ג'ו מקארתי היה סנטור אמריקני מהמפלגה הרפובליקנית, שרדף קומוניסטים, בעיקר כאלה שדמיונו המעורער חשד שהם קומוניסטים. זאת לפני למעלה מ - 70 שנה במלחמה הקרה בין המערב לקומוניזם הסובייטי. בדיעבד התברר שרוב החשודים בעיניו היו אנשים תמימים שלא היה להם כל קשר לקומוניזם. ביניהם היה גם גאון הקולנוע צ'רלי צ'פלין. אבל רדיפותיו של מקארתי הטילו צל כבד על הדמוקרטיה האמריקנית, על חירויות הפרט של האמריקנים באותה התקופה. הוא היה מתהפך בקברו אילו ידע, שבישראל נקטה בדרכו הנלוזה פוליטיקאית בורה, צעקנית כתגרנית בשוק השייכת לשלטון הישראלי המתיימר להיות דמוקרטי אך מתקרב בצעדי ענק לפשיזם. אותה פוליטיקאית, מירי רגב, שלחה אתמול מכתב דחוף לראש העיר החיפאי יונה רהב בדרישה שיחקור מיד על פגישה פרטית בחסות ובמימון העירייה עם קבוצת "שוברים שתיקה". אין ספק שלמירי רגב אין מושג ירוק מי היה הסנטור האמריקני ג'ו מקארתי ומה הייתה פעילותו הפוליטית המגונה בכול העולם החופשי של אותם הימים. אבל הרדיפה של מירי רגב את "שוברים שתיקה" מזכירה את רדיפות השווא של הסנטור האמריקני אחרי מי שנחשדו בעיניו לקומוניסטים.

גם שאריות הדמוקרטיה שבנימין נתניהו הותיר בישראל אינם יכולים לסבול את רדיפותיה של מירי רגב - שרת התרבות הסרה מתרבות כלשהי. אין מקום בישראל לרדיפות פוליטיות מסוג הרדיפות של ג'ו מקארתי, ש"זכה" לכינוי תופעה פוליטית על שמו - "מקארתיזם". 

אם וכאשר ישראל תשתחרר מאסון שלטונו של בנימין נתניהו, ראוי שוועדה של הכנסת תחקור כיצד אישה כמירי רגב הגיעה לדרגת תת-אלוף בצה"ל.