בית לחם הקרובה, הרחוקה כל כך, סיור מצולם
בשאון המציאות, במהומת פיגועים, הפרדות, הסתה, סגר, כמו נשכחה הגדה, נאטמה, נשכחה הדרך לשם, נשכחו האנשים שם, נשכחה בית לחם. והרי היא קרובה כל כך למקום מגורי, כמעט נושקת לשכונות הדרומיות של ירושלים. בפחות מרבע שעה של נסיעה, אפשר להגיע לשם. פעם, לפני האינתיפאדה השניה הייתי עושה את זה בעשר דקות. https://en.wikipedia.org/wiki/Bethlehem
ולמה נזכרתי בבית לחם?
לפני מספר שבועות קראתי את "סיפורים מהקבלה: מדריך התייר לבית לחם", שכתבה גלית א'. היא פגשה תייר בתל אביב, שבקש להגיע לבית לחם והצטערה על שלא ידעה להנחות אותו ולהמליץ על תחבורה שתביא אותו לשם. (הנה הלינק ) היה לנו חבר, אותו בקרנו בבית סאחור, לא אחת נסענו לאכול תרנגולות צלויות בבית ג'אלה ואצל אבו ג'ורג' בכניסה לבית לחם אכלנו את הקבב הטעים ביותר שטעמתי אי פעם. כל חבר נוצרי מחו"ל, שבא לבקר, כובד בסיור מודרך בבית לחם, באתרים הקדושים לנוצרים.
משנת 2000 הכל כְּלֹא היה, עיר שהיתה חלק מאורח חיינו, נהפכה ללא קיימת, סמויה מהעין. היום נמצאת בית לחם, בירת נפת בית לחם, בשטח A,* השייך לרשות הפלסטינית, ומאז אוקטובר 2000 תחילת האינתיפאדה השניה, הכניסה לשם אסורה לישראלים לפי צו אלוף פיקוד מרכז, אף שבפועל צה"ל אוכף את האיסור על ישראלים יהודים בלבד. אף על פי כן, משהו דחק בי להגיע לשם שוב.
טוב שיש חברים. במקרה הזה, חברות. בעזרת חבֵרה, מדריכת תיירים (שהשיגה אישור כניסה משלטונות צה"ל, אף שאף אחד לא בקש אותו לא בכניסה ולא ביציאה) ובעזרת עוד חבֵרה שעובדת באו"מ, הגענו לבית לחם במכונית האו"מ של האחרונה.
באחד מימי ראשון האחרונים, בצהריים, כשרוב העסקים סגורים עדיין, וברחובות עוברים ושבים מעט, יום של שמש מתגַלָה ומסתתרת לסירוגין, גשם לא ירד, אבל נדמה היה שהרוח המדברית, שהעיפה הכל, בעיקר חול, אבק ושקיות ניילון, שהסתבכו והתפתלו סביב צינורות חשופים, גדרות, שלטים, עמודים, מכוניות, ואו-טו-טו נדמה היה, שהרוח תעיף גם אותנו, תסחרר ותערבל באבק ואולי תניח לנו להתלפף על איזו גדר כמו היינו שקית ניילון.
והיא הניחה לנו. חנינו בצידי דרך עפר, אמנם ה"רחוב" היה בעל שם, אבל חוץ מהשם, דבר לא העיד על היותו רחוב. והנה פטמורגנה, מתוך ענני אבק ומכוניות מקרטעות עלה והתגלה בנין פינתי מטופח ובהיר, בן שתי קומות, קופסת בונבוניירה, עץ אשוח מקושט, שכמו הובא מעולמות אחרים. באמצע היום, באמצע שום מקום נצץ שלט באור ניאון צהוב: The Walled Off Hotel היה כתוב עליו. ומתחת לשלט, על מדרגות מעוגלות, לצידי דלת כניסה, כמו בכניסה למערת אליבאבא זעירה, עמדו שני בֶּל בּוֹייס, לבושי מדים, מתוקתקים טיפ טופ, כאילו הגיעו לשם ישר מאיזה מלון פאר באנגליה או בהודו. והכל לא לשכוח, ממש מול חומת ההפרדה, מעליה גדרות תיל ומגדל תצפית. בדרך, בבית סאחור, מי העלה אותה לשם, אולי פרסומת למוסך
יום ראשון, רוב החנויות בבית סאחור סגורות. בבית לחם ובסביבתה חיים כ-27,000 תושבים. פעם הרוב היה נוצרי, אחרי שנים של הגירה, הצטמצמה אוכלוסיית הנוצרים, והיום הם מהווים 40% מתושבי נפת בית לחם. רוב תושבי בית לחם, 60% - מוסלמים
בכניסה לבית לחם, מוכרים יש, קונים אין. מי חשקה נפשו לתייר במקומות של מאבקים ומתח
חומת ההפרדה בבית לחם מלאה גרפיטי
שמים מעל החומה ושמים עליה
שילוט על חומת ההפרדה, החץ מורה לכיוון בית החולים לתינוקות CARITAS
Welcome to the Shopping Wall , כתוב על החומה
תיירים?
על משקל וולדורף הוטל The Walled Off Hotel
והלובי בפנים, על הקירות: אמנות, פסול, פורצלן ופאטשיווקעס
מראה החומה בפנים, מבעד לחלון בלובי מה לכהן בבית הקברות, מה אני עושה פה? אני מצלמת, אני מבקרת, אני עונה לעצמי, כששתי חברותי נעלמות מעיני בגלל האבק, ואני כרגיל נשרכת מאחור. כמה דקות אחר כך, כשאנחנו נמצאות זו לאלה, ואני ננזפת על ידי חברתי, מדריכת התיירים, כמו ילדה קטנה, שהלכה לאיבוד, הרוח מבריחה אותנו פנימה לבית המלון הזעיר, שהוקם ביזמת אמן גרפיטי אנגלי בשם בנקסי. BANKSY , אמן, שהתחיל את פעילותו האמנותית\חברתית בסוף המאה הקודמת, מסתיר את זהותו וחותם רק כבנקסי, זהותו עדיין איננה ידועה רשמית, ואף על פי כן הוא ממשיך ליצור ולזכות בפרסים על עבודותיו. דווקא תעלומת זהותו העניקה לו את תשומת הלב של עולם האמנות הממוסד וגרמה לפרסומו ולהכרתו. בצילומים ובלינק למטה, כמה מעבודותיו: . https://en.wikipedia.org/wiki/Banksy
מהרגע שנכנסת ללובי, אין לך עוד חלק במראות שבחוץ, אבל אם תתעקש, תוכל להציץ מבעד לוילון, מבעד לחלון, החומה ממש סוגרת עליו ועליך.
מעט אנשים ישבו בלובי. בעצם, כשבקרנו שם, באמצע מרץ 2017, המלון לא היה עדיין פתוח רשמית, ובבר, המשמש גם כקבלה של המלון, מסרו לנו שהוא ייפתח רשמית לפני פסחא, לקראת בואם של הצליינים הנוצרים. כיוון שהתיירות לבית לחם נפגעה, תושיית המקומיים ביזמתו של בנקסי , מטרתה לנצל את חומת ההפרדה וליצור "תיירות חומה", אם כבר יש חומה, שיצא ממנה משהו טוב. בקומת הלובי, נמצא "מוזיאון החומה". דמי הכניסה 15 ש"ח, הנארטיב - לא בדיוק זה המקובל עלינו, אבל הסתה ממש, לא היתה שם. הרבה מהמיצגים נסמכו על מקורות שלנו.
למעלה, דוגמא של מיצג, כדאי לקרוא את השלטים
במעלה המדרגות, בקומה השניה, שתי תערוכות מצויינות של אמנים פלסטינים עכשוויים, מוכרים לי מסצינת האמנות הישראלית. תערוכת היחיד "Golden Surface ", של אניסה אשקר, אמנית ערביה\ישאלית מעכו.
בלינק למעלה עליה ועל עבודתה, ותערוכה קבוצתית "Reviewing Oneself & The Art of Living" , שם מציגים סולימן מנסור
נביל ענני, למד באלכסנדריה ומלמד אמנות בראמללה https://en.wikipedia.org/wiki/Nabil_Anani , חאלד חורני, תיסיר ברקת, אסד עזי, דרוזי יליד שפרעם, למד באוניברסיטאות חיפה ותל אביב, היום מלמד באוניברסיטת חיפה מנאל מחמיד, סאמר גאטאס וליאד סבח, האוצרות של ד"ר חוסני אל'כתיב שהדה.
למעלה, שתי עבודות של אניסה אשקר
עבודה של סולימן מנסור (נולד בביר זית, למד ב"בצלאל" והקים את מרכז א-ואסיטי לאמנות בירושלים)
עבודות של תייסיר ברקת
ואריציות על זברה, של חאלד חוראני, אמן, אוצר ומבקר, זכה לפרסום רב, כשהביא את פיקסו לרמללה
דון קישוט של אסד עזי, למעלה
מיצג? לא, וילון גלילה בגלריה, מפריד בין הפנים לחוץ, די להסיט אותו מעט, והופס, חוזרים למציאות. החומה והציורים שעליה לנגד עינינו
השעה, כמעט ארבע אחר הצהריים, תם הזמן שהקצבנו לביקור בבית לחם, אנחנו רוצות לחזור לפני החשכה. על השולחן אצל "אבו עלי", טחינה, סלט, בשר על הגריל ועראק מקומי, מול הפרצוף החומה, לא הראשונה ולא האחרונה, כבר היינו עדים לנפילת חומות, גם זו תפורק פעם, עולם כמנהגו ינהג.
*שטח A- מהווה 18% משטחי יהודה ושומרון וכולל את כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטינים. השליטה האזרחית והבטחונית בשטח A היא בידי הרשות הפלסטינית.
**עוד צילומים מעבודותיו של בנקסי בתערוכה בהרצליה, אפשר לראות אצל "פרחים בלב" http://cafe.themarker.com/post/3381002
* ואפרורופו ידיעות וידיעות שקריות או פייק ניוס, בתחילת ספטמבר 2017 נתקלתי ברשת בידיעה, שהאמן החידתי בנקסי נעצר על ידי שוטרי הרשות הפלסטינית, בבית לחם, בעת שהותו במלון שהקים, THE WALLED OFF HOTEL- בעת המעצר נגלתה גם זהותו, כך היה כתוב שם. היו אי אלו דברם שלא הסתדרו לי בראש בידיעה הזאת. לאחר יומיים הידיעה הוכחשה והסתברה כבדיחה או מה שקרוי בימיינו פייק ניוס.
כתבה וצלמה: באבא יאגה (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה |
