות על האחר), שיכולה להרוס היסטוריה של עם שלם. יש ביטוי, על אנשים שבונים את חומות הכלא (הפסיכולוגיים) שלהם במו ידיהם. בית לחם נראית לי כממימוש פיזי של הביטוי הציורי הזה.

        2/5/17 09:11:

      סיור נפלא עשית לנו כאן

      יופי התמונות שבחרת לצלם

       

      לגבי בקסי אכן בארנה ושווה לאללה ללכת לראות

      בית סחור - אתמול הייתי במפגש בבית הפלמח ברמת אביב

       

      סופר שם על ידי יוסקה מיד לבנים על בית סחור

      ותיקי הפלמח 

       

       

        1/5/17 23:10:
      תודה על הסיור המצולם. הלואי עלי בקרוב..
        30/4/17 14:36:

      צטט: rossini 2017-04-30 12:12:21

      ליופי של טיול לקחת אותי.

      ביקרתי לפני שנים רבות.

      אני מניח שכיום ,חוץ מכנסית המולד לא היתי מכיר שם שום דבר.

      נכון, השתנה, אין כמעט תיירים, לפחות כשאנחנו היינו, מעט מסעדות, החומה קופצת לעין מהרבה זויות. 

       

        30/4/17 14:33:

      צטט: נוסע בזמן 2017-04-30 09:18:53

      חלום לבקר שם יום אחד, תבריחי אותי גם ! :) ד"ש לבנקסי
      קדימה, אפשר להתפלח. שמעתי שיש עכשיו תערוכה לבנקסי בארנה בהרצליה, האמת, יותר פשוט

       

        30/4/17 12:12:

      ליופי של טיול לקחת אותי.

      ביקרתי לפני שנים רבות.

      אני מניח שכיום ,חוץ מכנסית המולד לא היתי מכיר שם שום דבר.

        30/4/17 09:18:
      חלום לבקר שם יום אחד, תבריחי אותי גם ! :) ד"ש לבנקסי
        30/4/17 01:27:

      צטט: באבא יאגה 2017-04-29 14:13:37

      צטט: גלית א' 2017-04-29 00:06:46

      איך אני מקנאה בך על הטיול.

      אני מתה לראות את המלון של בנקסי.

      ותודה על ההפניה

      חיוך

       בזכותך הגעתי, פשוט עוררת בי את הרצון לנסוע לשם. אני חושבת שאפשר להגיע לשם עם מונית מירושלים, דרך בית סאחור. סעי עם כמה חברה, לא לבד. מאותה חברה, מדריכת טיולים ישראלית, הבנתי שאף אחד לא בודק בכניסה באמת.

      בנקסי צריך להגיע לתערוכה בהרצליה.  יהיה שווה לבקר

       

      מה זאת אומרת בנקסי צריך להגיע? הוא חשאי ואף אחד לא יודע מי הוא.

        29/4/17 22:24:

      צטט: נומיקן 2017-04-29 20:45:12

      תודה, פוסט חשוב. בנו של מתי G. הגיע מלונדון ורצה לסוע לבית לחם לראות את המלון ולא בדיוק הבין למה אנחנו לא יכולים לסוע לשם...
      האמת היא שאפשר, גם אני הופתעתי, לא רק במכונית האו"ם, החברה, מדריכת התיירים, ספרה שדי לא מקפידים ואפשר לעבור

       

        29/4/17 22:22:

      צטט: נירית גלעד 2017-04-29 19:28:24

      מעניין מאוד מאוד, והצילומים מעולים. תודה.
      תודה לך , נירית, שמחה שמצאת ענין

       

        29/4/17 22:21:

      צטט: amnonti 2017-04-29 17:52:45

      נהנתי מהכתבה והתמונות במיוחד מהתמונות האמנותיות
      שמחה ומודה שהצטרפת
        29/4/17 20:45:
      תודה, פוסט חשוב. בנו של מתי G. הגיע מלונדון ורצה לסוע לבית לחם לראות את המלון ולא בדיוק הבין למה אנחנו לא יכולים לסוע לשם...
        29/4/17 19:28:
      מעניין מאוד מאוד, והצילומים מעולים. תודה.
        29/4/17 17:52:
      נהנתי מהכתבה והתמונות במיוחד מהתמונות האמנותיות
        29/4/17 14:14:

      צטט: barir 2017-04-29 08:56:46

      תודה,יקירתי, על הסיור המרתק הזה, במיוחד, המיצגים של האמנות. מקוה שנוכל לבקר שם בקרוב...
      נוכל, נוכל... השאלה מתי ואם זה יהיה בהסתר או בגלוי

       

        29/4/17 14:13:

      צטט: גלית א' 2017-04-29 00:06:46

      איך אני מקנאה בך על הטיול.

      אני מתה לראות את המלון של בנקסי.

      ותודה על ההפניה

      חיוך

       בזכותך הגעתי, פשוט עוררת בי את הרצון לנסוע לשם. אני חושבת שאפשר להגיע לשם עם מונית מירושלים, דרך בית סאחור. סעי עם כמה חברה, לא לבד. מאותה חברה, מדריכת טיולים ישראלית, הבנתי שאף אחד לא בודק בכניסה באמת.

      בנקסי צריך להגיע לתערוכה בהרצליה.  יהיה שווה לבקר

        29/4/17 08:56:
      תודה,יקירתי, על הסיור המרתק הזה, במיוחד, המיצגים של האמנות. מקוה שנוכל לבקר שם בקרוב...
        29/4/17 00:06:

      איך אני מקנאה בך על הטיול.

      אני מתה לראות את המלון של בנקסי.

      ותודה על ההפניה חיוך

        28/4/17 19:55:

      צטט: כורך דברים 2017-04-28 17:48:22

      בית ג'אלה היתה מתוקה בשנים שאחרי ששת הימים, גם שימושית. המקומיים עשו אז עסקים טובים ובצדק. מעניין איך שם היום.
      כן אני זוכרת, הייתי רוצה לדעת גם כן. לא היינו שם בביקור הקצר הזה, שגם כך, פלא שהתקיים

       

        28/4/17 17:48:
      בית ג'אלה היתה מתוקה בשנים שאחרי ששת הימים, גם שימושית. המקומיים עשו אז עסקים טובים ובצדק. מעניין איך שם היום.
        28/4/17 14:08:

      צטט: דבורהדיין 2017-04-28 12:58:58

      מרתק!
      תודה רבה, דבורה, שהצטרפת

       

        28/4/17 12:58:
      מרתק!
        28/4/17 07:58:

      צטט: גילהסטחי 2017-04-28 07:44:44

      טיול מרנין וצילומים שממחישים את ההפסדים של שני הצדדים. ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה לגבי החומה.
      אכן כך, חומות נועדו להגן, לעצור, לסגור, להגביל, להפריד, בל לאורך ההסטוריה הן נפרצו כולן, הבעיה היא שקמות חדשות.

       

        28/4/17 07:55:

      צטט: שולה63 2017-04-28 07:24:16

      כל הכבוד.הייתי שם לפני הרבה שנים
      תודה רבה, שולה

       

        28/4/17 07:54:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-04-27 23:14:23

      תודה על תמונות נפלאות ואכן חבל שאין לנו שכנות טובה ופתוחה...
      כן, חבל, מכבית, שלא הם ולא אנחנו מצליחים ליצור משהו אחר

       

        28/4/17 07:53:

      צטט: גוריגרוסמן 2017-04-27 22:22:26

      שכנתי היקרה, הזכרת לי נשכחות, מי ייתן ונוכל לבקר בעיר הסמוכה שהיום היא מעבר להררי חושך כפי שהייתה העיר העתיקה לפני 1967. חומר למחשבה: מדוע הנוצרים נאלצים לברוח מבית לחם...?
      נאלצים, בורחים כי חייהם מרורים וכי יש להם לאן לברוח. תודה רבה, גורי, 

       

        28/4/17 07:51:

      צטט: נויאור 2017-04-27 22:20:07

      עצוב מה שקרה לעיר הזו שהייתה פעם כל כך תוססת ומלאת תיירות.
      עצוב מה שקרה שם, עצוב מה שקורה אצלנו, עצוב איזה תהליך עובר העולם, בני אדם לא לומדים

       

        28/4/17 07:50:

      צטט: צ'יקיטיקה... 2017-04-27 21:27:08

      מרתק, נהנתי מאד...... תודה :)
      משמח אותי, תודה שהצטרפת

       

        28/4/17 07:44:
      טיול מרנין וצילומים שממחישים את ההפסדים של שני הצדדים. ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה לגבי החומה.
        28/4/17 07:24:
      כל הכבוד.הייתי שם לפני הרבה שנים
      תודה על תמונות נפלאות ואכן חבל שאין לנו שכנות טובה ופתוחה...
        27/4/17 22:22:
      שכנתי היקרה, הזכרת לי נשכחות, מי ייתן ונוכל לבקר בעיר הסמוכה שהיום היא מעבר להררי חושך כפי שהייתה העיר העתיקה לפני 1967. חומר למחשבה: מדוע הנוצרים נאלצים לברוח מבית לחם...?
        27/4/17 22:20:
      עצוב מה שקרה לעיר הזו שהייתה פעם כל כך תוססת ומלאת תיירות.
        27/4/17 21:27:
      מרתק, נהנתי מאד...... תודה :)
        27/4/17 20:47:

      צטט: HagitFriedlander 2017-04-27 19:52:57

      הצצה מרתקת ממש כאן מול האף...קרוב רחוק...פעם אחרונה שהייתי שם אי שם בשנות השבעים...צילומים נפלאים וגם עבודות אמנות שאהבתי...תודה רבה על פוסט מיוחד מאד! התקוה בת שנות אלפיים ועוד כמה שנות...
      כן, כן, התקוה...חגית, תודה רבה על התגובה החמה. שמחת אותי

       

        27/4/17 20:44:

      צטט: עמנב 2017-04-27 17:39:26

      כל הכבוד, באבא יאגה. מתברר שלא צריך לנסוע רחוק על מנת לחוות הרפתקאות. גם אני נהגתי לאכול בגדה במהלך השנים, אך חדלתי לאחר האינתיפאדה הראשונה. בדצמבר 1987, זרקו עלינו אבנים כשירדנו ממלון אינטר קונטיננטל בירושלים, אז החלטנו שלא כדאי להגיע לקסבה של שכם! כל טוב, עמוס.
      תודה, עמוס, אבנים, זה חלק מחווית ירושלים, לא? "אני מוטלת כאבן בין הרכסים הללו..." זוכר, לאה גולדברג מתוך "בהרי ירושלים".
        27/4/17 20:38:

      צטט: ~בועז22~ 2017-04-27 16:27:23

      כמו הייתי איתך, שם..., תודה על רשומה מרתקת!
      הרגשתי שאתה שם, בועז, מאחורי ענני החול והאבק. תודה שהצטרפת

       

        27/4/17 19:52:
      הצצה מרתקת ממש כאן מול האף...קרוב רחוק...פעם אחרונה שהייתי שם אי שם בשנות השבעים...צילומים נפלאים וגם עבודות אמנות שאהבתי...תודה רבה על פוסט מיוחד מאד! התקוה בת שנות אלפיים ועוד כמה שנות...
        27/4/17 17:39:
      כל הכבוד, באבא יאגה. מתברר שלא צריך לנסוע רחוק על מנת לחוות הרפתקאות. גם אני נהגתי לאכול בגדה במהלך השנים, אך חדלתי לאחר האינתיפאדה הראשונה. בדצמבר 1987, זרקו עלינו אבנים כשירדנו ממלון אינטר קונטיננטל בירושלים, אז החלטנו שלא כדאי להגיע לקסבה של שכם! כל טוב, עמוס.
        27/4/17 16:27:
      כמו הייתי איתך, שם..., תודה על רשומה מרתקת!
        27/4/17 13:08:

      צטט: דוקטורלאה 2017-04-27 12:45:24

      תודה על חווייה מיוחדת של ראיית תמונות וקטעי רחובות של עיר שאני לא אוכל לראותה בפועל. חייבים להפריד בין הנושא הפוליטי וההתרשמות החוויתית. לא אוכל לעשות לשינוי המצב הפוליטי, אבל אוכל להתרשם מהתמונות ומהנוף. למדתי להפיק סיפוק ממה שאפשרי, ולהזניח את מה שאיננו בתחום יכולתי.
      טוב אם כך שבקרת איתי, תודה

       

        27/4/17 13:08:

      צטט: Zvi Hartman 2017-04-27 12:12:08

      מסכים עם נטוס
      הלואי שנתבדה
        27/4/17 12:45:
      תודה על חווייה מיוחדת של ראיית תמונות וקטעי רחובות של עיר שאני לא אוכל לראותה בפועל. חייבים להפריד בין הנושא הפוליטי וההתרשמות החוויתית. לא אוכל לעשות לשינוי המצב הפוליטי, אבל אוכל להתרשם מהתמונות ומהנוף. למדתי להפיק סיפוק ממה שאפשרי, ולהזניח את מה שאיננו בתחום יכולתי.
        27/4/17 12:12:
      מסכים עם נטוס
        27/4/17 08:14:

      צטט: זונות פוליטיות 2017-04-26 22:51:29

       

      ברוטוס:   הלוואי שנוכל לבקר בבית לחם, לאכול שם את המטעמים שהיינו אוכלים לפני 2000

       

       

      נטוס:      הלוואי שהנוצרים יוכלו להמשיך לאכול שם עוד הרבה שנים, כי כפי שזה נראה החמאס ישתלט עליה והנוצרים יוצאו להורג די בקרוב, לצערנו, אל-מול אדישותו של העולם

       

      שחורות לי הנבואות האלה, נטוס

       

       

      ..

        27/4/17 08:12:

      צטט: א ח א ב 2017-04-27 08:05:09

      חבל. בילדותי אפשר היה לבקר בכל מקום בשטחים. בשוק של ג'נין, בקאסבה של שכם, במערת המכפלה ובבית לחם . אפשר להביא לכאן עשרות מליוני תיירים בשנה, במקום לריב על המקומות האלו.
      נכון, אילו רק השכלנו, הם ואנחנו

       

        27/4/17 08:11:

      צטט: ד. צמרת 2017-04-27 08:04:00

      נהנתי לקרוא על הצד ההומניסטי אצל הפלסטינאים כן ירבו. נ.ב ואני לא הייתי בבית לחם מאז 67
      שמחה שנהנית, תודה
        27/4/17 08:10:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2017-04-27 00:28:02

      נהדר. יצא לי להיות שם בערב חג מולד כלשהו. במשלחת אירופאית כלשהיא. בית לחם היא סיפור מענין
      כן, התופעה של הגירת נוצרים משם , למשל, ראויה למחקר

       

        27/4/17 08:09:

      צטט: bonbonyetta 2017-04-26 23:56:30

      *

      אהבתי את בתמונות, הגרפיטי ואת האוירה שהשכלת להעביר לנו.

      אוהבת מאד גרפיטי, רואה בזה אמנות, וכואב לי כשמוחקים זאת ומתיחסים לזה כאל השחתה.

      אכן לגרפיטי יש עוצמות שכמו חורטות בבשר, העוצמה היא ישירה ובדרך כלל יש בה מסר פוליטי או רגשי מאד. היא חודרת. תודה רבה

       

        27/4/17 08:05:
      חבל. בילדותי אפשר היה לבקר בכל מקום בשטחים. בשוק של ג'נין, בקאסבה של שכם, במערת המכפלה ובבית לחם . אפשר להביא לכאן עשרות מליוני תיירים בשנה, במקום לריב על המקומות האלו.
        27/4/17 08:04:
      נהנתי לקרוא על הצד ההומניסטי אצל הפלסטינאים כן ירבו. נ.ב ואני לא הייתי בבית לחם מאז 67
        27/4/17 00:28:
      נהדר. יצא לי להיות שם בערב חג מולד כלשהו. במשלחת אירופאית כלשהיא. בית לחם היא סיפור מענין
        26/4/17 23:56:

      *

      אהבתי את בתמונות, הגרפיטי ואת האוירה שהשכלת להעביר לנו.

      אוהבת מאד גרפיטי, רואה בזה אמנות, וכואב לי כשמוחקים זאת ומתיחסים לזה כאל השחתה.

        26/4/17 22:51:

       

      ברוטוס:   הלוואי שנוכל לבקר בבית לחם, לאכול שם את המטעמים שהיינו אוכלים לפני 2000

       

       

      נטוס:      הלוואי שהנוצרים יוכלו להמשיך לאכול שם עוד הרבה שנים, כי כפי שזה נראה החמאס ישתלט עליה והנוצרים יוצאו להורג די בקרוב, לצערנו, אל-מול אדישותו של העולם

       

       

      ..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין